"אני לא עושה דברים כאלה, כולה רציתי להכיר את הילד", אומר למצלמה גבר צעיר, "לדבר עם ילד זו לא עבירה על החוק". הצלמת מציגה לו תמונות עירום ששלח לילד בן ה-13 בווטסאפ, לצד התכתבויות שבהן סיפר לו איך הוא מתכנן לשכב איתו. "אתה מושך אותי, תכין את כל הפנטזיות שלך, עד שההורים שלך יחזרו אפשר להתנשק ולהתחרמן", נכתב בהן. "זה מביך שאתם עושים את זה", אומר הבחור ומצביע על הטלפון שמסריט אותו. "זה מביך?", שואלת אותו מישהי, "ומה שאתה רצית לעשות לילד לא מביך?".
הילד הזה לא באמת קיים. מאחורי הצ'טים ושיחות הווטסאפ שהחשוד בפדופיליה ניהל איתו עומד אחד מאנשי "נתפסו על חם" – קבוצה של כ-20 מתנדבים שהתאגדו כדי ללכוד פדופילים שפועלים ברשת. המתנדבים מתחזים לילדים בצ'טים, אורבים לחשודים שפותחים איתם בשיחה ומציעים להיפגש, וכשהם מגיעים לנקודת המפגש – מקיפים אותם, לא נותנים להם לברוח, חוקרים אותם עד הגעת המשטרה, ומעלים את התיעוד המלא לעמוד הפייסבוק שלהם.
יותר מ-35 אלף איש עוקבים אחרי הדף הזה, שנפתח לפני חמישה חודשים. צפייה בסרטונים שהוא מעלה היא חוויה לא נעימה, אם להתבטא בעדינות: עד היום קרוב ל-30 אנשים הגיעו למפגשים המצולמים, מתוך מחשבה שמחכה להם ילד לבד בבית. פניהם אמנם מטושטשות, אבל אפשר להבחין שהם נראים נורמטיביים. קצין, טבח, מורה לריקוד, מתנדב בזק"א, מאמן קבוצת כדורגל ילדים – כל האנשים האלה קמים בוקר אחד ונוסעים לשכב עם ילד בן 11 או 13. חלקם נסעו שעות באוטובוס כדי להגיע למפגש, חלקם באים אליו כשהם מצוידים בחומר סיכה. כולם מתעקשים שהם "רק רצו לשוחח עם הילד" ושהם בחיים לא היו פוגעים בו. המשפט "אני לא עושה דברים כאלה" חוזר שוב ושוב.
קחו לדוגמה את המקרה של הבחור בן ה-23 שנתפס ליד ירושלים, כשהגיע למפגש מיני עם בן 14. למתנדבים שחקרו אותו סיפר שהוא עובד בצוות בידור במלון באילת. "יש שם הרבה ילדים, זה מסוכן", העיר המתנדב, והחשוד עונה "בסדר, אני לא פדופיל". "אתה לא פדופיל?", שואל אותו המתנדב ההמום, "אתה בא לשכב עם ילד בן 14, ואתה באמת מאמין שאתה לא פדופיל?".
האבא שאמר "ילדים זאת הסטייה שלי"
לא קשה להבין איך הפך "נתפסו על חם" לאחד מעמודי הפייסבוק הפופולריים בישראל בחודשים האחרונים, שהסרטונים בו – אף שפניהם של המתנדבים והחשודים מטושטשות – מגיעים לעשרות אלפי צפיות. לא קשה גם להבין מה מניע הורים לילדים, וגם סתם אנשים מהשורה, לקחת את החוק לידיים וללכוד פדופילים ברשת. אף על פי שהמשטרה פועלת בתחום, ורק בחודש שעבר תפסה 22 חשודים בפדופיליה באמצעות סוכנת שהתחזתה לנערה, התחושה של הורים רבים היא שלישראלים שנמשכים לילדים קל מדי להגיע אליהם.
