השקר, האמת והתכלס של תעשיית הדוגמנות לילדים

בשיטוט תמים בפייסבוק נתקלה יום אחד לפני שנתיים מיכל (שם בדוי), גרושה ואמא לשתי בנות מבאר שבע, בפרסום שצד את תשומת לבה. זו הייתה מודעה של סוכנת ילדים ושמה טלי גולן, שחיפשה ללהק דוגמנים ושחקנים לסוכנות שלה. "הילדה שלי רצתה להשתלב בתחום המשחק, אז שלחתי תמונות שלה ומיד קיבלתי הודעה שהיא בעלת פוטנציאל גבוה", מספרת מיכל. "התבקשנו לקבוע פגישה פרונטלית בסוכנות ללא עלות. הגענו לפגישה, שהתקיימה בבית הפרטי של גולן. היא דיברה קצת עם הילדה והציעה לנו שני מסלולים שונים בעלות מופרכת של 6,000-4,000 שקל: מסלול שבו הילדה תירשם לקורס משחק, או מסלול שבו הילדה תתחייב לצלם בוק לצורכי עבודה בהמשך".

מיכל בחרה את מסלול הצילומים. "המחיר היה 3,700 שקל, התבקשתי להעביר מיד מקדמה וקיבלתי הנחה על תשלום במזומן, ללא חשבונית. בנוסף הייתי צריכה לחתום שאני מתחייבת לצילומים בעלות דומה כעבור שנה, בטענה שהילדה גדלה ומשתנה ויהיה עלינו להחליף את התמונות".

יום הצילומים הגיע, ולאחריו חיכו האם ובתה בקוצר רוח לתמונות – אך אלה הגיעו במשורה, ורק לאחר יותר מחודשיים. במשך שנה שלמה המתינו לפניות מצד הסוכנות, שהבטיחה שתעביר אודישנים והצעות לתפקידים עבור הילדה, אבל אלה לא הגיעו. מיכל פנתה לגולן מספר פעמים, ולא קיבלה מענה. "כשהבנתי שזה לא הולך לשום מקום, פשוט הנחתי לסיפור", היא אומרת. "זו הייתה עוגמת נפש נוראית. הציפיות אצל הילדה היו ענקיות, היא סיפרה לכולם שהיא מיוצגת, כשבפועל רק הוצאנו אלפי שקלים ושום דבר לא קרה". 

"הכל נראה מאוד לא רציני, ילדות שלא נראות כמו דוגמניות"

לפני שבוע קנס בית הדין לעבודה בתל אביב ב-26 אלף שקל את גולן, שהורשעה מוקדם יותר השנה כמי שעבדה כסוכנת ילדים וגבתה מהורים עמלות, דמי ניהול ותשלום עבור צילומי בוק בניגוד לחוק. הנאשמת קיבלה אחריות על מעשיה, ובמסגרת הסדר טיעון נקבע שאם תפר את החוק בשלוש השנים הקרובות תשלם קנס פלילי נוסף בעלות 43 אלף שקל.

גולן אינה היחידה. שיטות עוקץ של סוכנויות, לכאורה, שגובות מהורים תשלומי עתק בעד הסיכוי שהילד יהפוך לכוכב הן תופעה נפוצה, מוכרת ולא חדשה, ובכל זאת הקורבנות לא מפסיקים ליפול. הרבה ילדים חולמים להיות מפורסמים וגם הרבה הורים חולמים שהילדים שלהם יהיו מפורסמים, או לפחות רוצים להגשים לילד את החלום; את התשוקה הזו מנצלים נוכלים שמפריחים הצעות באוויר, גובים אלפי שקלים מההורים – ונעלמים עם הכסף. בתחום נוצץ ותחרותי כזה קשה מאוד לדעת על מי לסמוך, אבל האמת היא שיש דרך נכונה ובטוחה לקדם את הילד ששואף להתנסות במשחק ובדוגמנות. צריך לדעת עם מי, איפה ואיך, ועל כך בהמשך – ובעיקר צריך לדעת איך לא. נורת האזהרה המרכזית שצריכה להידלק ביצירת קשר עם סוכנות היא גביית תשלום עבור המשך התקשרות, שכן לפי החוק הסוכן מרוויח רק מעמלות הנגזרות מהתשלומים של ההפקות שאליהן הילד מתקבל, ולא בעבור ניסיונות התיווך השוטפים.

