בבתים מסויימים הוא מכונה באהבה 'בוקי', באחרים הוא נקרא בשם חיבה על שם הדבר שהוא מכיל: 'חלבי', אך בכל שם שלא יתנו לו, מעטים הפעוטות שאין להם קשר צמוד-צמוד עם הבקבוק שלהם, על פטמת הגומי המנחמת שלו והנוזל הלבן והמשכר שניגר ממנו.
הורים רבים מרגישים שהם עבד לבקבוק, שמצד אחד מזין, מנחם ומרגיע את ילדם, ובאותה עת, משלב מסויים, מייצר תלות, מדיר שעות שינה מעיניהם ואף מזיק לשיני הילדים הקטנות. אבל רגע, כמה בקבוקי חלב או תחליפי חלב אמור ילד לצרוך ביום? ומתי מגיעה העת להציב גבול ולומר: די?
>> רוצים טיפים בנושא הורות? תעשו לייק לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים"
עששת הבקבוק: הפה לא מתנקה בלילה
"מבחינת נזק לשיניים, עם בקבוק המכיל שתייה מתוקה, שלא משנה אם זה פטל, מיץ או חלב שמכיל באופן טבעי שבעה אחוזי סוכר, כדאי להפסיק סביב גיל שנה, גיל בקיעת השיניים", אומרת ד"ר עירית בקר, רופאת שיניים מומחית לילדים. "בשלב הראשון, כדאי להיפרד מהבקבוק בלילה ולהחליפו במים, כי בלילה הנוזל נשאר זמן רב על השיניים, יש הפרשת רוק פחותה, פחות תנועה של הלשון ופחות ניקוי עצמי של הפה. החיידקים חוגגים, זה מזיק מאוד וגורם לעששת של הגיל הרך, מה שכונה בעבר 'עששת הבקבוק', שמתחילה בשיניים החותכות הקדמיות העליונות ומדביקה בהמשך את כל יתר השיניים".
"הנקה, דינה בדיוק כדינו של בקבוק", מזכירה ד"ר בקר דבר שרובנו נוטים לשכוח. "חשוב להדגיש שעיקר עיסוקי בעבודה עם ילדים כיום הוא בניתוחי שיניים בהרדמה כללית אצל ילדים שיש להם עד 14 שיניים נגועות, וזה מצב שממש לא כדאי להגיע אליו. אחרי גיל שנה, אין שום סיבה שהילד יאכל בלילה. נכון שחינוך זה קשה, הוא דורש התמדה ועקביות, ולהיות חזקים, בדיוק כמו בגמילה מחיתולים. בהתחלה, הילד יבכה כשנחליף לו את תוכן הבקבוק במים, לפעמים כמה לילות, לפעמים גם כמה שבועות, אבל אם כהורים נהיה מספיק חזקים כדי לעמוד על דעתנו, הבכי הזה לא יתחלף בהמשך בבכי על כאב שיניים. כיום, כמעט בכל בתי החולים מתבצעים קרוב לשלוש פעמים בשבוע טיפולי שיניים בהרדמה כללית בילדים מתחת לגיל חמש. מדובר באלפי ילדים בשנה. שיני חלב הן שיניים לכל דבר, הן צריכות לתפקד בשלל תפקודים והן לא מתחלפות בבת אחת, אלא מגיל 6 עד 13. שן חדשה שבוקעת לצד שן נגועה בעצם נדבקת, ואז לא רק השן המתחלפת נפגעת, אלא גם השן הקבועה".
להחליף את הבקבוק בכוס
כמות הבקבוקים שילד אמור לקבל ביום אינה מדע מדוייק. על פי המלצות משרד הבריאות, תינוק שאינו יונק אמור לקבל כמות חלב מפורמולה המחושבת ב-150 מ"ל לק"ג, כשאת הכמות הזו יש לחלק בבקבוקים למספר הארוחות ביום, דבר שמשתנה מתינוק לתינוק. מגיל ארבעה חודשים מתחילים להשתלב מזונות נוספים בדיאטה של הפעוט, ואז יורדים לרוב לכמות של 4-5 בקבוקים ביום. על פי משרד הבריאות, מגיל שבעה חודשים יש לרדת ל-3 ארוחות בקבוק בלבד: בוקר, צהריים וערב, ובגיל שנה אמור התינוק כבר לאכול את מזון המשפחה בלבד. כמובן שבשום שלב איש אינו ממליץ לתת לילד להירדם עם הבקבוק בפיו, ועם הופעת השן הראשונה ישנה המלצה להתחיל לצחצח בוקר וערב, לפני השינה.