עד עכשיו התחושה הזאת היתרגמה למעשים בכמה מישורים: פעילויות חינוכיות שנועדו להזהיר את הילדים מסכנות האינטרנט; הורים שתפסו באופן פרטי פדופילים, כמו האב מפתח תקווה שהתכתב בשם בתו עם אדם שהטריד אותה באינסטגרם, קבע איתו פגישה והוביל למעצרו; ומאגרים שמרכזים שמות של מורשעים בפדופיליה שהשתחררו מהכלא, כמו זה של האתר "תנו לגדול בשקט". אלא ש"נתפסו על חם" היא ההתארגנות הנרחבת הראשונה לתפיסת פדופילים אקטיבית ברשת. חבריה שוכנים בחדרי צ'ט של אתרים כמו "טוטאל צ'ט" ותפוז, שבניגוד למה שנהוג אולי לחשוב פופולריים גם ב-2017, מגיעים למפגשים בקבוצות ומנהלים חקירות כמו-משטרתיות. מעין משטרת פדופילים אלטרנטיבית.
מי שיזם את הקמת העמוד הוא אבי דוביצקי (47), שזכה לכינוי "צייד הפדופילים". דוביצקי, שעלה לארץ בגיל 18 מארצות הברית, היה במשך שנים מופע של איש אחד. הוא היה מתחזה לקטין או קטינה בחדרי צ'ט, קובע פגישות עם מי ששוחחו איתם – ושם היה מחכה להם ניידת, כשדוביצקי עומד מהצד ומצלם הכל. בסיבוב הקודם הפרויקט הזה הסתיים בטונים צורמים: המשטרה הפסיקה לשתף איתו פעולה, רק מעטים ממקרי התפיסה הבשילו לכתבי אישום, ובכתבה במגזין זה התלוננו כמה מהחשודים שדוביצקי רדף אותם והרס את חייהם ללא בסיס מוצדק.
לפני שלוש שנים החליט דוביצקי לחזור לניו יורק. "נמאס לי", הוא אומר, "זאת הייתה מעמסה נפשית מטורפת. אתה לא נלחם רק נגד העבריינים, אלא גם נגד המערכת. במשטרה אפילו לא עונים לי לטלפון כשאני מתקשר לבדוק למה פדופיל מסוים מסתובב חופשי, ואני זה שדרבן את המשטרה לעשות מבצעי לכידה, זה שגרם לכולם להתחיל להתעורר. היום בישראל יש מצב מטורף שבו פדופילים מורשעים יכולים לשנות את השם שלהם, להתחתן עם מישהי ולאנוס את הילדים שלה. חברי כנסת הבטיחו לי הבטחות ולא עושים כלום, אני רואה אנשים שהתכתבתי איתם ונתפסו חוזרים לאותו צ'ט וממשיכים להתכתב עם ילדים".
ובכל זאת חזרת לציד פדופילים, הפעם בשלט רחוק.
"אמרתי לעצמי 'לא יכול להיות שכל העבודה שעשיתי תרד לטמיון'. יש לי מתנדבים עכשיו, אני לא צריך לעשות את זה לבד, אני לא צריך לתת עדויות. אנחנו היחידים שעושים דבר כזה, חוץ מהמתנדבים וממני אף אחד לא מוכן להסתכן. כולם מפחדים מתביעות, מנקמות".
מה שעדיין מפתיע את דוביצקי, גם אחרי לא מעט שנים כ"צייד פדופילים", הוא שרבים מהאנשים שהוא תופס לא חושבים שהם עשו משהו לא בסדר. "הם חיים בהכחשה, כמו אלכוהוליסטים", הוא משוכנע, "חלקם בעלי משפחות, לא היית מנחשת עליהם דברים כאלה בחיים. יש גם את אלה שמבינים שהם עושים משהו לא מוסרי ולא חוקי, וזה לא עוצר אותם. תפסתי פעם מישהו מנסה להיפגש עם ילד בן 14, והוא סיפר שכבר נפגש עם הרבה ילדים. הוא אמר 'זאת הסטייה שלי'. שאלתי איך הוא ירגיש אם מישהו ייפגש עם אחד מהילדים שלו עצמו, והוא ענה 'שאלה טובה'".
