אני לא בררנית - אני רווקה דתיה

"אל תהיי בררנית". מאז שמלאו לי 30 אני לא מפסיקה לשמוע את המשפט הזה, ואיתי שומעים אותו כל רווקי הציונות הדתית – בבית הכנסת, אצל ההורים ובשיחות חולין. "לחתן אותנו" נהפך למשימה בעלת חשיבות לאומית, והם יעשו הכול כדי להביא אותנו לחופה. האמת היא שלמרות מה שהם חושבים, גם אנחנו משתוקקים לאהבת אמת, גם אנחנו רוצים להתחתן.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מחפשת, ועיקרון אחד מנחה אותי: רק לא להיות בררנית. בררנות היא החטא הגדול ביותר שבחורה צעירה יכולה להיות אשמה בו. תהיי טיפשה, תהיי חלשה, תהיי אפילו לא יפה, רק אל תהיי בררנית. תקבלי כל מה שאנחנו מציעים לך, ותגידי תודה. אל תקשיבי ללב שלך, תקשיבי לנו.
לאחרונה, עורר הרב אבינר סערה גדולה כשבאחד מעלוני השבת קרא לרווקים המשוועים להתחתן "אנשים מפונקים ואנוכיים". וכל זה למה? כי הם רוצים שבן הזוג שלהם יתאים להם בדיוק, ולא בערך. בקיצור, בררנים.
ואנחנו? אנחנו רוצים להקשיב ללב שלנו. אנחנו רוצים לא רק להתחתן, אלא גם למצוא מישהו שיהיה שותף מלא לחיים שלנו על קו התפר, וזו כבר בעיה.

חיה הו חיה, מצאי לי שידוך

חיה ויינר, שדכנית של הציבור הדתי-לאומי, מכירה היטב את הבעיה הזאת. "היום החברה הדתית-לאומית במצוקה נוראית," היא אומרת. "מגיעים אליי בחורים ובחורות מבוגרים, בני 35, כבר נושקים ל-40. מאוד קשה למצוא. והבחורים אחרי גיל 40 נשרטים, תאמיני לי. אני אומרת לבחורה בת 35: 'תאמיני לי, עדיף שתתחתני עם גרוש ולא עם רווק שרוט".

היא גרה בעופרה וכבר 30 שנה מקיימת מפעל שידוכים ענף, שהתחיל אצלה בבית: "אני כל שבוע מגדילה את המאגר בכעשרה אנשים, ואני עובדת קרוב ל-30 שנה בתחום הזה. יש לי המון אנשים, וזה לא קל".

למה את עושה את זה?

"זה בא ממקום שאני מודה לקב"ה שהילדים שלי לא היו צריכים את זה, שלא טעמתי את זה. יש לי שישה ילדים ביולוגיים, וכולם נשואים, ברוך השם".

אז למה כל כך קשה להתחתן היום?

"היום החברה מאוד סגורה, בציבור שלנו לומדים במסגרות נפרדות ולא כל כך מצליחים להיפגש במסגרות פרטיות. ממש לא".

מה גורם למישהו להגיע לשדכנית?

"תראי, מנסים את כל האפשרויות. הם הולכים לאתרים, אבל גם אליי. שומעים עליי, זה חבר מביא חבר. אני גם מאוד נעימה, לא חטטנית. אני לא מחנכת אף אחד. יש מי שרוצים יפה או רזה או עיניים בהירות או עדה מסוימת, ואני לא מחנכת אותם. אני גם מאוד משתדלת לדייק. אם יש לי משהו מתאים, על המקום אני אומרת להם. הם סומכים עליי כי הם יודעים שאני לא תוקעת להם סתם אנשים".

חיה ויינר | צילום: יחסי ציבור

 לפתוח אופציות

שמעון גרשוני הגיע לשדכנית בפעם הראשונה בגיל 23. "יכול להיות שבהתחלה זה היה משהו שהולכים אליו רק אנשים מבוגרים או משהו", הוא מנסה להסביר, "אבל זה היה פשוט לפתוח עוד אופציה להיכרות. כמו שחבר שלי מציע לי, אז זו עוד אפשרות. הקונוטציה של דודה זקנה ורכלנית שמשקרת לך רק בשביל שתצא עם מישהי עם יבלת על האף לחלוטין לא מתאימה כאן.

