הכוונות, על זה אין ויכוח, היו טובות. באפריל האחרון, לקראת חופשת הפסח, הצהירו ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי על הענקת תגמול מיוחד בהיקף של 2,000 שקלים לכל סייעת שתועסק ב"בית הספר של החגים" – למעשה קייטנה - בבתי הספר, בגני עירייה ובגני החינוך המיוחד. מטרת המענק הייתה למנוע מצב של מחסור בסייעות בימי החג, אלא שיוזמי המהלך יצרו מבלי דעת מצב אבסורדי: כדי להיות זכאיות למענק, חלק מהסייעות קיבלו למעשה תמריץ לנטוש את הילדים שהן אמורות לסייע להן.
מי שמצאו את עצמן במצב המשונה הזה הן תומכות החינוך המשלבות, שכל אחת מהן מלווה ילד אחד בעל צרכים מיוחדים, ותומכות החינוך הרפואיות, שמסייעות לתלמיד בודד בעל קשיים בריאותיים. הסייעות הללו הן שמאפשרות את שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך ה"רגילה" (כלומר, שלא בחינוך המיוחד); תנאי הזכאות למענק הפסח דחפו אותן לעזוב את התלמיד המשולב כדי לעבוד בחג במסגרות החינוך המיוחד, שם יתפקדו כסייעות של גנים או של כיתות שלמות. כך התאפשרה אמנם פתיחת קייטנות לילדים רבים, אבל בהיעדר הסיעות האישיות, הילדים המשולבים הודרו למעשה מהקייטנות שאליהן הולכים חבריהם. כשתומכות החינוך וההורים הבינו את המשמעות, ההסתדרות והשלטון המקומי קיבלו מבול של פניות בטענה לאפליה, והבטיחו שהעניין יטופל לקראת חופשת הקיץ.
אבל זה לא מה שקרה. למעשה קרה בדיוק ההפך: השבוע הפיץ עו"ד גיל בר טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, מכתב ובו הצהרה כי תינתן תוספת שכר לסייעות שיועסקו בקייטנות בחופש הגדול – אלא ששוב, בדיוק כמו בפסח, התוספת לא תינתן לתומכות החינוך שיבחרו להישאר עם התלמידים שהן מלוות במהלך שנת הלימודים. בתגובה פנו עמותת אלו"ט, קבוצת משפטניות למען צדק חברתי (עמותת "איתך מעכי") וקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים במכתב חריף לחה"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט. "למרות הבטחות שניתנו בחופשת פסח, שוב מדירים את תומכות החינוך המשלבות והרפואיות", נאמר במכתב שקרא לוועדה לקיים דיון דחוף בנושא.
עו"ד אסנת זיו, עמותת "איתך מעכי": "מרכז השלטון המקומי לא באמת רואה את הסייעות, עושים הכל מאחורי הגב שלהן. משתמשים בהן רק כשצריך אותן, ותמיד בשכר מינימום"
"הבת שלי, ילדה בת תשע, הולך לשבת בבית כל חופשת הקיץ", אומרת שולי (שם בדוי). "היא אוטיסטית בתפקוד גבוה, ילדה שהשילוב שלה עם ילדים 'רגילים' הוא קריטי וחייב להיות בלי הפסקה. לכל אורך השנה יש לה סייעת צמודה, תומכת חינוך שמלווה אותה ועוזרת לה, אבל המערכת לא מאפשרת לנו את זה בחופשת הקיץ כי אין סייעת שתהיה איתה".
הם מסבירים למה?
"הסייעת בעצמה הסבירה לנו. היא אמרה שהיא מתכוונת לעזוב לחודש לטובת קייטנת 'בית הספר של החופש הגדול' בעיר שבה היא גרה. חשבתי להציע לה תשלום לה יותר גבוה, אבל אני לא חושבת שזה חוקי. אני גם לא מאשימה אותה שהיא לא תהיה איתנו. גם ככה היא מרוויחה משכורת מינימום".