"רציתי מהילד רק דברים קטנים. נשיקות, מציצות"
המתנדבים שניסינו לדבר איתם לצורך הכתבה הזאת לא הסכימו להיחשף, מחשש שהחשודים וקרוביהם יתנקמו בהם או יגישו נגדם תביעה. כולם מלבד דוביצקי וארז זמיר (39), נשוי ואב לארבעה ילדים מפתח תקווה. "מה יש לי להסתיר?", הוא שואל, "אנחנו באים לעשות דברים טובים, לא להתחבא". זמיר הוא חבר טרי יחסית ב"נתפסו על חם", שהגיע נכון לעכשיו רק לתפיסה אחת, אבל מבחינתו זאת רק ההתחלה. "חבר סיפר לי שמחפשים מתנדבים מהאזור ומיד הצעתי את עצמי. זה הרי יכול לקרות מחר לילדים שלי".
מה קרה בתפיסה שהיית בה?
"אבי התחזה לילד בן 14 ושאל את האיש, בן 50, אם אין לו בעיה עם זה, והוא היה בסדר גמור עם כל העניין. הוא קבע איתו ואנחנו, שלושה מתנדבים, חיכינו לו במקום. לקחנו אותו הצידה לאחד הבניינים, אחד מאיתנו הזדהה בתור האבא של הילד ואמרנו לו שראינו את כל ההתכתבויות. הוא אמר 'לא רציתי לשכב עם הילד, רק דברים קטנים, נשיקות, מציצות'. אחר כך הוא הוסיף 'הילד בעצמו רצה את זה, הוא ניסה לשכנע אותי'. מבחינתו זה הופך את כל העניין לבסדר".
ואז הגיעה המשטרה.
"נכון. הלכנו לתת עדות ושאלו אותנו כל מיני שאלות מוזרות: אם אנחנו מקבלים כסף על הפעילות שלנו, למה אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו, כאלה דברים. למרות זאת יצאתי בתחושה שהצלחנו להביא את הבן אדם למקום שהוא צריך להיות בו, ואז גיליתי ששחררו אותו למעצר בית".
אמרת שזה יכול לקרות לילדים שלך. דיברת איתם על פדופיליה? על התפיסות?
"עם הילדים הקטנים יותר לא דיברתי, אשתי ואני מסתכלים על הווטסאפ שלהם כדי לוודא שהם לא נכנסים לשיחות כאלו. לבכור שלי, שעכשיו בן 14, הסברתי קצת מה קורה. כשהוא יהיה מספיק מבוגר, סביב גיל 16, יכול מאוד להיות שארצה שהוא יצטרף לתפיסות".
רוב המתנדבים הם בגירים שמתחזים לילדים, אבל חלקם עדיין לא עברו את גיל 18. כזה הוא למשל א', שהחל השנה ללמוד בכיתה י"ב. "לפני שנה הייתי נכנס מדי פעם לצ'ט שבו מכירים אנשים מכל העולם", הוא מספר, "פעם אחת פנה אליי מישהו מישראל. בהתחלה סתם דיברנו, אבל אז הוא פתח מצלמה ושאל אם אני חרמן ובא לי להתפשט. הייתי בדיוק עם חברים בסקייפ, שראו את זה ואמרו לי 'בוא נזרום, יהיה מצחיק'. לא התפשטתי אבל המשכתי לדבר איתו. הוא ידע בן כמה אני והמשיך לשאול אם אני חרמן ורוצה להיפגש".
למה המשכת לדבר איתו?
"בהתחלה זה היה מעניין ואפילו מצחיק לראות שיש בן אדם כזה, אבל אז חשבתי שאני בטח לא הראשון שהוא מדבר איתו ככה". א' שמר את השיחות וצילומי מסך מסקייפ, וחודש לאחר מכן אזר אומץ והתקשר למשטרה. "אחרי 20 דקות הגיעו אליי הביתה שני שוטרים. אמא שלי חטפה הלם".
ההורים שלך לא ידעו כלום?
"סיפרתי להם מה עשיתי רק אחרי שהשוטרים הלכו. הם לא הבינו ושאלו אם אני הומו".
מה קרה אחרי שהמשטרה הגיעה?
