חיפשו אותה בכל מקום. כוחות משטרה סרקו יערות וחופים, בדקו מצלמות אבטחה, דיברו עם כל מי שהכיר אותה או ראה אותה בימים שקדמו להיעלמותה. עשרות מתנדבים יצאו מביתם כדי לנסות לאתר את נגה יצחק שנעלמה מביתה בנובמבר האחרון, שלוש שנים לאחר טראומה אלימה שהפכה את חייה לגיהינום. ואז, שישה חודשים לאחר שנראתה לאחרונה, צץ בדל מידע חדש על בת ה-34 עם העיניים הכחולות והחיוך התמידי.
"פתאום התקשרה מישהי שגרה ביישוב כדיתה (לשעבר קדיתא) ואמרה שראתה את נגה באזור צפת. עברה חצי שנה מאז שהיא הבחינה בה והיא התלבטה אם להתקשר או לא, אבל זה הציק לה אז החליטה להתקשר", מספר רון יצחק, אביה של נגה. "בכדיתה יש כל מיני הזויים שחיים עם חשמל סולרי ושואבים מים, אבל פגשנו אנשים מאוד נחמדים. האישה שראתה את נגה אמרה שהיא הייתה שם עם עוד מישהי, שהן הלכו וטיילו, ישבו על איזה גרם מדרגות. כשהיא חזרה למקום, שתיהן כבר לא היו שם".
מה חשבת כששמעת את זה?
"אמרתי אוקיי, אולי מישהו מסתיר אותה כאן באחד המבנים? אמרתי, בואו נעבור בית-בית, יש שם רק 40-30 בתים, זה לא נורא עם רכב. אבל הם אמרו שמצד שני, אם מישהו מחזיק אותה, הוא יכול להרע לה. אז במקום לעשות משהו בעצמנו פנינו למשטרה ודיווחנו. גם האישה שיצרה איתי קשר מסרה עדות".
היא אמרה לך באיזה מצב הייתה נגה?
"היא אמרה שהיה קר מאוד, לא יותר מזה".
בוא נעשה רגע סדר בלוח הזמנים. מתי טוענת אותה אישה שהיא ראתה את נגה?
"שבוע אחרי שהיא נעלמה".
קיבלתם בחודשים האחרונים לא מעט מידע כוזב עליה, אז אני שואלת בזהירות – מבחינתך זה סימן טוב?
"כן".
הייתי משלם כל סכום, הייתי הולך עירום כל חיי
לא קל לרון יצחק בן ה-62 להישאר אופטימי, להיתלות בתקוות. אחרי הכל, פעם אחת הוא כבר הלך עם משאלות הלב ומצא רק צער.
זה קרה הקיץ, כעשרה חודשים לאחר היעלמותה של בתו. שני אנשי עולם תחתון הגיבו לפרסום של המשפחה שהציע כסף תמורת מידע על נגה והגיעו אל אחד מחבריו של רון, א'. "אנחנו יודעים איפה נגה, הכל בסדר, היא נמצאת ביפו תחת אחת המשפחות הידועות שם", אמרו ל-א' וביקשו את המספר של רון. "תכין 70 אלף שקל", אמרו לו בטלפון. "תשאיר את המזומנים אצל א', תדבר איתה בטלפון ואנחנו נאסוף את הכסף".
"אני רוצה לראות אותה פנים מול פנים", ענה רון. "מה אם מישהו מאלץ אותה להגיד שהיא בסדר? אני רוצה לראות אותה".
"ואם היא לא תרצה לבוא איתך?", שאלו העבריינים.
"אין לי בעיה, אני רק רוצה לראות אותה במו עיניי".
"אז נביא אותה אליך, אבל הסכום הוא 120 אלף".
"אין בעיה, אני רק רוצה לראות את הבת שלי. קחו את הכסף ברגע שאראה אותה".
כעבור יומיים גייס רון 120 אלף שקלים במזומן וצלצל לעבריינים. "מה קורה? הכסף מוכן. אני רוצה לראות את הבת שלי".
"הסכום עלה ל-150", באה התשובה.