"המלצות הגופים המקצועיים בנושא זה שונות מאוד ממה שקורה במציאות", אומרת ד"ר מונה כידון, רופאת ילדים מומחית למערכת החיסון. "ההמלצות המקצועיות, שמגובות בהרבה רקע, אומרות שכדאי להפסיק עם הבקבוקים בגיל שנה, עם צמיחת השיניים. כשאין מציצה, השיניים צומחות נכון ויש פחות סיכוי שייפגעו. בקבוק חלב בלילה מייצר נזקים איומים בחיך ובמנשך השיניים. גיל שנה הוא גם התקופה בה ניתן לעבור לכוסות מעבר. המעבר לכוס ימנע התמכרות לפעולת המציצה וגם יפתח את הילדים לנסות עוד מאכלים ומרקמים. כל הטיעונים הללו נכונים, אך כאמור, המציאות היא שמעל תשעים אחוז מההורים לא יצליחו לגמול את הילדים בגיל שנה. זו המציאות ואז צריך לחשוב מה עושים.
"אני מציעה לוותר בשלב הראשון על תחליפי החלב. כל חברות התמ"ל שטוענות שמעל גיל שנה מדובר בכלכלה משלימה, אלו שטויות, וניתן לתת לילד חלב רגיל. את החלב הזה יש להגביל לבוקר וערב, להשתדל לעשות את זה בכוס, ובמשך היום ובלילה לא לתת חלב ובקבוק בכלל. אם נשארים בכל זאת עם הבקבוק בבוקר ובערב, אצל ילד שזקוק למציצה ולהרגעה, כדאי שהגבול העליון לעניין הזה יהיה גיל שלוש".
ד"ר כידון, בניגוד לאחרים, לא ממליצה להחליף את בקבוק הלילה בבקבוק של מים, אלא להפסיק עם הבקבוק בכלל. "מרבית הילדים, חוץ מכ-15 אחוזים שנולדו פגים או שנמצאים בתת משקל, יכולים להגמל מאכילה לילית כבר בגיל שלושה חודשים. זה שמרביתם לא עושים זאת, זו רק אשמת ההורים שלא מחנכים נכון. ילד מגיל שישה חודשים, אלא אם הוא ישן 14 שעות בלילה, ממש לא זקוק להתעורר ולאכול, והוא גם לא מאבד כמות נוזלים שמצריכה שתייה. מה שקורה זה שבהתחלה הם מתעוררים מסיבות אחרות, ההורים מרגיעים אותם בעזרת בקבוק, ואז הם כבר מייצרים התנייה כזאת ומתעוררים על מנת לקבל בקבוק. בהמשך הם אינם יודעים להירגע לבד וההורים לא יודעים להרגיע. אין נזק בשיטת דילול התמ"ל בהדרגה, אך שוב, כך הבקבוק נשאר בתמונה, וזה מיותר".
איך גומלים?
"מדובר בגמילה כמו כל יתר הגמילות, ואני חושבת שהגיל הוא אינדבידואלי", אומרת ענת ליכטר, מלווה הורים ויועצת התפתחותית, "כל ילד והסטטוס שלו, וזה תלוי בגורמים ומשתנים רבים. לדוגמא, כאשר יש תינוק חדש במשפחה, אני לא ממליצה להתחיל בגמילה בדיוק כשהתינוק נכנס לתמונה עם הבקבוק שלו. אני ממליצה על תהליך הדרגתי כשמרגישים שהילד מוכן.
"אפשר לחגוג גמילות במסיבות, כך מדליקים את הילד על העניין של 'להיות עכשיו בוגר', וכמו אמא ואבא. כדאי להכין לילד כתר, כיסא מקושט, לעשות טקס פרידה מהבקבוק ולהעניק לו כוס מקושטת של גדולים, ממנה ישתה מעכשיו. כך הילד בעצמו ירצה להתקדם. בלילה, שזה לרוב הזמן היותר קשה, אני ממליצה להחליף את בקבוק החלב בבקבוק של מים. מבחינת תחושת השובע, הילד יקבל את אותה תחושה ו'יתמלא' באותו אופן עם המים. יש ילדים שיתרגזו מזה, ולהם אפשר לדלל את כמות התמ"ל בבקבוק, עד שלבסוף נשארים רק מים. אבל צריך לייצר הבנה שהילד עכשיו גדול, ולכן הוא כבר לא מקבל חלב בלילה".