עו"ד רחל סגל, מנהלת מרכז סיוע ומיצוי זכויות בעמותת "קשר": "באופן כללי, הילדים המשולבים אמורים להשתלב בקייטנות הקיימות כמו כל שאר ילדי בית הספר. ללא סייעת צמודה, כנראה שלמדריכות בקייטנה יהיה יותר קשה לשלב ילד עם צרכים מיוחדים עם שאר הילדים, לכן צריך לפנות לרשות המקומית ולוודא שלילד תהיה סייעת צמודה כמו שמגיע לו. אם אותה סייעת לא יכולה ללוות אותו, הרשות המקומית חייבת לדאוג לה למחליפה".
זה קורה בפועל?
"זה קרה בעבר, גם בצהרון וגם בקייטנות הקיץ. השנה לא קיבלנו פניות כאלה".
עו"ד מיכאל זץ, מנהל אגף קידום זכויות ושילוב בעמותת אלו"ט, מסביר איך נוצר המצב הנוכחי: "ההסתדרות הוציאה חוזה שאומר שסייעות שיעבדו בגנים הכלליים יזכו במענק כספי לכל יום עבודה. באמת זקוקים לסייעות בגנים ה'רגילים', אבל המהלך הזה גורם לילדים אחרים להיפגע. הם מתעדפים ענף מסוים של סייעות, וזו אפליה, העדפה ופגיעה בשוויון - של הסייעות, אבל בעיקר של הילדים".
שהמשמעות מבחינתם היא הרחקה מחבריהם.
"בוודאי, גם ילד ללא צרכים מיוחדים שמורחק מהסביבה הטבעית שלו יכול להיפגע מהמצב. זו הדרה וזה גורם לו לתסכול, לרגרסיה. במקום להתקדם עם כולם - שזו מטרת השילוב מלכתחילה - הוא הולך כמה צעדים לאחור. כשהשנה תתחיל, הוא וחבריו לא יהיו באותו מקום כי תחסר לו החוויה שכולם נהנו ממנה ביחד בקיץ. רק כי לא הייתה לו משלבת הוא נשאר לבד".
גם הילדים שזוכים לצאת לקייטנות מגלים סביבה שלא בהכרח יודעת להכיל אותם. זה מה שקרה לבנה של דנה (שם בדוי), ילד בעל צרכים מיוחדים שבחופשת הפסח האחרונה בילה בקייטנה העירונית עם תומכת חינוך צמודה. "כל יום קיבלתי טלפון שאבוא לקחת אותו", מספרת דנה. "המדריכה בקייטנה הייתה מתקשרת ואומרת שהבן שלי צועק או לא מתנהג יפה, ואני הייתי מזכירה לה שבשביל הדברים האלה יש לו סייעת צמודה. אבל לא היה עם מי לדבר. אחרי כמה ימים בקייטנה הם לא הסכימו לקבל אותו יותר, והוא נשאר בבית".
להשתלב? אי אפשר
תלמידים עם צרכים מיוחדים, קוגניטיביים או בריאותיים, מופנים ל"ועדת זכאות ואפיון" שקובעת את אופי הזכאות לשירותי חינוך מיוחד ואת היקף סל השירותים שיינתן לילד לפי רמת התפקוד שלו. לאחר החלטת הוועדה מתבקשים ההורים לבחור את סוג המסגרת שבה ילמד הילד: מוסד לחינוך מיוחד, כיתה שניתנים בה שירותי חינוך מיוחד במסגרת מוסד חינוך רגיל – מה שמכונה "כיתה קטנה" – או כיתה רגילה שבה ילווה הילד על ידי סייעת אישית (תומכת חינוך משלבת או תומכת חינוך רפואית, בהתאם לצרכיו).