"הסכמתי מיד", מספר לי רון השבוע. "גם חצי מיליון הייתי מוכן לשלם, כל סכום. גם אם הייתי הולך עירום כל חיי".
אבל?
"אבל אז הם הודיעו לי פתאום ש-א' לא רוצה לקחת בזה חלק, אבל לא הצלחתי להשיג אותו והתחלתי להרגיש שמשהו כאן מסריח. לפני כן לא חשבתי על כלום, רק הרגשתי שמחה".
מה עשית?
"התקשרתי למשטרה וסיפרתי להם הכל. הם לא נזפו בי שלא פניתי אליהם קודם, פשוט פעלו מיד, עצרו את השניים וחקרו אותם. התברר שבן מקושרים למשפחת פשע והם התוודו בפני החוקרים שהם ניסו לעקוץ אותי. לא היה להם מושג איפה נגה שלי נמצאת".
מה הרגשת כשזה נודע לך?
"הלב שלי נשבר שוב".
אבל לא הפסקת לחפש אותה.
"איך אני יכול להפסיק? אני נוסע בכביש והעיניים שלי כמו וישרים, לכל הכיוונים. אין דמות שאני מפספס. אתמול נסעתי עם אחי לכותל, הוא חזר בתשובה ואוהב את זה אז הלכתי איתו, והוא אומר לי, 'אתה כל הזמן מסתכל לצדדים, אפילו כאן בירושלים'. אמרתי לו, 'מה זה משנה איפה? אני מחפש אותה בכל מקום'. הוא אמר, 'תראה מה זה, עשרה חודשים עברו ואתה לא מפסיק'. אמרתי לו, 'עד קץ הימים שלי אני לא אפסיק'".
באחת בלילה כבה הטלפון
נגה יצחק נעלמה ב-22.11.2018, יום לפני שמלאו לה 34. "מה שלומך מתוקה שלי, תחזרי אליי בבקשה, מחר יום הולדת. איזה כיף. דברי איתי שנתכנן", כתב לה רון באותו בוקר, אבל השעות עברו והיא לא השיבה. כשהבין שלא שמע ממנה כבר יומיים, רון שלח לה הודעה נוספת: "נגי נג. את מדאיגה אותי מאוד. בבקשה, תתקשרי דחוף". נגה שוב לא ענתה. כל בוקר הייתה שולחת לו הודעה, ופתאום דממה. הוא ידע שמשהו קרה.
ביום הולדתה, ה-23 בנובמבר, רון כבר התרוצץ בין תחנות משטרה, מדווח עליה כנעדרת, מרים את כולם על הרגליים. השוטרים לא חיכו. הם ידעו מה עבר עליה בשלוש השנים שעברו מאז שחוותה טראומה איומה, מפלצתית, שיכולה להוביל אדם להיעלמות או לאובדנות, ובכל מקרה לא תשאיר אותו כפי שהיה.
כמעט שנה מחפש רון את נגה. בנייד שלו עדיין שמורים הסרטונים וההודעות שהייתה שולחת לו. "אבא שלי גיבור, אני אוהבת אותך המון המונים. אתה הגבר המושלם ובגלל זה עדיין לא התחתנתי גם. מאחלת לך שפע של חוויות משמחות", כתבה לו ב-16 בנובמבר, שישה ימים לפני שנעלמה.
בספטמבר שעבר הם עוד טסו ביחד לשבוע בבולגריה. רון רצה לשמח את נגה, להחזיק אותה מעל המים המרים שהייתה שוקעת לתוכם, כותבת ומציירת לבדה על החוף בתל אביב ומתמכרת לשתיית בירות עד אובדן צלילות. "היו לה הרבה דאונים אחרי מה שקרה", הוא מספר. "היא נפגעה מחברים שנטשו אותה, שלא שמו לב אליה. היו לה שני בני זוג, גברים מצוינים שלא יכלו להתמודד יותר עם הנפילות שלה ונפרדו ממנה. ואז היא הכירה את בן זוג האחרון, שבעצמו היה במצב נפשי לא פשוט. היא טיפלה בו, ניסתה לשמח אותו, כשהיא זאת שהייתה צריכה טיפול. היא הייתה חוזרת ממנו בפנים נפולות. הם נפרדו, אבל נשארו בקשר".
