אימא של נוגה התקשרה אליי אתמול לייעוץ. נוגה בת השנתיים מתריעה לפני הצרכים, התנסתה כבר בכמה אחה״צים בתחתונים בהם היו מספר הצלחות בסיר, מאוד אוהבת לשבת עם אחותה הגדולה ובני הדודים שלה ביחד בשירותים ואפילו ביקשה כמה פעמים לצאת באמצע האמבטיה כדי ללכת לשירותים. אין ספק שהיא משתפת פעולה ומראה מוטיבציה בכל הנוגע לשירותים. אמא של נוגה ונוגה כבר רוצות להיפרד מהחיתול אבל חופשות חגי תשרי הסתיימו זה עתה ופספסתי את ההזדמנות״, היא אמרה. ״עכשיו אני צריכה לחכות עד פסח כי זה ידוע שבחורף לא נפרדים מחיתולים״. היא רצתה לדעת אם כדאי לחכות 6 חודשים עד חופשת
פסח או לקפוץ למים כבר עכשיו למרות חילופי העונות.
נכון. תהליך פרידה מחיתולים בעונת החורף הוא שונה מהקיץ. אבל זה הכול. שונה. לא מיוחד, בעייתי או בלתי אפשרי. ההבדלים בין החורף לקיץ הם בעיקר טכניים: כמות הבגדים שהילדים לובשים גדולה ויש להם פחות הזדמנויות להסתובב עירומים בבית, בבריכה או בים. הטענה העיקרית הרווחת בנוגע לגמילה בחורף היא שעקב הטמפרטורות הנמוכות, יש צורך בשחרור שתן לעתים תכופות יותר ולכן קשה לילד להתאפק. מנגד, הורים רבים מדווחים על קשיי התאפקות בעונת הקיץ בגלל שהילדים שותים כמויות נוזלים רבות עקב הטמפרטורות הגבוהות. ניתן לומר שלכל עונה יש את האתגרים שלה. מבחינת המוטיבציה של הילד אין הבדל, הוא יכיר ויעשה את
מה שאנחנו ההורים נתווך לו.
הבחירה לדחות את התהליך לחורף היא בדרך כלל מתוך רצון ההורים להקל על הילד ועל עצמם אך בפועל זה עלול דווקא להביא לתוצאה ההפוכה. המומנטום אבד והתהליך יהפוך למורכב יותר עם ילד בוגר רווי בהתנגדויות. אני ממליצה להיפרד מחיתולים בין הגילאים 18-24 חודשים. סביב גיל שנתיים אישיותם והדימוי העצמי של הילדים הרכים מתחזקים והם מבינים את יכולתם להתנגד להוריהם ולסביבה. מגיל שנה וחצי קיים חלון הזדמנויות נפלא להקניית הרגלי ניקיון חדשים, אשר דרכם הילד מקבל עידוד רב לעצמאות ולמסוגלות. ילדים בשלב זה הם כבר בעלי מיומנויות מפותחות ורבות מבחינה מוטורית, פיזיולוגית, רגשית ושכלית כך שהמשימה בהחלט
אפשרית. בכל עונה.
לתהליך הגמילה מחיתולים בחורף יש גם את היתרונות שלו. בחורף נמצאים יותר בבית וזה זמן מצוין לקדם את התהליך. להציג לילד סיר או ישבנון ולתת לו להתיידד איתו, לחבר את הילד לאיתותי הגוף שלו, להקריא ספרים שעוסקים בפרידה מחיתולים ודרכם לייצר שיח סביב הנושא. נצלו את הזמן המשותף לאימון בתחתונים ואפשרו לילד להסתובב בבית אחר הצהריים ללא חיתול. כדאי להתחיל בחצי שעה ביום ולאט לאט להגדיל את טווחי הזמן. ברגע שהילד עם תחתונים, אמרו לו באופן ברור מה מצופה ממנו: "עכשיו אתה עם תחתונים. כשאתה מרגיש שהפיפי/קקי מגיע, תתאפק/תחזיק אותו בפנים, תגיד לי ונלך לעשות שירותים". לאחר מספר הצלחות עקביות בתהליך וכשניכרת הבנה ומודעות לצרכים, נצלו את המומנטום והיפרדו מהחיתול. הצלחות בתהליך הם גם צרכים בסיר/שירותים אך גם הצעדים הקטנים שבדרך. הילד אמר שיש לו פיפי אבל בדרך לשירותים הרטיב במכנסיים ? נתייחס להצלחה שלו בזיהוי תחושות הגוף שלו ובאמירת ההתרעה לפני. הילד ישב על הסיר/שירותים שלוש דקות רצופות אבל לא עשה צרכים ודקה אחרי שקם הרטיב במכנסיים? נתייחס להצלחה שלו לשבת זמן ממושך על הסיר/שירותים.
לסיכום, חשוב להודות באמת. החורף הישראלי לא קר במיוחד, הוא קצר והבתים מחוממים. אנחנו באופן אישי עברנו את התהליך עם גבע שלנו בחודשים ינואר פברואר. לאחר אימון והכנה - בשירותים הגיעה העת להיפרד מהחיתולים. זה אפילו היה לנו די נוח שבמקום שלוליות פיפי ברחבי הבית היו מכנסי פוטר ספוגים בפיפי. מכונת הכביסה עבדה שעות נוספות אך זה נכון לגבי כל עונה.
אורית הורוביץ בר עם היא בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי לגיל הרך מאוניברסיטת תל אביב. כיום מתמחה בגמילה חיובית מחיתולים. "גומלים ונהנים. כי גמילה מחיתולים לא חייבת להיות עסק מסריח".