ילד בעל צרכים מיוחדים בילה בקייטנה עירונית עם תומכת חינוך, אבל אמו מספרת: "כל יום ביקשו שאבוא לקחת אותו. בסוף הם לא הסכימו לקבל אותו יותר והוא נשאר בבית"
התלמידים שלומדים במסגרות הכלליות זכאים להצטרף לקייטנות הקיץ העירוניות, שבערים רבות כוללות קבוצות של חינוך מיוחד. זה המקום שבו התלמידים המשולבים, שבשגרה לומדים בכיתה רגילה, נופלים בין הכיסאות: בהיעדר סייעת אישית הם יכולים ללכת לקייטנה שאינה מותאמת לצרכיהם, בלי חבריהם – או להישאר בבית. "אם הייתה לילדים סייעת לאורך שנת הלימודים, היא אמורה להמשיך ללוות את הילד גם במסגרות הקיץ", אומרת עו"ד סגל. "אם זה לא קורה – יש להסדיר את זה מול הרשות המקומית, הם אמורים לדאוג למחליפה. הזכאות של הילדים לסייעת לא נפסקת לחודשיים בשנה".
גם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שבוחרים בחינוך המיוחד נתקלים בבעיות בפסח ובחופש הגדול. בנה של רונה (שם בדוי) אובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז ועיכוב התפתחותי; לאחר הביקור בוועדת הזכאות והאפיון היא בחרה לרשום אותו ל"כיתה קטנה". "אמרו לי שלהשיג סייעת ייקח לפחות חודשיים, לא רציתי לחכות, והמליצו לי להכניס אותו לכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. אז הוא בכיתה קטנה ואחר הצהריים בצהרון עם עוד 30 ילדים 'רגילים', בלי סייעת או תומכת, ומסתדר שם נהדר".
ומה קרה בקייטנה?
"רוב החברים שלו מהצהרון הולכים לקייטנת 'בית הספר של החופש הגדול', אבל הרשות המקומית לא מוכנה שהוא יהיה איתם בקבוצה כי הוא מוגדר כמיוחד. יש לו טייטל כזה, אז הם לא מוכנים לשלב אותו עם התלמידים מהחינוך הכללי".
יש בזה היגיון, לא?
"אם לא הייתי אומרת שהוא 'מיוחד', אף אחד לא היה יודע. בצהרון אף אחד לא שאל אותי, והוא מסתדר מעולה. הצעתי שתהיה לו סייעת במסגרת הקייטנה, אבל מהקייטנה נאמר לי שאין סייעות ואין לו דרך להשתלב".
בבעיה דומה נתקלה אור (שם בדוי), שבנה בן ה-8 אובחן כהיפראקטיבי ויועד לכיתה קטנה בהמלצת הוועדה: "רוב החברים של הבן שלי מתגוררים בשכונה. חלק מהם לומדים איתו בכיתה, ואת הרוב הוא מכיר מחוג הכדורגל השכונתי. כשביקשתי לרשום אותו לקייטנה העירונית נאמר לי שהוא יכול להירשם רק לכיתת החינוך המיוחד. התחננתי שיתנו לו להשתלב עם כולם, אבל אמרו לי שאי אפשר. ברגע שהם קטלגו אותו כאחר, אי אפשר לחזור לאחור. בדיעבד, הטעות שלי הייתה שלקחתי אותו לוועדת האבחון והזכאות. הייתי צריכה לעשות הכל באופן פרטי".
תבחרו, אבל במה שנגיד לכם
ילדיהן של אור ורונה לומדים בכיתות קטנות, כך שבעיות השילוב צצה רק סביב הצהרונים והקייטנות. לעומת זאת, שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות הכלליים הוא כישלון שהילדים והוריהם מרגישים 365 ימים בשנה.