"הם אמרו לי לבוא להגיש תלונה. כשהגעתי לתחנה סיפרתי להם שתכננתי להיפגש עם האיש ההוא ולהזמין שוטרים כשהוא יגיע, אבל הם אמרו לי לא לעשות את זה ושהם יטפלו בו לבד. אחר כך הבנתי שהשוטרים הגיעו אליו הביתה, והעונש שהוא קיבל היה צו הרחקה ל-30 יום ממני. כאילו, זה בסדר שהוא יהיה בקשר עם ילדים אחרים, רק לא איתי".
הודעות שנשלחו למתנדב ב"נתפסו על חם"
חודש לאחר מכן נתקל א' בפוסט של אבי דוביצקי. "כתבתי לו בפרטי שאני רוצה לעזור, הוא הסביר לי איך לדבר עם הפדופילים, ואחר כך התחלתי להתנדב במסגרת הדף. אני נכנס לאחד הצ'טים ומחכה שמישהו יפנה אליי. כשזה קורה אני אומר לו שאני בן 11. אם הוא אומר שהוא חרמן ורוצה להיפגש, אנחנו עוברים לווטסאפ או לסקייפ. היו לי כבר כמה תפיסות".
אתה מספר למישהו על המפגשים האלה, חוץ משאר המתנדבים?
"לא. בבית הספר לא יודעים מזה, וגם להורים שלי לא סיפרתי הכל, יש דברים שהם לא צריכים לדעת. הם לא מאוד מבסוטים מכל הסיפור, פוחדים שאני אתקל ברחוב באחד מהאנשים שתפסתי".
זה קרה?
"כן, הלכתי לעשות תיאוריה ופגשתי בחור בן 20 שתפסנו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נעצר ולא היה לו עבר פלילי, אז שחררו אותו. הוא לא קלט אותי, כי בתפיסה ישבתי בצד ולא התערבתי, אבל הרגשתי לא נעים. היו חברים שחיכו לי בחוץ, ואם הוא היה מזהה אותי היינו מפרקים אותו".
אתה מרגיש שהשתנית מאז שהתחלת לצוד פדופילים?
"מצד אחד, יש מצב שאני פחות מתרגש מאנשים כאלה. אני מרגיש שאחרי כל כך הרבה שיחות אני כבר יכול לזהות אותם לפי המראה, הדיבור. מצד שני, זה גרם לי לחשוד יותר באנשים. לפעמים אני רואה אנשים מבוגרים שיושבים בגן שעשועים ומסתכלים על הילדים, וזה מדאיג. אחותי עכשיו בת 7, אני חושב איך אני אסביר לה על דברים כאלה, שתיזהר. לא עכשיו, אולי יותר מאוחר".
יש אנשים במשטרה שרואים בנו מטרד
רוב התגובות לסרטונים של "נתפסו על חם" זועמות: הן מכוונות לפדופילים וקוראות לסרס אותם, לפגוע בהם ולכלוא אותם לשנים ארוכות. ברוב המקרים המגיבים מודים למתנדבים על העבודה החשובה, אם כי חלקם מותחים ביקורת על כך שפניהם של החשודים לא נחשפות. מיעוט מתוכם מבקר את שיטות הפעולה: לדבריהם לפחות בחלק מהמקרים החשודים הם ככל הנראה לוקים בנפשם, שעוברים חקירה קשה ומצולמת, פורצים בבכי מטורף ומתחננים שיעזבו אותם. "מה לגבי הקורבנות שלהם? להם לא דואגים?", משיב דוביצקי בביטול לטענות.
יש גם טענה שהשיחות האלה מייצרות פדופילים. שהן מעודדות אנשים עם נטיות פדופיליות לממש אותן.
"אנחנו אף פעם לא יוזמים את השיחות, תמיד מחכים שיפנו אלינו. אני לא מפתה אף אחד. אנשים תמיד יתלוננו על מה שאנחנו עושים, אבל הם מעטים. איך מישהו נורמלי יכול לצאת נגדנו?".
יש מקרים שבהם לא הזמנתם משטרה כי החשודים שיתפו איתכם פעולה?
