שאלה:
"שלום, שמי דפנה, אני בת 23 ונשואה חצי שנה לבעל מקסים. במקור גדלתי בחברה הדתית-לאומית, "ילדת בני-עקיבא" מאזור המרכז. בעלי ואני באמת החברים הכי טובים. הוא מתחשב, שותף בכל דבר ואנחנו מדברים על הכול. כלומר, כמעט על הכול. יש דברים שאנחנו רק מבצעים וזה נגמר שם. אני מרגישה שאני לא יכולה להוציא מילה מהפה על מה שקורה בינינו בפן המיני. איכשהו אני נהיית משותקת רק מלחשוב על להתחיל שיחה איתו על זה, והמצב המיני שלנו בפועל רחוק מלהיות מושלם".
תשובה:
ראשית, משמח לשמוע שאת מרגישה שמערכת היחסים היא טובה. הקרבה ביניכם משמעותית מאד להתקדמות, ואני בטוחה שתוכל להוות מקפצה.
כנראה ש"השיתוק" שאת מתארת נובע משילוב של כמה גורמים. את, שגדלת באולפנה ובסניף בני עקיבא (וגם הוא שגדל בוודאי בישיבה התיכונית, במכינה או בישיבת ההסדר) לא נתקלת כנראה בהזדמנויות רבות בשיח על מיניות.
לשמחתי, בתקופה האחרונה, החברה שלנו מתפתחת מאוד בשכלול ההתייחסות לעולם המיניות. ואולם, עד לפני כמה שנים היה קשה למצוא לכך אזכורים בשיח החברתי (ובוודאי שלא כתבות באינטרנט). אני מניחה שלא היה קל לך למצוא דרך לענות על שאלות שהטרידו אותך עוד הרבה לפני הנישואים, כנערה. אפשר לומר שהשיתוק בענייני גוף ומיניות לא הגיע משום מקום, אלא גדל איתך. שיח בנושא שמהווה "טאבו" קשה מאוד לייצר יש מאין. העובדה שאת מודעת לקושי לדבר ורוצה שינוי בכך היא צעד ראשון חשוב.
חלק אחר נובע מהשלב בנישואים שאתם נמצאים בו. חצי שנה זה ממש התחלת ההתחלות, וכמו שתינוק שרק נולד לפני שישה חודשים עדיין לא מפותח בכל המובנים, כך גם זוגיות שרק נולדה צריכה זמן להבשיל. וזה בסדר. זה הגיוני שבשלב בו אתם נמצאים תהיה מבוכה, אולי חשש להישמע ביקורתית, פערים בציפיות ועוד. כמו דברים רבים בזוגיות, המפתח טמון בתקשורת. אם לא תציפו את הדברים, סביר להניח שהקושי לא יתפוגג, אלא רק ילך ויגדל.
אז מה אני מציעה? תתחילי שיחה על מה שהיית רוצה שישתנה, קודם כול בינך ובין עצמך, עד כמה שזה נשמע מצחיק. מה שקשה לנו להגיד לעצמנו ודאי שלא נצליח להעלות בפני בן הזוג. הצעד הראשון לשינוי הוא העלאת הנושא לפני השטח, כי השינוי מתחיל קודם כול בתוכנו פנימה, ומשם הולך ומהדהד הלאה. תחשבי מה יעזור לך להתחיל את הדיבור הפנימי הזה – אולי שיחה עם חברה טובה? אולי השתתפות בהרצאה או בסדנה? חשבי על כל מה שיאפשר לך להרגיש יותר נינוחה במחשבה ובדיבור על מיניות.
בשלב הבא, כדאי לדבר ביניכם על עצם הקושי לדבר. מפתיע עד כמה להודות בזה בקול, איתו ביחד, יכול לפתוח פתח לשיחות שעוד יבואו ולהביא להקלה גדולה. אפשר גם לחפש ספר מתאים ולקרוא בו ביחד, וכך לגשת לנושא מתוך התייחסות למשהו חיצוני, מבלי להיחשף אישית כבר בתחילת הדיבור בעניין. כמו כל תהליך, ההתקדמות היא צעד אחר צעד. כל החיים לפניכם לצעוד את הדרך המשותפת הזאת.
הכותבת הינה יועצת מינית ומטפלת במקרי שבר וטראומה reutgold@gmail.com