עו"ד מיכאל זץ, עמותת אלו"ט: "המהלך של ההסתדרות גורם לילדים להיפגע. הם מתעדפים ענף מסוים של סייעות, וזו אפליה, העדפה ופגיעה בשוויון - של הסייעות, אבל בעיקר של הילדים"
חשוב לומר שמבחינתה של מדינת ישראל, שילוב הוא הפתרון הרצוי והמדיניות הרשמית: בקיץ 2018 אישרה הכנסת את תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, שמטרתו מתן מענה לכל תלמיד בהתאם למאפייני התפקוד שלו, לצרכיו הייחודיים ולתמיכה הנדרשת לו במסגרות החינוך הרגילות. אלא שבחודש מאי האחרון בחנה עמותת אלו"ט את יישום התיקון, וגילתה שמטרותיו לא הושגו. יתרה מכך, על פי נתוני האגף לחינוך מיוחד, בשנה האחרונה גדל מספר הילדים שנשלחו למוסדות החינוך המיוחד לאחר שהוריהם לא בחרו באופציית השילוב. "אמא אחת סיפרה שהרשות המקומית הפעילה על המשפחה לחצים כדי לשנות את סוג המסגרת", נכתב בדו"ח. "יש הרבה מניפולציות ופוליטיקה. אם למועצה חסר ילד אחד כדי לפתוח גן תקשורת, אז ידחפו לשילוב גם אם זה לא מתאים לילד. אין באזור שלנו גן תקשורת - אז מבחינתם ברור ששילוב".
עו"ד זץ: "בחודשים האחרונים אנחנו רואים יותר ויותר הורים שבוחרים בחינוך המיוחד כי הם מבינים שבמשולב הם לא יקבלו את מה שמגיע להם. באיזשהו מקום הם מרימים ידיים, בוחרים לוותר על שילוב כדי לקבל תנאים מותאמים". עו"ד רויטל לן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: "על פי עדויות שהגיעו אלינו, במקום לשכנע הורים לשלוח את הילדים לתוכנית שילוב, אומרים להם בוועדות הזכאות והאפיון שעדיף להם ללכת לחינוך מיוחד".
למה?
"כי הסל בחינוך המיוחד גדול יותר ומושקע יותר מהסל שמגיע לילד המשולב. מעמידים בפני ההורים שתי דלתות ואומרים להם, 'תבחרו, אבל כדאי לכם ללכת לחינוך מיוחד'".
יש באמת פערים בין מה שמקבלים התלמידים בחינוך המיוחד והתלמידים המשולבים?
"בטח. הרשויות מתקצבות קודם כל את מי שנמצא בחינוך המיוחד, והפירורים מגיעים לילדים המשולבים ולסייעות המשלבות".
אור (שם בדוי): שבנה אובחן כהיפראקטיבי: "ביקשתי לרשום אותו לקייטנה עירונית ונאמר לי שהוא יכול להירשם רק לכיתת חינוך מיוחד. הם קטלגו אותו ואי אפשר לחזור לאחור"
"הנפגעים הגדולים מכל הסיפור פה הם הילדים", אומרת עו"ד אסנת זיו, האחראית על מאבק הסייעות ותומכות החינוך בעמותת "איתך מעכי". "חוסר ההשקעה של הרשויות בילדים המשולבים ובתומכות החינוך מרחיק את הילדים מהמטרה הכללית – להשתלב. חלק מהבעיה הם הפערים ביחס לסייעות: כולן עובדות נורא קשה, אבל מדירים חלק מהן. הן כבולות בהגדרת התפקיד שלהן".
עו"ד זיו רואה בתומכות החינוך ובסייעות נשים מוחלשות. לדבריה זו אחת הסיבות לכך ש"איתך מעכי" לקחת תחת חסותה את המלחמה על תנאי העסקתן: "מרכז השלטון המקומי לא באמת רואה את הנשים הללו. הם עושים הכל מאחורי הגב שלהן. משתמשים בהן רק כשצריך אותן, ותמיד בשכר מינימום".
כלומר אין תוכנית עבודה מסודרת?
"מרכז השלטון המקומי קובע שסייעת צריכה לעבור סוג של הכשרת סייעות. זה לא משהו מתוכנן, אין גורם אחראי לזה, התכנים מאוד לא ברורים. יש מלא גורמים ואינטרסים פרטיים שנכנסים לתחום הזה וגוזרים קופון. זה תחום מאוד פרוץ, מערב פרוע".