היא עצמה הייתה בטיפול?
"מעט מדי, ואני לא ידעתי עד כמה היא במצוקה. לא יכולתי להיכנס לדמות שלה, לראות את הנפש שלה, אבל הייתי מרגיש את זה כשהיא הייתה באה אליי הביתה. היא הייתה מסתגרת בחדר, באמצע הלילה הייתי שומע צרחות כשהיא הייתה מתעוררת מסיוטים. ואז היא הייתה קמה והולכת לסלון, ומשם עוברת לגינה ויושבת שם עד הבוקר".
הוא מראה לי את התמונות בדף הפייסבוק שלה. נגה בשבע השנים שבהן התגוררה בארה"ב, נגה בטיול משפחתי בצפון, נגה באותו טיול בבולגריה. "היא תמיד נראית מחויכת", אומר רון, "אבל בפנים יש אדם אחר. כלפי חוץ מראה שהכל טוב ושמח ובפנים גיהינום. לפעמים היא הייתה מזעיקה אותי לבוא לקחת אותה והייתי רץ אליה".
איך היא הייתה בבולגריה? היה לה טוב?
"מצב הרוח שלה היה בשמיים. טיילנו הרבה, עשינו שיט, מסאז'ים, קזינו. אני בחרתי את היעד כי רציתי לקחת אותה לים. דיברנו הרבה, היא הגיעה לתובנות והחלטות. אחר כך היא חזרה בה, אבל באותו הרגע היא הייתה בהתרוממות רוח, ראתה את הטוב, חשבה שהחבר לשעבר יחזור והדברים יסתדרו".
כשחזרו ארצה לקח רון את נגה למכון גמילה מאלכוהול. "היא מאוד רצתה לצאת מזה, מאוד שמחה כשהגענו לשם. היא אמרה, 'נמאס לי, אני מרחיקה מעצמי אנשים ואפילו את עצמי מעצמי'. אבל אחרי יומיים היא קיבלה רגליים קרות, אמרה שהיא לא מוכנה לזה. אמרתי לה 'בסדר, קחי את הזמן ותתקשרי אליי לפני שהנפילה מתחילה. אבל היא לא עשתה את זה".
שבועיים לפני ההיעלמות סיפרה לו שמצאה דירת שותפים ברמת החייל, קרוב לעבודה. "אמרתי לה, 'יופי, אני אבוא לראות את המקום, אתן את הכסף מראש, אל תדאגי, את מסודרת'. אבל ימים אחדים לאחר מכן היא הודיעה שהעסק מבוטל.
ב-20 בנובמבר נסעה לאקס האחרון בדירתו ברחוב כצנלסון, גבעתיים. היא נשארה אצלו בלילה ולמחרת כבר לא הגיעה לעבודה. מצלמות אבטחה תיעדו אותה משוטטת ברמת גן. התמונה האחרונה שלה צולמה בשעה רבע לחמש בערב, כשעברה בכיכר אורדע בעיר. הטלפון שלה כבה באחת בלילה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק. אישה שמצאה את המכשיר לקחה אותו והתכוונה לתת אותו כמתנה לבתה. "שבועיים אחרי שנגה נעלמה, הבת של האישה פתחה את הנייד והמשטרה מיד הגיעה אליה", מספר רון. "אבל גם זה לא הניב שום דבר".
חיים חדשים? הלוואי שזה ככה
נגה היא בתם הבכורה של רון ואיריס, בני קיבוץ געש. כשהייתה בת שנתיים וחצי עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה לארה"ב. כשמלאו לה שבע חזרו ארצה אמה ואחותה הקטנה, אבל נגה, שהייתה קשורה מאוד לאביה, ביקשה להישאר איתו. כעבור שנה חזרו גם הם לארץ והתיישבו בכפר מונש. רון ואיריס כבר היו פרודים כששבו לישראל.
