קו התפר: הנערות שהתחילו לתפור בגדים לעצמן

"לקחת אחריות לשמלה לחברה זה לא פשוט"

תמר בקשי (17), מהיישוב בני דקלים, למדה לתפור מאימא אבל עכשיו כבר מלמדת אחרות

ההתחלה: "אימא שלי ואחותי תופרות, כך שגם אני רציתי ללמוד. נוסף לכך, התקשיתי למצוא לעצמי בגדים צנועים שאני אוהבת כמו שמלות סגורות ושרוולים ארוכים, וכשכבר מצאתי דברים שאני אוהבת המחיר היה גבוה מאוד. החלטתי ללמוד באופן פרטי תפירה במכונה. אימא לימדה אותי קצת לפני כן אז היה לי ידע בסיסי בתפירה במכונה, ועם המורה הפרטית למדתי לתפור חצאית וחולצה. לאחר מכן רציתי להתמקצע יותר – לתפור בגדים ברמה גבוהה ולבצע תיקונים – אז הלכתי לקורס 'עיצוב חופשי' של רבקה קליין, קורס שבו נפגשים תחילה עם המורה ואחר כך לומדים דרך האינטרנט. השיעורים האלה נשמרים במחשב, וכך אם אשכח משהו תמיד אוכל לצפות בהם שוב".

מהיכן את מקבלת השראה?
"אני נוסעת לתל אביב, לנחלת בנימין, ומבקרת בחנויות הבדים שם. הרעיונות עולים בעקבות סוגי הבדים והצבעים שלהם. לפעמים אני רואה באינטרנט דברים שאני אוהבת ואז אני מקבלת רעיונות ומוסיפה דברים מעצמי".

מה אומרות החברות?
"הן מאוד רוצות שאתפור להן בגדים. למשל, יש לי חברה שרוצה שאני אתפור שמלה לחתונה של אח שלה".

ואת מסכימה?
"אני עדיין מתלבטת, לא פשוט לקחת אחריות לשמלה כזו. לא תמיד הבגד יוצא בדיוק כמו בסקיצה, וגם כשאני תופרת לי אני משנה תוך כדי התהליך".

מבין הפריטים שעיצבת, מהו הפריט שאת הכי חורשת עליו?
"שמלה שתפרתי לחתונה של אחי בשנה שעברה. היא פרחונית בחלק העליון ולמטה היא בסגנון פעמון עם הרבה בד. השרוולים שלה סגורים אז לא צריך שום דבר מתחת, ואני לובשת אותה די הרבה בשבתות כי היא די חגיגית".

מה המחמאה הכי גדולה שקיבלת על בגד שתפרת?
"כשלבשתי את השמלה לחתונה של אחי, מישהי ראתה ורצתה שאני אתפור לה אותה שמלה. היו גם כאלו ששאלו אותי מאיפה קניתי ואיך קוראים למעצבת, זה כיף לקבל כאלו מחמאות".

כמה זמן את מקדישה לתחביב הזה?
"די הרבה. אני יכולה לשבת על תפירה ימים שלמים".

את תופרת לעוד אנשים מלבדך?
"מלבד תפירה לעצמי אני גם מעבירה חוג תפירה – אני מלמדת בנות לתפור ואני עושה תיקונים לאנשים אחרים".

את חושבת שתהפכי את התפירה למקצוע?
"יש מצב. התפירה זו יצירה של עצמי, אלה הרעיונות שלי שאני מוציאה לפועל ואני עוזרת לאחרים לתפור בגדים לפי הטעם שלהם".

"התפירה זו יצירה של עצמי". תמר בקשי | צילום: רמי זרנגר, מגזין נשים teens

לא יותר קל לקנות בגדים?
"בגדים שתופרים לבד ייחודיים מאוד וטיבם שונה לגמרי מטיב הבגדים שנקנים בחנויות, ולכן אני אוהבת לתפור לי בגדים".

לרכישת מינוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן 

"קשה למצוא בגדים במחיר שפוי"

שרה פיש (19) מפדואל שבשומרון ("בת שירות שנה שנייה") תופרת לעצמה את כל המלתחה – גם ליום יום וגם לשבתות וחגים

 

ההתחלה: "בכיתה י' שמעתי על חוג תפירה חובבני שמתקיים ביישוב וחשבתי שיהיה מגניב ללכת לשם. הלכתי וממש אהבתי את הקורס, מאוד התחברתי לתפירה. בעקבות הקורס קניתי מכונת תפירה מאוד בסיסית כי חשבנו שזה יהיה רק תחביב, אבל מאז לא הפסקתי לתפור וגם מכונת התפירה השתדרגה. אחרי כמה שנים, הגיע אלינו ליישוב הקורס של רבקה קליין, זה היה אחד המחזורים הראשונים שהיא העבירה. ישר נרשמתי. היינו קבוצת נשים שלמדה אצלה ונתפסתי לזה חזק, ממש נדבקתי בחיידק התפירה".