דרישות התפקיד: דופק
בישראל רשומות כ-65 אלף סייעות (נכון לחודש יולי 2021). כשני שלישים מהן מועסקות כסייעות בגנים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, וכשליש משמשות תומכות חינוך ורפואה. התומכות הרפואיות מתוקצבות על ידי משרד הבריאות; השאר - על ידי משרד החינוך, שמעביר את הכסף לרשויות המקומיות, שם בוחרים כיצד לחלק אותו ואיך לתגמל את הסייעות. בממוצע נע שכרן בין שכר מינימום ל-40 שקלים לשעה, תלוי בוותק.
עו"ד רויטל לן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: "הרשויות מתקצבות קודם כל את מי שנמצא בחינוך המיוחד. הילדים המשולבים והסייעות המשלבות מקבלים פירורים"
באוקטובר האחרון הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בשלטון המקומי שחל על כ-40 אלף סייעות. עו"ד גיל בר טל ציין אז במכתב ששלח לממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כי ההסתדרות דורשת להסדיר תגמול הולם לסייעות במקביל להסדרת אופן והיקף עבודתן. "הסייעות מסרבות לאייש את המשרות, העובדים הקיימים קורסים וגנים נסגרים בכל יום בהיעדר כוח אדם מינימלי. ההורים, הילדים והעובדים משלמים את מחיר אוזלת היד של האוצר, שחוסם את השוק מלהתקדם ולמצוא פתרונות יעילים", ציין בר-טל במכתבו.
המאבק על זכויות הסייעות, שכרן ותנאי העסקתן מתנהל כבר שנים. "לא סתם אומרים על הסייעות, 'אם יש לך דופק אז בואי תעבדי'. כמעט כולן מתקבלות, לא צריך ללמוד את התחום וההכשרות כמעט ולא קורות", אומרת עו"ד זיו. "זה תחום מאוד פרוץ כי אף אחת לא רוצה לעבוד בו. לא כי היא לא אוהבת ילדים, אלא בגלל שאין תגמול ראוי. הרבה נשים מתחילות לעבוד כסייעות ובורחות מהר מאוד, ואפשר להבין אותן. הן מקדישות לעבודה המון זמן, מחשבה ומאמץ, ולא מתוגמלות בהתאם. הרשויות רואות אותן כשקופות, הן נבלעות בתוך המערכת והרבה פעמים פועלים על הגב שלהן. כשנוח להסתדרות הם קוראים לסייעות 'צוות מנהלה' ותו לא, אבל כשהגננות שובתות, פתאום הסייעות יכולות לעשות הכל. אפילו לנהל גן שלם, דבר שקרה רק ביום ברביעי האחרון".
ר' היא תומכת הוראה עם יותר מ-30 שנות ניסיון. "בחרתי במקצוע הזה אחרי שלמדתי שלל שיטות טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים", היא מספרת. "בחרתי ללוות ילד, לראות איך הוא מתפתח. זו השליחות שלי, לקחת ילד על הספקטרום ולהביא אותו למצב שהוא מסיים בגרויות. אגב, הממוצע של הילד שאני מלווה כיום הוא יותר מ-95. זה האושר שלי והגאווה שלי, הוא כמו הבן שלי".
איך את מרגישה לגבי תנאי ההעסקה שלך?
"אין לנו תנאים, אין קביעות, עובדות ניקיון משתכרות יותר מאיתנו. עצוב לי וכואב לי הלב שהמערכת לא רואה את זה, אני לא יודעת מה הם חושבים לעצמם. למה הם מצפים? התחום הזה פרוץ כי כל מי שאנחנו קשורים אליו עושה איתנו מה שבא לו, מתי שבא לו, איך שבא לו. כלום לא מאוגד, כלום לא חתום וכתוב. יש הסכם עבודה שהוא לכאורה אחיד לכולם, אבל בפועל, מהידע שלי עם משלבות - כל אחת מקבלת משהו אחר".