בצבא שירתה נגה כסמלת מבצעים ולאחר השירות חזרה לארה"ב. בתחילה עבדה בעגלות ואחר כך בהפקת הופעות. "היא הייתה מתקשרת אליי בלילה מההופעה שהיא עבדה בה ואומרת לי, 'אבא, אלה האיגלס, אתה אוהב אותם', או 'תשמע, זאת ביונסה', ומחזיקה את הטלפון שאני אקשיב".
שבע שנים עבדה בארה"ב ואז חזרה לארץ, למדה בישול והתגוררה בדירות שותפים עד שלפני כארבע שנים עברה לגור אצל סבתה, אמו של רון, בשכונת נאות אפקה בצפון תל אביב. בשנה האחרונה עבדה בחברת קייטרינג ברמת החייל ולמדה פיזיותרפיה. על פניו חיים טובים, אבל לא עבור הנפש.
השבועות הראשונים של החיפושים אחריה היו מאוד אינטנסיביים. "הכל נעשה מהר, כי לזמן יש חשיבות בימים הראשונים", אומר רון. "הייתי עם השוטרים כל הזמן, עשינו סריקה ברמת גן ביער בן שמן, בלטרון. הינו גם בצוקים של הרצליה ובכל אזור הירקון כדי לשלול התאבדות". לאור העבר שלה, זה היה אחד החששות הראשונים שעלו. שלושה פרופילאים - שניים מהם של המשטרה ואחד מהשוק הפרטי - הרכיבו את הפרופיל הנפשי של נגה, בין היתר על בסיס יומניה והשירה שכתבה. שלושתם הגיעו למסקנה שהיא אינה אובדנית.
מה אתה חשבת בימים הראשונים? היה בך חשש שהיא התאבדה?
"לרגע לא חשבתי על זה. חשבתי שאולי מישהו פיתה אותה, תקף אותה. מישהו שראה שהיא לבד ובמצוקה וניצל את זה. אחר כך היו לי מחשבות שאולי טוב שכך, שהיא בחרה למחוק את כל מה שהיה ולהתחיל חיים אחרים".
זה מה שאתה חושב שקרה?
"יודעת מה, אני מקווה שזה ככה. הלוואי וזה ככה".
יום אחד יצאה המשטרה לסרוק את אזור געש. לנגה עדיין היו חברים שם והיא אהבה במיוחד לכתוב ולצייר על צוקים שצופים לים. המשטרה כיסתה את כל האזור ביום חיפושים עם מסוק ורחפנים, פרשים וכלבנים, חוקרים ובלשים. קרוב למאה איש עם אוהלים, מבצע לוגיסטי שהעלות המוערכת שלו היא כחצי מיליון שקלים. עד היום ממשיכים במשטרה להבהיר שאין כאן עניין של כסף, שהתקציב בלתי מוגבל, העיקר למצוא את נגה.
"הייתי לפני כמה ימים בהרמת כוסית של תחנת המשטרה יחד עם אמא של נגה. מפקד המרחב אמר לי, 'אנחנו לא ננוח, אבל זה תיק שאנחנו לא רואים את הפתרון שלו בינתיים".
ואם היא תמהונית? ואם היא חסרת בית?
אירס ורון פנו לכל כיוון אפשרי בחיפוש אחר בתם. "הייתי אצל הרבה מתקשרות, קבליסטים, רבנים", אומר רון. "כל מי ששלחו אותי אליו - הלכתי. רק אחת אמרה שנגה אינה בין החיים. האחרים נתנו כל מיני נקודות ציון".
מה אמרו לך המתקשרות?
"אחת אמרה שהיא ראתה את נגה באזור ואדי על יד מנזר שנמצא במעלה אדומים. שהיא מתבודדת שם, במנזר או בוואדי. ונכון, יש שם כל מיני חושות והזויים שחיים שם, אבל המשטרה עשתה שם סריקה של יומיים ושום דבר. אחת אחרת אמרה שהיא נמצאת ביפו. יופי, יפו גדולה. אז היא אמרה, מאחורי שער ירוק. מה אפשר לעשות עם זה?".
מה לגבי הרבנים שפגשת?
"הייתי אצל דוד אבו חצירא ואצל הרב ניר בן ארצי. בן ארצי כתב שהנסתר יהיה חייב להתגלות. אבו חצירא אמר שהיא תחזור אליי, שזה יכול לקחת זמן אבל זה יקרה".