"נכנס בחור לחדר ואמר לילדה שהיא יפה ומהממת. הם התנו את הרישום לסוכנות ב'תיק עבודות' מצולם בעלות 5,000 שקל כדי שיוכלו להציג את הילדה לקמפיינים, ואמרו שגם יעל שלביה שילמה על בוק כשהתחילה לדגמן"

"הבת שלי חולמת להיות דוגמנית וממש חשוב לי להגשים לה את החלום הזה", מספרת עינת (שם בדוי), אמא לשתיים מהמרכז, שלפני ארבע שנים נתקלה בפרסום של שרון אייג'נסי שחיפשה בני נוער לסדרת טלוויזיה. "נסענו לתל אביב והגענו למקום מוזנח ומעופש, ועל ההתחלה התנו את קבלתה של הבת שלי לסוכנות ברישום לקורס משחק בעלות של 6,000 שקל. זה נראה לי מוזר ולא אמין, סירבנו ונסענו הביתה. לפני שנתיים פנינו ל-TLV אייג'נסי. הגענו לסוכנות ואת פנינו קיבל גבר בשם מוטי פרסר שהתחנף לילדה ואמר שכדי לעבוד עם סוכנות נצטרך לשלם 5,000 שקל לבוק ועוד 6,000 שקל לקורס משחק מול מצלמה".

עינת שילמה, אבל כבר בדרך הביתה מהפגישה הרגישה שמשהו לא כשורה, התקשרה וביקשה לבטל את התשלום. "הוא כמובן לא הסכים, דיבר לא יפה וסירב להחזיר את התשלום", היא נזכרת. "הרגשתי מושפלת ומרומה ושלחתי לו מכתב מעורך דין. גם אחרי המכתב, פרסר התקשר ואיים עליי דברים בסגנון, 'אני אעשה לך בושות, הילדה לא תעבוד בחיים'. בסוף לא הייתה לו ברירה והוא החזיר לי את הכסף".

עינת לא התייאשה ופנתה לסוכנות של צחי ואזנה, שפרסמה מודעה דומה. "שלחנו תמונה של הילדה ומיד חזרה אליי לינדה מהסוכנות של ואזנה, אמרה שהילדה מדהימה ושעלינו לקבוע פגישה". כתוצאה מהניסיון המר שצברה, הפעם הדגישה עינת כבר בשיחה הטלפונית שהיא אם יחידנית שמפסידה ימי עבודה בנסיעה במיוחד לתל אביב. היא הוסיפה שהילדה עברה לאחרונה חרם, ולכן היא מבקשת מראש לוודא שמדובר הפעם בהצעה רצינית. בסופו של דבר השתכנעה, ובאוגוסט הגיעה עם בתה לפגישה בסוכנות של ואזנה בבית רובינשטיין בתל אביב. 

"נכנס בחור לחדר ואמר לילדה שהיא יפה ומהממת. לינדה, שגם הייתה בפגישה, הסבירה לי שהיא מקבלת פניות מחברות אופנה מוכרות ומשלבת את הילדים בקמפיינים. היא התנתה את הרישום לסוכנות ב'תיק עבודות' מצולם בעלות 5,000 שקל כדי שתוכל להציג את הילדה לקמפיינים, ואמרה שגם יעל שלביה שילמה על בוק כשהתחילה לדגמן. הגבר ביקש לראות את דף האינסטגרם של הילדה, לקח את הטלפון, הוסיף את השם צחי ואזנה בפרופיל שלה וביקש ממנה להתחיל להיות בולטת ברשת".