מה את תופרת?
"אני תופרת לעצמי הכול: שמלות לשבת, שמלות לאירועים משפחתיים, חולצות וחצאיות ליומיום וגם לאחותי הקטנה".

למה לא לקנות?
"מבחינת צניעות לא מצאתי את מה שחיפשתי בחנויות, והבנתי שאני צריכה או להתפשר על אורך החצאית או לעשות משהו בעצמי. גם התחשק לי ליצור פריט ייחודי שיענה בדיוק על הצרכים שלי, למשל חצאית רחבה עם כיסים. אני בכלל אוהבת את הפן היצירתי".

שרה מספרת שאחרי שסיימה את האולפנה, שבה הייתה חייבת ללבוש תלבושת אחידה, ולקראת השירות לאומי, היא הייתה צריכה להצטייד בכמות נכבדת של בגדים, אבל במקום לקנות אותם היא תפרה לעצמה מלתחה שלמה. "חברות שלי עשו קנייה רצינית של בגדים ברשתות האופנה והוציאו הרבה כסף, ואני לעומת זאת נסעתי עם אימא לנחלת בנימין, ושם קנינו סטוק של בדים שמהם תפרתי לי מלא חולצות וחצאיות. הארון התמלא בבת אחת. גם מבחינת מחיר יצא שווה: חולצה עלתה לי 20 שקלים וחצאית 40 שקלים, ושמלות לשבת עלו לי 80 שקלים".

מהיכן את מקבלת השראה?
"מכל מיני מקומות. למשל, בערב שבת אני הולכת לבית הכנסת ומסתכלת על מה שהבנות לובשות. אני מסתכלת על סוג התפרים ועל התפירה ואז אני תופרת שמלה משודרגת עם שילובי הבדים שאני רוצה והצבעים שאני בוחרת. תמיד יש לי רעיונות בראש. אני ממש מלקטת רעיונות מכל מיני מקומות כולל חנויות של מעצבות. למשל, ראיתי בקניון שמלה מגניבה ורציתי לי אותו דבר רק כחולצה".

מה אומרות החברות?
"הן מפרגנות, מתלהבות ולפעמים נהנות ממעשי ידיי. יש בנות שאני תופרת להן, למשל בשנה שעברה חברה שלי הייתה צריכה שמלה לחתונה של חברה ולא היה לה כוח או זמן להתחיל לחפש. הייתה לה בראש תמונה ספציפית של מה שהיא רצתה, אז היא פנתה אליי. נסענו יחד לחפש בדים ואחר כך היא באה אליי לסוף שבוע, שבו גם הרווחתי ביקור של חברה וגם יצרתי לה את השמלה".

מבין הפריטים שעיצבת, מהו הפריט שאת הכי חורשת עליו?
"זה עניין של תקופות. הייתה לי חצאית אדומה בגזרה גבוהה עם קפלים, שממש חרשתי עליה בשבתות. לחורף תפרתי לי כמה שמלות חורפיות שאני מקבלת עליהן מלא מחמאות. הבגדים שלי פשוטים, אבל אני תמיד מכניסה איזה טוויסט קטן כמו בד מאוד מיוחד או גזרה מעניינת".

עם איזה פריט חשוב הייתה לך פאשלה?
"כמעט אין שמלה שאני תופרת שיוצאת מושלמת. בהתחלה כל הזמן בכיתי לאימא שלי עד שהיא איפסה אותי. בדרך כלל הבגדים עם האסונות הכי גדולים יצאו הכי יפה. זה דורש ממני להיות יצירתית ולעקוף את המכשול. למשל, תפרתי שמלת קטיפה לחורף, ובאמצע הגזירה גיליתי שחסרים לי עשרה סנטימטרים לחלק הקדמי שלה. שברתי את הראש בניסיון לפתור את זה כי זו שמלה שממש רציתי והיה לה פוטניצאל אדיר, ועליתי על רעיון – פשוט הפכתי את השמלה לא-סימטרית; החלק הקדמי קצר יותר מהאחורי. זו גזרה מאוד פופולרית היום".

מה המחמאה הכי גדולה שקיבלת על בגד שתפרת?
"לכבוד חתונה משפחתית, דודה שלי ביקשה ממני לתפור לשלוש הבנות שלה שמלות וזאת הייתה הפעם הראשונה שהתנסתי בתפירה של בדי ערב. נסעתי איתן לנחלת בנימין, נכנסנו לחנויות של בדי ערב שהם בדים יקרים ויוקרתיים, והן בחרו את הבדים. תפרתי לכל אחת שמלה שונה לפי הדרישות, ויצא מדהים וממש מרגש. הן לא הפסיקו להודות לי וממש אהבו את התוצאה וגם מהסביבה הגיעו מחמאות".

