ג'וז פואה: מצעד הרגעים הכי יהודיים בארוויזיון לאורך השנים

לכבוד חג האירוויזיון, נתבקשתי לערוך מעין סקירה קטנה – מיני מצעד של רגעי היהדות הגדולים בתחרות.

אפתח בגילוי נאות: הייתי מעריץ מושבע של התחרות ובמשך כ-15 שנה, עד השבוע, זכיתי לעבוד בערוץ הראשון. התעסקתי המון עם התכנים של האירוויזיון והקדמים השונים לאורך שנות עבודתי וזכיתי לעבוד בבית המקדש של השידור הציבורי – הוא ארכיון הטלוויזיה, או בשמו הרשמי: "הסרטייה". נפל דבר ובאבחת חרב הודיעו לנו על סגירתה המיידית של הרשות. נכון לכתיבת שורות אלה טרם ידוע מה יעלה בגורל שידורו של האירוויזיון ה-62 במספר, אך אנסה להתעלות על הקשיים ולהתמקד בעיקר בזיכרונות הנעימים והסנטימנטליים שהרשות ופרנק נף סיפקו לי ולנו לאורך השנים.

"זה עסק יסודי, מספיק עם סנטימנטים, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים"

כך כתב חיים חפר ב"שיר הפטנטים", והוא כל כך צדק. השנה היא 1956 – תחרות הזמר הראשונה של המפעל האירופי מתקיימת בעיר לוגאנו שבשוויץ, ומי שקטפה את המקום הראשון וההיסטורי עם שירה "פזמון חוזר" היא שוויצרית אך גם יהודייה גאה בשם ליס אסיה, אשר נולדה בכלל בשם רוזה מינה שארר אסיה. כמה סמלי שיהודייה בשם אסיה זכתה בתחרות ביבשת האירופית. סיפורה של ישראל בקליפת אגוז.

יהודי חם נוסף בשם סרז' גינסבורג, שהיה בוהמיין צרפתי ידוע לשמצה, מאהבן של בריז'יט בארדו וג'יין בירקין ואביה של השחקנית שרלוט גינסבורג, כתב לתחרות של שנת 1965 את השיר הכי יפה בעיניי בכל תולדות האירוויזיון – "בובת שעווה, בובת קש" בביצועה האלמותי של הזמרת הצעירה (דאז) פראנס גל. גל ייצגה אז את לוקסמבורג ואף זכתה במקום הראשון, ולימים היא הפציעה שוב בשלהי האייטיז עם השיר "אלה אלה" לזכרה של זמרת הג'ז אלה פיצג'רלד.

זמרים יהודיים ואף ישראלים ייצגו עם השנים מדינות שונות על היבשת. אסתר עופרים, שכבר הייתה זמרת פופולרית ואהודה ביותר בארצנו, רגע אחרי פסטיבל הזמר ולפני סינדרלה רוקפלה, ניאותה לייצג את שוויץ (כן, שוב שוויץ) בשנת 1963 עם השיר "אל נא תלך" בשפה הצרפתית. השיר הגיע למקום השני (בהפרש של שתי נקודות בלבד מהמקום הראשון).

ליאל קולט גדלה בקבוצת כנרת, כור מחצבתה של המשוררת היהודייה החשובה ביותר – נעמי שמר. פעם נחשבה ליאל לילדת פלא והופיע רבות בפני מנהיגי העולם, ובשנת 2006 היא ייצגה את שוויץ (כן, שוב שוויץ, בפעם השלישית) עם השיר "אם כולנו ניתן מעט". השיר נחל כישלון חרוץ אבל לפחות היא ניצחה את אדי בטלר במסגרת המתחרים הישראלים של אותה שנה.

אשתקד, עמיר חדד שלנו, בוגר "כוכב נולד" ו"דה ווייס" הצרפתי, נבחר לייצג את צרפת עם השיר המקסים והמתוק "חיפשתי" וזכה במקום השישי. לעניות דעתי השיר היה צריך להגיע למקום השלישי ואולי אף לזכות בתחרות, אבל בכל מקרה הוא נשאר רקיד ולהיטי עד היום.