"ביקשו מאיתנו 2,000 שקל כדי להירשם לסוכנות, ואמרו שהילדה תידרש להישקל כל חודש ולדווח על המשקל. זה לא מצא חן בעיניי"

עינת חתמה וקבעה יום צילום לילדה, למרות שלדבריה הנחה משמעותית מאוד של 2,000 שקל במחיר שניתנה לה גרמה לה לחשוד שמשהו כאן מפוקפק. היא לקחה יום חופש בשביל הצילומים, וכשהגיעה ללוקיישן המשיכו האסימונים ליפול. "מהרגע שחנינו הרגשתי מוזר. הצילומים היו בגינה בחוץ, הכל נראה מאוד לא רציני. זה היה כמו סרט נע, בכל 10 דקות הגיעה מישהי אחרת להצטלם, וביניהן היו ילדות שאפשר היה לראות מיד שלא יהיו דוגמניות. קיבלנו השבוע את התמונות, וכמו שצפיתי הן לא מתאימות לתיק עבודות רציני של דוגמנית. אני יודעת שהכסף הלך לפח, וזה מתסכל מאוד". 

מיוצג לא צריך לשלם גרוש

השיטה עובדת כבר עשרות שנים באותו הפורמט. הילד או ההורה נתקלים בפרסום מרשים וממומן ברשתות החברתיות, ונדרשים בשלב הזה לשלוח באופן דיגיטלי פרטים אישיים ותמונה של הילד. כעבור זמן קצר נציג של הסוכנות פונה טלפונית להורה וקובע פגישה פרונטלית, שבה יפגשו ההורה והילד איש מכירות מיומן שברוב המוחלט של המקרים יחמיא לילד ללא קשר לפוטנציאל שלו להצליח בתחום ויתמרן את ההורה לחתום על חוזה ייצוג שלא לפי חוק ולהתחייב לתשלומים גבוהים לטובת צילומים, רישום לסוכנות או קורסי משחק. 

 "זה ידוע לכל מי שעובד בתחום שככה הנוכלים צדים אנשים", מספר אורן (שם בדוי), צלם אופנה ותיק מתל אביב. "זה מתחיל בפרסומת שדרושים ניצבים או דוגמנים לעבודות בחו"ל, סדרות טלוויזיה וקמפיינים למותגים נחשקים, אבל בסופו של דבר מתברר להורה ולילד שהכל קשקוש. מחייבים את ההורים להגיע לפגישה עם הילדים ו'תופרים' אותם בבוק בעלות 3,000 שקל ויותר, כשלסוכנות הוא עולה רק 200 שקל". אורן מפציר בהורים לברוח ברגע שסוכנות מבקשת תשלום כלשהו בעבור ייצוג הילד. "מיוצג לא צריך לשלם גרוש, אם יש לו פוטנציאל. לצערי אף גוף לא מצליח באמת לעצור את הנוכלים, הם עובדים ללא היתרים ושלא לפי החוק, והם מצליחים לעקוץ".

"חוק עבודת הנוער" הוא החוק שאמור להגן על הזכויות התעסוקתיות של ילדים ולהסדיר את היתרי העבודה שלהם, ומי שאמון על אכיפת החוק הוא מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. "תכלית החוק היא להבטיח את שלומם של הילדים והנוער המועסקים", מסביר מאיר דוד, ראש המנהל. "המנהל בוחן למעלה מ-600 בקשות להיתרים מדי שנה, ועורך אכיפה יזומה וממוקדת בהסתמך על מידע המגיע מיחידת המודיעין שלנו ומתלונות ופניות המתקבלות אצלנו". 

דוד מסביר כי ההיתרים לעבודת ילדים מגיל שנה ועד גיל 15 מחייבים את הסכמת הורים, ולעתים גם אישור ממוסד הלימודים ואישור רפואי. בנוסף הוא מבהיר שעל הסוכנים והמעסיקים לעמוד בכלל התנאים הקבועים בחוק: "לדוגמה, תנאי היתר התיווך מאפשר גביית עמלה שלא תעלה על 20% מהתשלום ששולם לילד בעד השתתפותו. סוכנות שגובה תשלום מהילד על צילומים או קורסים עוברת בצורה בוטה על החוק, שכן אסור לסוכנות להתנות את הייצוג והתיווך ברכישת שירות או מוצר".