"נדבקתי בחיידק התפירה". שרה פיש | צילום: רמי זרנגר, מגזין נשים teens

כמה זמן את מקדישה לתחביב הזה?
"ואו. תלוי כמה זמן יש לי. כשאני חוזרת הביתה פעם בשבוע-שבועיים יש לי רשימה: לאחותי הקטנה שמלה לגן, תיקונים, לסדר חצאית שנהרסה, אין סוף לזה".

את תופרת לעוד אנשים מלבדך?
"לי ולמשפחה. אני כמעט לא תופרת לאנשים חיצוניים".

את חושבת שתהפכי את התפירה למקצוע?
"ברור! אני יודעת שזה משהו שאני רוצה ללמוד לעומק".

המלצה למי שרוצה להתחיל לתפור?
"אני חושבת שכל אחת צריכה לדעת להחזיק מחט ביד. אני ממליצה בטירוף לחפש קורס למתחילים כדי ללמוד את הבסיס ולאט לאט לצבור ביטחון וידע".

לרכישת מינוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן 

"קיבלתי מסבתה רבה שלי את מכונת התפירה" 

מוריה גלבוע (15), תלמידת כיתה ט' באולפנת הרא"ה ברמת גן, תופרת לקראת הבר מצווה של אחיה את הבגדים לה ולאחיותיה

ההתחלה: "זה היה החלום שלי מאז ותמיד, כי לא מצאתי ברשתות דברים שאני אוהבת, גם מבחינת צניעות וגם מבחינת ייחודיות – רציתי בגדים שאין לכולן. יום אחד קיבלתי מסבתא רבה שלי את מכונת התפירה שלה. היא תפרה הרבה שנים ועכשיו היא הפסיקה ולכן העבירה לי את המכונה שלה. לאחר כמה חודשים נרשמתי לחוג של רבקה קליין, התחלתי בקטנה ולאט לאט פיתחתי את זה".

מה את תופרת? "הכול. עכשיו, למשל, לאח שלי יש בר מצווה ואני תופרת לי ולכל האחיות שלי את הבגדים. אני קונה בדים בנחלת בנימין; אני מסתובבת שם עם אחותי, רואה בד וחושבת איך להפוך אותו לשמלה, לחצאית או לחולצה, גם לי וגם לאחיות שלי".

מהיכן את מקבלת השראה? "מהאינטרנט וגם מהראש".

מה אומרות החברות? "הן מפרגנות מאוד".

מבין הפריטים שעיצבת, מהו הפריט שאת הכי חורשת עליו?
"תפרתי לעצמי שמלה עם פיתוחים שאני המצאתי ויצרתי, ואני מאוד אוהבת אותה והולכת איתה הרבה".

"רציתי בגדים שאין לכולן". מוריה | צילום: רמי זרנגר, מגזין נשים teens

עם איזה פריט חשוב הייתה לך פאשלה?
"תפרתי פעם חצאית הפוך, הצד היפה של הבד יצא בפנים במקום בחוץ, אז פשוט התחלתי מחדש".

מה המחמאה הכי גדולה שקיבלת על בגד שתפרת?
"תפרתי חצאית מתנפנפת עם קישוטים שהוספתי למטה, ואמרו לי שזה נראה קנוי מהחנות".

כמה זמן את מקדישה לתחביב הזה?
"כשיש לי זמן ואין לי מבחנים, כמה שעות בשבוע".

את חושבת שתהפכי את התפירה למקצוע?
"האמת היא שלא, כי אני רוצה להיות רופאה. זה רק תחביב".

לרכישת מינוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן 

"כולם אמרו WOW"

נועה יפה (12) ממודיעין תפרה לעצמה את שמלת הבת מצווה וזכתה לים של מחמאות

לפני כמה חודשים התחילו חברותיה של נועה יפה להשתתף בחוג תפירה, ומכיוון שהן כל כך נהנו הן המליצו גם לה להשתתף.

ההתחלה: "למדתי קורס תפירה בסיסית לפני כן ובאופן טבעי רציתי להירשם גם לחוג הזה. בכל שבוע יש לנו שיעור – אנחנו רק ארבע בנות ולכן אפשר בכל פעם להתרכז בבגד שלם".

תפרה לעצמה את שמלת הבת מצווה. נועה יפה | צילום: יחסי ציבור, מגזין נשים teens

וכך נולד הרעיון לתפור לעצמך שמלה לבת מצווה?
"כן, זה היה ברור שאני אתפור לעצמי. לפני זה תפרתי קצת למשפחה ולחברות ואפילו לאבא שלי תפרתי סינר למטבח. את השמלה שלי תפרתי עם המורה לתפירה. השמלה מורכבת מחצאית שיפון ומחלק עליון עם תחרה וחגורת סאטן".

