הפרויקט המיוחד שמראה את העתיד שכולנו מאחלים לכפיר ביבס

כפיר בן שנה היום. יום הולדת ראשון לתינוק הוא בדרך כלל ציון דרך משמח ומרגש, אבל כפיר נחטף עם אחיו אריאל והוריו שירי וירדן בעזה, מה שהופך את התאריך החגיגי הזה למצמרר ומכאיב: תינוק גדל כבן ערובה. תינוק שכל חייו אמורים להיות פתוחים בפניו, עם עשרות ימי הולדת עתידיים בתאריכים הבאים, כלוא בתוך תאריך אחד בלבד, 7 באוקטובר.

"מאז שנחטפו, כל תאריך שמציין אירוע - ימי הולדת, חנוכה, שנה חדשה, ערב שישי, ממחיש שוב מחדש את החוסר שלהם ומגביר את הגעגוע", אומרת עפרי ביבס, אחותו של ירדן. "ציון יום הולדת שנה לכפיר מכאיב במיוחד. אני חושבת הרבה על ירדן, שמופרד מהם כבר כל כך הרבה זמן, ותוהה אם הוא יודע מה התאריך ואיך הוא מרגיש, בטח קשה לו מאוד".

"אני מדמיינת איך יום ההולדת של כפיר אמור היה להיות: שירי מעצבת הזמנה, נפגשים בפאב בניר עוז בשבת כל המשפחה וחברים טובים מהקיבוץ. שירי תמיד דאגה לקשט את הפאב, להכין אוכל טוב ועוגה. ירדן מתרגש, למרות שמנסה להסתיר ועסוק בבחירת השירים. אבל השנה - הם שם, עדיין שם, ואנחנו פה".

איור כפיר ביבס (איור: רחלי רוטנר) — כפיר ביבס | איור: רחלי רוטנר

יום ההולדת הראשון של כפיר נגע ללב כולנו. אולי הזכיר לנו את יום ההולדת הראשון של ילדינו, או של עצמנו. לרגל התאריך הכואב הזה, פנינו ל-21 מאיירים ואמנים כדי לדמיין איך ייראו השנים הבאות בחייו, בחופש. כילד, כנער וכמבוגר. כל אחד מהמאיירים בפרויקט קיבל או קיבלה גיל עתידי אחר של כפיר, תקופת חיים אחרת, מגיל שנתיים המתקרב ועד שיבה טובה, וציירו אותו בסגנון הייחודי להם.

ההתגייסות של המאיירים לפרויקט הייתה מהירה ומרגשת, כשמצד אחד הם נזהרים וחוששים לגעת בנושא כל כך רגיש ומתקשים אפילו להישיר מבט לתמונתו של התינוק החטוף כדי לצייר אותו, ומצד שני משתוקקים להעניק לו חופש ושמחה במכחולם, אפילו רק בציור. זה פרויקט של תקווה ושל אופטימיות, כשכל מאייר או מאיירת מנסים לברוא את המציאות מתוך האמנות שלהם, מייחלים שהיא תתגשם בקרוב.

"הפרויקט מרגש מאוד", אומרת עפרי, "אני יודעת שהמשפחה שלנו נכנסה ללב של כולם אבל עדיין מופתעת בכל פעם מעוצמת הרגשות, התמיכה וההתגייסות שמופנית כלפינו. אני יודעת שכולם רוצים לראות אותם בבית". מבין כל הציורים, הכי נגע בה הציור שבו כפיר לומד ללכת לראשונה. "כפיר חטוף כבר רבע מהשנה הראשונה לחייו. בשנה הראשונה תינוקות משתנים כל כך הרבה כל חודש. הוא עכשיו בגיל שאמור להתחיל ללכת, להגיד מילים ראשונות ואני מנסה לדמיין איפה הם נמצאים עכשיו, האם התנאים האלו מאפשרים לו התפתחות תקינה. אני מאחלת לכפיר שיחזור אלינו, יותר מזה אנחנו לא צריכים".

מתוך האיורים השונים יצרנו קליפ שממחיש את גדילתו ומהלך חייו של כפיר, מעין פיסת משאלה מצוירת עם שיר. כאן מופיעים גם האיורים עצמם, עם שמות האמנים.