על ג'אן בונומו שמעתם?! מסתבר שהוא זמר טורקי יהודי, אשר נבחר לייצג את טורקיה בתחרות של שנת 2012 עם השיר "תאהבי אותי בחזרה" וזכה במקום השביעי.

הידעתם שפיליפ קירקורוב הצבעוני והחד-פעמי לחובבי הז'אנר הוא בן לאימא יהודייה? משום כך הוא זכה אחר כבוד להיכנס כאן להיכל התהילה היודייקאי. הוא ייצג את רוסיה בשנת 1995 עם השיר "שיר ערש על הר געש", אך ספג מפלה חמורה והידרדר עד למקום ה-17 המאוד לא מכובד כשליאורה שלנו עוקפת אותו בסיבוב עם שירה "אמן".

קירקורוב לא רק הופיע בעצמו אלא גם כתב במהלך השנים לתחרות שירים שייצגו את בלארוס, אוקראינה ורוסיה. בעצם הוא סוג של ג'וני לוגן המזרח-אירופי, רק בלי השיק, בלי היופי ובעיקר בלי ההצלחה...

והיהודי מספר אחת של האירוויזיון הוא...

ואם בכותבים עסקינן, אז אני רוצה להציע פה את אהוד מנור ז"ל כיהודי מספר אחת של תחרויות האירוויזיון באשר הן. לאורך הקריירה שלו ושלנו בתחרות, החל משנת 1973 ועד לפטירתו בשנת 2005, כתב מנור לא פחות משבעה שירים שייצגו אותנו. החל מאילנית בתחרות הראשונה בשנת 1973 עם "אי שם" שזכה במקום הרביעי, דרך שלמה ארצי עם "את ואני" (1975), שוקולד מנטה מסטיק עם "אמור שלום" (1976), יזהר כהן עם "אבניבי" (1978), עפרה חזה ז"ל עם "חי" (1983), ירדנה ארזי עם "בן אדם" (1988) ועד דפנה דקל עם "זה רק ספורט" (1982).

מנור זכה לקטוף את המקום הראשון עם יזהר כהן ואת המקום השני עם עפרה חזה המנוחה.

ולסיום סיומת: השירים הנבחרים של העם

לסיום, מצאתי שלושה שירים שמייצגים נאמנה את עמנו הנבחר ובעל הסגולה:

שמרית אור הניחה בפיותיהם של גלי עטרי והבנים של "חלב ודבש" את המילה "הללויה". אני מניח שאור הייתה מודעת לא רק למצלול ולרפטטיביות אלא גם למשמעות המילולית של המילה, שהיא להלל את האל. המילה עצמה מופיעה בספר הספרים 24 פעמים. כמעט כמספר הפעמים שהיא מוזכרת בשיר הנצח הזה.

חמוטל בן זאב הניחה את המילה היהודית "אמן" בפיה של הזמרת ליאורה באירוויזיון של שנת 1995. על פי ויקיפדיה, המילה "אמן" פירושה "כן ונכון" וגם "הלוואי". בדרך הדרש מפורשת המילה כראשי תיבות של המשפט" אל מלך נאמן" ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו. כיוון שהמחברת היא יהודייה שומרת מצוות יש להניח כי ההנגשה היהודית שלה בפני עמי היבשת הייתה מכוונת מטרה.

אחרון חביב. בשנת 1999, באירוויזיון השני במספר אשר התקיים אצלנו בבנייני האומה בעיר הנצח, הופיעה להקה טורקית בשם "סופריז" אשר ייצגה את גרמניה ושרה בארבע שפות – גרמנית, טורקית, אנגלית ועברית – את שירה "טיול לירושלים". הלהקה סיימה את השיר במילים העבריות "שלום על העולם מירושלים" וסיימה במקום השלישי בסיוע דוז פואה שהם קיבלו מאיתנו כאן בארץ.

בשמי ובשם מאקו יהדות אני רוצה לאחל לכולנו חג אירוויזיון שמח ובהצלחה לאימרי.