"לא. זה משהו שאנחנו אומרים להם, שיטת חקירה, כמו ששוטרים אומרים 'תספר הכל ואולי נבוא לקראתך'. כשמזמינים משטרה היא חייבת להגיע, ואנחנו אף פעם לא משחררים את החשודים לפני זה. חלק מהשוטרים שמגיעים אומרים שאנחנו עושים עבודה חשובה, אבל אחרים רואים בנו מטרד. אחר כך יש הגשת כתב אישום, שזה משהו שיכול לקחת שנים, לכן אף אחד שנתפס דרך הקבוצה עדיין לא הואשם. מישהו שתפסתי ב-2014, מורה בבית ספר, הורשע רק לפני שבועיים".
המשפחות של החשודים שתפסת פונות אליך?
"היה סיפור עם מישהו שהיה מעריץ גדול שלי, ואז הוא ראה שפרסמתי תמונה של אח שלו ואמר לי 'לא יכול להיות'. הראיתי לו את כל התמונות וההקלטות והוא עדיין לא האמין. היה מישהו אחד שתפסנו, ואמר לבת הזוג שלו – שהייתה אמורה להתחתן איתו – שזה לא נכון. הוא בא להיפגש עם ילד, תפסנו והקלטנו אותו, הוא הודה בכל, והיא לא מאמינה. אז המשפחה שלה פנתה אליי ואמרה שאני חייב לעזור לה. אמרתי, מה אני יכול לעשות? אם היא כזאת סתומה שתלך לטיפול. כנראה הם נועדו אחד לשנייה".
כמו שאפשר להבין, דוביצקי הוא לא האיש הסבלני בעולם. בשידורי הלייב שהוא מעלה בפייסבוק הוא קורא לצופים לכתוב לו בווטסאפ מאיזו עיר הם כדי לקבל התראות על פדופילים בסביבתם, ונוזף ללא הרף בצופים שכותבים גם את שמם או שולחים הודעות כמו "היי אבי גם אני רוצה להתנדב". לדבריו, כמה מבקשות ההתנדבות שהוא מקבל בעייתיות במיוחד: "פנה אליי מישהו שישב בכלא על אונס של ילדה ורצה לעזור, הוא אמר לי 'השתקמתי'. במקרה אחר דיבר איתי בחור שבעצמו עבר פגיעה מינית כקטין והתחזה לילד בצ'טים. יום אחד הוא סיפר לי שלקח כדורים וניסה להתאבד. אמרתי לו 'אני מוציא אותך, אני לא רוצה שתחווה את השיחות האלו, זה עושה לך רע'".
ולך השיחות האלה לא עושות רע?
"רוב הזמן זה כמו להכין סנדוויץ'. אני רגיל לזה, צובר חוסן. פעם פגשתי עובד באיכילוב שמכין את הגופות לקבורה, שאלתי אותו איך הוא עומד בזה, והוא אמר 'אני מקבל 8,000 שקל'. אני לא מקבל כלום, אבל מבחינתי זה הפך להיות אתגר, יש פה בן אדם שאם תשכנע אותו במאה אחוז שאתה ילד – הוא יהיה נעול עליך ולא יתעסק עם עוד ילדים. מה שכן, הייתה פעם אחת שבה מישהו ביקש להיפגש במיוחד עם ילדה שטוחה. כמעט בכיתי בשיחה הזאת, כי הבנתי שאחד כזה, אם לא נתפוס אותו, ימשיך ויחפש ילדה שטוחה. זה הקטע שלו".
אתה אומר שהתרגלת, אבל קשה לי להאמין שזה לא שינה אותך.
"ברור שהשתניתי, נהייתי פרנואיד. אני לא מאמין לאנשים הרבה פעמים, אני בוחן אותם יותר, פעם הייתי הרבה יותר חברותי והיום אני נזהר ולא מסתובב עם כל אחד. זה שינה את התפיסה שלי לגבי בני אדם. קרוב משפחה שלי סיפר על הילד שלו, בן 13, שהולך לישון אצל חברים בבית. זה הזכיר לי סיפור על ילד שהלך לישון אצל ידידה והאבא שלה אנס אותו באמצע הלילה, מתחת לאף של אשתו. אמרתי לקרוב ההוא 'אתה חייב לדבר עם הבן שלך, שיספר לך כל דבר חריג שקורה לו'. הוא כמובן ענה 'מה פתאום, אל תדאג, הכל בסדר'".
המשטרה: לאזרחים אסור לבצע חקירות