אתה עדיין מנסה למצוא אותה בדרכים כאלו?
"לא מזמן הפסקתי ללכת אל כל אלה. יש מלא שרלטנים, כל אחד נותן השערות וכיוונים שאין בהם הרבה. אבל בהתחלה נאחזתי בזה, אנשים דחפו אותי להיאחז בזה וכל מידע שהגיע - המשטרה ואני הלכנו לבדוק".
איך המשטרה מתייחסת לטיפים שמגיעים ממתקשרות או מרבנים?
"הם לא סומכים על זה, אבל עושים מה שאני מבקש. הבעיה היא שבכל פעם אנחנו נזרקים למקום אחר, כי אני כל הזמן מקבל טלפונים מאנשים שחושבים שראו אותה. לפני חודש התקשרה מישהי וסיפרה שהיא כמעט משוכנעת שראתה את נגה כמלצרית או מארחת בחתונה במצפה רמון, מקום שאנטי כזה. אבל בעל המקום לא ראה אותה וגם לא הבעלים של הקייטרינג שהיה באותו היום. במקרה אחר קיבלנו ידיעה שמישהו ראה אותה באזור נס ציונה, והמשטרה בדקה ואמרה שזאת תמהונית חסרת בית שמסתובבת שם. אמרתי להם, 'תמהונית? יכול להיות שנגה תמהונית עכשיו. חסרת בית? לנגה כבר אין בית. מי זאת? מצאתם אותה? איתרתם אותה? אולי זאת היא?'. אז שלחו שוטרים והם איתרו אותה וצילמו. זאת לא הייתה נגה".
כל האנשים הבודדים
רון, תאורן של בתי עסק, חזר באחרונה לעבוד באופן מלא. אבל המחשבות הולכות רק אליה. "אני לא נח, לא ישן, לא אוכל. רזיתי 16 קילו. שלושה חודשים לא עבדתי בכלל וזה מרסק כלכלית. הרכב שלי לא נח. כשאני לא מסתובב איתו ומחפש, אחי עושה את זה. מה שמחזיק אותי זאת הידיעה שהיא בחיים, אחרת הייתי מתפרק מזמן".
לקראת ראש השנה הוא אסף תרומות לקניית מזון לנזקקים עם חברה טובה. "מעולם לא עשיתי דברים כאלה, מקסימום הייתי תורם 50 שקל, אבל הטלטלה סביב נגה בשנה הזאת גרמה לשינוי תפיסה מהותי אצלי. פתאום אני רואה את המצוקה של אחרים, דברים שלא ראיתי בעבר. אנשים חלשים ומסכנים שהם כמו צל בשבילנו, שאנחנו מעדיפים להסיט מהם מבט. אני רואה כמה הסיפור של נגה נוגע באנשים זרים שמציעים לי עזרה והלב שלי יוצא לאנשים שצריכים שיראו אותם, כי אני רואה את נגה מול עיניי. אני רוצה שאם מישהו יפגוש אותה, הוא יראה אותה. והרי אני בעצמי לא ראיתי אותה במצבי הדאון שלה. אני לוקח את זה על עצמי".
אתה חש אשמה?
"כן, כי לא הייתי שם בשבילה, כי לא היה לי מספיק זמן או מספיק כוח בשביל למצוא אותה. אבל אשמה הרגשתי כל הזמן. גם לפני שהיא נעלמה".
נגה יצחק, נעדרת מאז 22.11.18. שערה שטני, גובהה 1.57 מטר, צבע עורה בהיר, מבנה גופה בינוני ועיניה כחולות. על אחת משוקיה יש קעקוע גדול. היא ענדה עגיל מעל שפתה העליונה ונשאה על גבה תיק אפור. כל היודע דבר על מקום הימצאה מתבקש ליצור קשר עם מוקד 100 של המשטרה או עם תחנת משטרת תל אביב צפון (03-7697444). פניות ישירות למשפחה ניתן לשלוח דרך דף הפייסבוק מחפשים את נגה יצחק