"הייתה לי תחושה שהיא מקשיבה לי באמת, לא רק אוספת נתונים יבשים ואז מבצעת התאמה מתמטית. במשך תקופה, הסכמתי לצאת רק עם בנות שהיא הציעה לי, כי היא הייתה היחידה שידעה לקלוע. הייתה בחורה שהיא הציעה לי שהייתה הקשר הכי ארוך שלי".

למה החלטת ללכת לשדכנית?

"לפתוח אופציות, אתה לא יודע מאיפה תבוא הכלה. מה שכן, יש לשדכניות יותר הבנה וקליטה של מה אתה מחפש ורוצה, כי הן מתעסקות בזה הרבה. במילים בודדות הן מבינות את הכיוון. הרבה פעמים השדכניות היו פרקטיות; הסתיים קשר, אוקיי, מה עושים הלאה? פחות לחפור מה היה ולמה".

בסופו של דבר, פגש שמעון את אשתו בשבת פנויים-פנויות, אבל עד אז הוא הספיק לצאת עם כמעט מאה בנות.

כבר התייאשת?

"לא, אף פעם לא התייאשתי. יכול להיות שהיו זמנים יותר קשים, רגעים של משבר ושל חשש שאולי לעולם לא אמצא מישהי להתחתן איתה, אבל סך הכול נשארה לי תקווה. בסופו של דבר, אחרי שמתחתנים ה"איך הכרנו" זה משהו מאוד שולי. זה נחמד כסיפור אבל מבחינת חיי הנישואין אין לזה השפעה כלשהי".

צילום: יחסי ציבור

ואז היא הציעה לי את הבן שלה

אז יש גם סיפורי הצלחה. שירה, למשל, הגיעה לשדכנית ממש בטעות: "יום אחד חברה שלי אמרה שהיא הולכת לשדכנית והציעה לי גם לבוא. לא ידעתי מה זה שדכניות. שדכנית התלבשה לי יותר על הציבור היותר חרדי".

מה שכנע אותך ללכת?

"חברה שלי אמרה שהיא קבעה איתה פגישה ואמרה שאבוא גם. מפה לשם נשרכתי אחריה, כי לא היה לי מה לעשות באותו יום. ואולי גם מתוך סקרנות. כשהגענו, מאוד הופתעתי לפגוש את האישה הזאת. הפתיע אותי שהיא הייתה בלי כיסוי ראש, שהיא לא הייתה הדמות הרבנית שדמיינתי, 'ינטל' כזו. ליוויתי את החברה הזאת, ועל הדרך השדכנית אמרה: 'בואי נשמע גם עלייך'. היא שאלה אותי שאלות בסיסיות כאלו, ובין השאר רשמה את תאריך יום ההולדת שלי".

ואז מה קרה?

"קפץ לה כנראה הבן שלה, נולדנו באותו חודש ובאותה שנה. הוא בדיוק יצא לרגילה, והיא התקשרה לשאול אם אני רוצה לצאת איתו. לפני זה, כשסיימנו איתה את הפגישה ויצאנו מהבית שלה, היא אמרה שצריך לנדנד לה: 'אני לא אתקשר אליכם, אתם תתקשרו אליי'. בסוף היא זו שהתקשרה אליי".

איך הרגשת כשהיא הציעה לך את הבן שלה?

"נכנסתי להתקף צחוק, הייתי בשוק שהיא מציעה לי אותו. זה הכי הזוי וגם מאוד מחמיא. אמרתי לה שאני אחשוב על זה. היא גם אמרה לי לברר עליו בעצמי. שאלתי מישהי אחת עליו, היא אמרה שאנחנו לא מתאימים בכלל, וזה הספיק לי כדי להחליט לצאת איתו".

שירה ונדב התחתנו כעבור שמונה חודשים. עכשיו השדכנית היא גם החמות, ונשאר להם סיפור לספר לילדים. "זה נהיה סיפור כזה, הסיפור של שירה ונדב. האמת היא שאני ממש מבינה אנשים שלא רוצים ללכת לשדכנית, זה כאילו את נואשת. כשאני מספרת את זה, אני מרגישה שאני צריכה להגיד שלא הייתי נואשת. זו לא הייתה ברירת המחדל שלי, פשוט התגלגלתי לשם. מצד שני, כשאני רואה שמישהו צריך את זה, אני חושבת שאפשר לקחת את זה בקלילות, כי זה יכול לבוא מכל מיני מקומות".