כמה זמן לקח לך לתפור את השמלה?
"בין שלושה לארבעה שיעורים. הכול נעשה בליווי המורה בחוג, ההורים לא ראו כלום. זו הייתה הפתעה בשבילם".

ואיך היו התגובות?
"כולם התלהבו ממש. היה ואו ענק ויש עכשיו תור של בנות שמבקשות שאתפור להן גם".

שמלת השבת של נועה'לה. יפה עם השמלה שתפרה | צילום: יחסי ציבור, מגזין נשים teens

לרכישת מינוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן 

"תפירה זה כיף אבל בהתחלה צריך הרבה סבלנות"

רבקה קליין מלמדת מאות בנות תפירה דרך האינטרנט וגם נותנת טיפים למי שרוצה להתחיל לתפור.

בגיל 20 רבקה קליין התחתנה והחלה ללמוד עיצוב אופנה. לאחר מכן היא עיצבה ותפרה לחנויות. אחרי שש שנים היא נענתה להפצרות של שכנותיה וחברותיה והחלה ללמד אותן לתפור, ומהר מאוד הבינה שהיא נהנית מהלימוד יותר מכל דבר אחר. "רציתי לאפשר לנשים ללבוש בגדים בעיצובן וכך מגבלת הצניעות נכנסה לעיצוב עצמו. נהניתי מאוד ללמד ופתאום גם הבנתי שאני יכולה לעזור לנשים. פתחתי קבוצה וככה נוספו עוד ועוד קבוצות. העברתי קורסים אישיים אבל הבנתי שאני צריכה לעבור ללמד דרך האינטרנט וכך היה. היום, כל הקורסים אינטרנטיים; מי שנרשמת לקורס מקבלת שם משתמש וסיסמה, יש לה אזור אישי באתר ושם היא יכולה לראות את הקורסים ולחזור עליהם אם היא לא הבינה משהו או רוצה לתרגל". בימים אלה הוציאה קליין ספר על תפירה, הכולל טיפים למתחילות, הסברים על בחירת מכונת תפירה ועל בחירת סוג הבד ועוד. הספר נקרא "סודות התפירה והעיצוב".

לרכישת מינוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן 

רוצה להתחיל לתפור? קבלי טיפים חשובים שיעזרו לך להתחיל ברגל ימין:
# מכונת תפירה – זהו הכלי שלך. חשוב שתהיה לך מכונת תפירה טובה ופשוטה לתפעול.

# מענה זמין – חפשי מקום שנותן לך תמיכה ועזרה גם מעבר לשעות הלימוד כדי שבאמת תוכלי להתקדם ולהצליח.

# בדים – יש מאות סוגי בדים. כדאי מאוד לדעת את ההבדלים ביניהם כדי שתוכלי בסופו של דבר לקבל תוצאות מעולות.

# חומרי לימוד – חפשי מקום שלא רק מלמד אותך לתפור אלא גם נותן לך את חומר הלימוד בצורה מסודרת ונגישה כך שתמיד תוכלי לחזור ולהיזכר במה שלמדת.

# קבוצת תמיכה – תפירה זה כיף אך בהתחלה צריך סבלנות. חפשי חברות, קבוצות ווטסאפ או פורומים של תפירה כדי לקבל עידוד, פרגון ומענה לשאלות.

# לא לפחד מטעויות – כמו בכל תחום, גם כאן לא תמיד הכול הולך חלק. ככל שתתמידי ותלמדי מהטעויות כך תצליחי מהר יותר.

# פינת תפירה – לא צריך הרבה מקום, אבל פינה קטנה משלך תגדיל את הסיכויים שיהיה לך קל יותר להמשיך ולתפור כל הזמן.

# שיטה קלה ומסודרת – אפשר לנסות לבד, אבל קורס תפירה בשיטה מסודרת – שמלמד אותך לשרטט גזרות לבד, להבין את סוגי הבדים השונים ולתפור כל מה שאת אוהבת – יחסוך לך הרבה זמן וכסף ובסופו של דבר יאפשר לך להגשים מהר יותר את החלום שלך.

# הכי חשוב – לא להתייאש ולהיות גמישים ויצירתיים. גם פיקאסו לא נהיה צייר מפורסם ביום אחד. המשיכי לתפור עד שיום אחד זה פשוט יהיה שם ותגלי שתפירה היא כיף גדול ושהיא נותנת הרבה סיפוק.

 מתוך גיליון 8 של מגזין "נשים teens".