"תנאי היתר התיווך מאפשר גביית עמלה שלא תעלה על 20% מהתשלום ששולם לילד בעד השתתפותו. סוכנות שגובה תשלום מהילד על צילומים או קורסים עוברת בצורה בוטה על החוק"

מאיר דוד, ראש מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה

 דוד ממליץ לחפש ברשת מידע על הסוכנות שעמה אתם בקשר ולוודא ששמה לא עולה בהקשרים שליליים או מטרידים. הוא מזכיר שעל כל סוכנות להחזיק בהיתר מטעם משרד העבודה, ומבקש מההורים לגלות ערנות למקרים שבהם הסוכן מפעיל לחץ על הילדים וההורים לחתום על חוזה או מבקש תשלום בגין החתימה. "ככל שיש סוכנות שאינה פועלת מול משרד העבודה או שמבקשת לגבות תשלום בניגוד למותר – יש להתרחק ממנה ולהעביר את המידע למשרדנו", מבקשים במשרד העבודה.

פחות מחפשים בלונדינים עם עיניים כחולות

החדשות הטובות הן שיש גם סוכנויות ילדים ישרות ומקצועיות שאפשר לסמוך עליהן. ממחקר מעמיק שערכנו, שכלל התייעצות עם צלצמים בתחום, סקירת קבוצות הורים רלוונטיות ומעקב אחרי עשרות פוסטים שהעלו הורים מתעניינים, עלו מספר שמות של סוכנויות המתמחות בייצוג ילדים ובני נוער שעובדות על פי החוק, עם היתרים, ללא גביית תשלום מההורים ותוך שילוב המיוצגים בעבודה בתחום. כאלה הן, בין היתר, טרנדי קידס, שביט רביבו ו-Go See. לירון קליין, מנכ"לית ובעלת סוכנות Go See, הייתה בעצמה ילדה שחקנית. כשלפני עשור זיהתה את הפוטנציאל בבתה הקטנה, פתחה סוכנות שמתמחה בייצוג ילדים. "כשהגעתי לתחום הוא היה בפיגור טכנולוגי משמעותי ביחס לארה"ב ואירופה. פתחתי אתר ליהוק מתקדם שמתפקד כמעין חנות לליהוק ילדים", היא מספרת. "קשה מאוד לעשות כסף בתחום כי העמלות נמוכות, אבל אני עובדת ככה מהיום הראשון. העדפתי להשקיע בטכנולוגיה, לתת להורה לשלוט בפרופיל של הילד וליצור מאגר גדול של ילדים שמייצר עבודה רוחבית".

קליין מסבירה שהחוק לגבי העסקת ילדים קובע כללים ברורים מאוד. "ילד מתחת לגיל 15 יכול לעבוד אך ורק בהיתר. יש להביא בחשבון שעות עבודה, לימודים, הגבלה של שעות חודשיות, קמפיינים שאינם לחומרים ממכרים ועוד. בנוסף, אני יכולה לגזור את דמי הניהול שלי רק כעמלה, ואסור לי לגבות כסף מההורים בשום שלב". 

"החוויה שלי בתחום מעולה", מספרת אינה ברק מאשדוד, ששני ילדיה מיוצגים אצל קליין ומקבלים ממנה אודישנים. "עשינו מחקר לפני שחתמנו, וראינו שאצל לירון הכל שקוף ונגיש. לא התבקשנו להשקיע שקל, ויש הקפדה הדוקה על זכויות הילדים בזמן השהות על הסט".

גם הילדים של עדי זוהר מעתלית חתומים בסוכנות Go See, אבל הדרך לשם לא הייתה חלקה. זוהר ניסתה לפנות גם ל-TLV אייג'נסי, ומצאה שהחוויה מולם הייתה קרה וטכנית. "ביקשו מאיתנו 2,000 שקל כדי להירשם לסוכנות, ואמרו שהילדה תידרש להישקל כל חודש ולדווח על המשקל. זה לא מצא חן בעיניי".

גם התהליך אצל קליין מתחיל בפנייה אונליין של ההורים. "ההורים שפונים אליי מתבקשים להגיש שאלון קצר ותמונות של הילד, ואני בוחנת את התמונות ומחליטה אם הילד יוכל להשתלב בתחום", היא מסבירה. "אם אני רואה שהילד מתאים, הוא מתבקש למלא שאלון מאוד מפורט והוא נכנס לגלריה דיסקרטית שמוצגת אך ורק בפני מלהקים. בהמשך ולפי הצורך הילד מזומן לאודישנים, אותם הוא מצלם בביתו, ללא צורך להגיע לשום מקום". 