עו"ד רחל סגל, עמותת "קשר": "הילדים המשולבים אמורים להשתלב בקייטנות כמו כל שאר ילדי בית הספר. הזכאות לסייעת לא נפסקת לחודשיים בשנה"
אם באוקטובר האשים עו"ד גיל בר טל את משרד האוצר בחוליי העסקת הסייעות, הרי שהשבוע מכוון יו"ר הסתדרות המעו"ף את חציו אל משרד החינוך: "נתקלתי בתופעות מאוד קשות של תומכות חינוך שהורים משלמים להן כסף כדי שיבואו ויהיו עם הילדים שלהן. כדי למצוא מישהי ברמה גבוהה ההורה משלם יחד עם העירייה, ונוצר שוק שחור של סייעות. זו בעיה אמיתית שחייבת להיפתר, חייבים לתגמל את תומכות החינוך בהתאם. אנחנו פעלנו לשיפור התנאים שלהן, אבל אני חושב שהמצב עדיין אנומלי ומאשים בזה את משרד החינוך. אני דורש שתנאי ישופרו, מכיוון שאי אפשר למצוא משלבות. אמא ואבא שרוצים משלבת מחכים חודשיים-שלושה, כי במחיר הזה אף אחת לא רוצה לעבוד או שמגיעות סייעות שלא בהכרח מתאימות לילד. אני מצר על המצב ואפעל כדי שלתומכות החינוך יהיה שכר כמו לסייעות רגילות. שהבסיס ההתחלתי יהיה מינימום 7,000 שקל".
המענקים בחופשת הפסח ובחופשות הקיץ, שאתה חתום עליהם, מנציחים את אפליית המשלבות.
"משרד החינוך תמחר את המענקים, והוא היה יכול לומר שגם לסייעות המשלבות מגיע תגמול - אם לא כל התגמול אז חלק ממנו, לפי עבודתן. אבל נכון, הן תמיד מוצאות את עצמן מחוץ למעגל הזכאות. בחופשות הקודמות פניתי לשלטון המקומי ולמשרד החינוך, אמרתי להם שזה יוצר אפליה. הם אמרו שהם רוצים לתת תמריץ לסייעות שעובדות עם 30 ילדים".
זה הגיוני, אבל זה גם לא סותר את הפגיעה בילדים המשולבים ובסייעות המשלבות.
"אני לא יודע למה משרד החינוך בחר להתעלם מהן. זה לא היה פרי של משא ומתן, משרד החינוך פשוט החליט לצאת בקול קורא ולהגיד שהוא נותן תגמול רק לסייעות הכלליות".
והילדים שילמו את המחיר.
"שוב, זה סדר העדיפויות של משרד החינוך. משלבת היא ממש מורה פרטית, ולמורה פרטית מגיע תגמול".
תגובות: "לפעול למען קידום שכרן ומעמדן של הסייעות כולן"
ממשרד החינוך טרם נתקבלה תגובה נכון לשעה זו. התגובה תפורסם אם וכאשר תתקבל.
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "מרכז השלטון המקומי מכיר בחשיבות עבודת הסייעות המשלבות והרפואיות ותרומתן הרבה למערכת החינוך בכלל ולתלמידים בפרט.
"תקצוב בעלי התפקידים בבית הספר של החופש הגדול נקבע בקול קורא שהוציא משרד החינוך ואין למרכז השלטון המקומי יכולת להשפיע על תקצוב זה. עם זאת, במו"מ שניהלנו על תשלום המענק לפתיחת שנת הלימודים, שם כן יכולנו להשפיע, דאגנו להכליל את כל הסייעות לרבות המשלבות והרפואיות.
"מרכז השלטון המקומי ימשיך לפעול למען קידום שכרן ומעמדן של הסייעות כולן. חשוב לציין כי סייעת רפואית וסייעת משלבת תשובצנה כסייעות כלליות לבית הספר של החופש הגדול, רק בתנאי שהילד אליו הן צמודות לא נרשם לקייטנת הקיץ".