גם הילדים שמתקבלים לסוכנות, היא מדגישה, עתידים לחוות הרבה אכזבות ותשובות שליליות. "העולם לא מחכה להם, הם נדרשים לעור של פיל ולעצבי ברזל כי מדובר בתחום מאוד תחרותי. גם אם הילד מוכשר ומהמם, זה לא בהכרח אומר שיקבל עבודות ויתאים לכל תפקיד". 

איך את בוחרת אילו ילדים מתאימים מתוך כל אלה שפונים אלייך?
"מעטים המקרים שבהם הילד אכן מתאים. הורים חושבים שילד בלונדיני עם עיניים כחולות יוכל בוודאות לעבוד, אבל התחום השתנה ואנחנו פחות מחפשים ילדים שנראים 'לפי הספר'".

"אני לא עושה סלקציה, מבחינתי כל הילדים מתאימים. אני לא מחפשת את הבלונדינית עם העיניים הכחולות, נהפוך הוא: ילד מקורזל, ילדה ורבלית, נערה עם גשר בשיניים. אהבת הבמה היא הדבר הכי חשוב"

שביט רביבו

גם אליענה לישנסקי, בעלת הסוכנות טרנדי קידס, לא מתקדמת בתהליך עם כל משפחה שמגיעה אליה. "בחלק מהמקרים ניכר שההורה רוצה את זה יותר מהילד, וחשוב לי לבחון שהילד באמת רוצה לעבוד בתחום. לפעמים שיחה אחת עם הילד פותרת את הדילמה", היא אומרת. "אני מכירה את התחום ויודעת מה הדרישות של התעשייה, ומקפידה לומר להורים תמיד את האמת. התחום לא פשוט, יש תחרות קשה בין הילדים ועל כל תפקיד יש עשרות מתמודדים. קבלת הילד תלויה בכישרון שלו, אבל גם פרמטרים אחרים נבחנים, ובסופו של דבר מה שחשוב זה התמדה וגם מזל". לישנסקי מייצגת גם ילדים עם צרכים מיוחדים: "יש לי ילדים על כיסאות גלגלים, קטועי גפיים, חירשים ועם 'תסמותק'. לכל ילד יש מקום בתחום".

מה יכול לעזור כדי לקבל אודישנים?
"תמונות טובות הן כלי עבודה חשוב. מבחינתי תמונות מהבית בהחלט מספיקות, ואם לא – אני ממליצה לפנות לצלם עצמאי שלא תלוי בסוכנות".

גם שביט רביבו, שנמצאת בתחום כבר 21 שנים, לא גובה כסף מההורים בשום שלב – וגם לא אומרת לא, לדבריה, לאף פנייה. "אני לא עושה סלקציה, מבחינתי כל הילדים מתאימים. אני לא מחפשת את הבלונדינית עם העיניים הכחולות, נהפוך הוא: ילד מקורזל, ילדה ורבלית, נערה עם גשר בשיניים. אהבת הבמה היא הדבר הכי חשוב. ילדים לא מתעשרים מזה, אבל התהליך מהווה עבורם חוויה בונה לחיים".

"חשוב לדעת שברוב המקרים הילדים ניגשים לאודישנים והם לא מתקבלים", מסכימה זוהר. "זה כמובן אתגר עבורם, כי הם נאלצים להתמודד עם סירוב ואכזבה. מצד שני, אנחנו רואים בזה הזדמנות לפתח חוסן ולמידה לחיים עצמם, וגם רצון להתחזק ולהשתפר לאודישן הבא". 

"חשוב לי לומר להורים לקחת את העניין בזהירות הנדרשת, בפרופורציות, ולהתייחס אליו קצת כמו אל חוג", מסכמת לישנסקי. "כמו בחיים עצמם, לפעמים עוברים ולפעמים לא, אבל תמיד יהיו עוד אודישנים ואסור להתייאש".