אצל רובנו, ריחו של אוכל מתבשל הוא דבר מעורר תיאבון. אצל כריסטופר מרט בן השנתיים, הדבר מעורר תגובה חריפה בהרבה: הסנפה אקראית של פיצה חמה, למשל, עלולה לעורר אצלו תגובה אלרגית שעשויה להסתיים במוות.
כריסטופר הקטן, שחי עם הוריו באסקס שבבריטניה, הובהל כבר לבית החולים מספר פעמים בעקבות תקריות שיראו לכולנו בלתי הגיוניות. לאחרונה, למשל, נאלץ לבלות שלושה שבועות בבית החולים לאחר שישב בעגלת קניות שהיו בתוכה שיירים מועטים של חלב. גם בדברים שנראים תמימים, כמו בצק למשחק וצבעי אצבעות ישנם חומרים שעשויים להיות רעילים עבורו.
אלרגי לביצים לקמח ולפירות
אמו של כריסטופר, מישל מרט בת ה-35, הבחינה לראשונה באלרגיה של בנה כשבגיל חצי שנה גמלה אותו מהנקה, והעבירה אותו לחלב פרה. התגובה של כריסטופר למעבר היתה חריפה ומהירה: הוא פיתח דלקות שונות, ומישל עברה לנסות חלב סויה. גם לזה היה כריסטופר אלרגי. בשלב זה נלקח כריסטופר לאבחון, ובבדיקות התגלה כי הוא אלרגי גם לביצים, קמח, ולהיסטמינים וסולפטים, חומרים שנמצאים בפירות.
"אי אפשר אף פעם להיות מספיק זהירים", אומרת מישל. "במקרה של עגלת הקניות, למשל, שמנו אותו בעגלה שנראתה נקייה, ותוך דקות הידיים והרגליים שלו נעשו כחולות, והיה ברור שמשהו נורא מתרחש. הוא הכניס את האצבעות לפה אחרי שנגע בעגלה, שכנראה, בעבר, נשפך עליה מוצר כלשהו מחלב. אנחנו לא יכולים להכניס הביתה פיצה, כי האלרגיה שלו מתעוררת רק מהריח שלה. גילינו את זה כשפעם נכנסנו לסניף של פיצה האט ליום הולדת של חברה של בתי, ומיד כריסטופר התחיל להשתעל ולהקיא בלי שליטה".
כריסטופר הוצא מהגן שלו לאחר שבטעות אחת הגננות נתנה לו לאכול גבינה, מה שהוביל אותו הישר לבית החולים. דברים מסוג זה, שעלולים לקרות כשייכנס לבסוף למסגרת של בית ספר, הם הפחד הגדול ביותר של אמו. "דבר כמו הגבינה, דבר שקרה בטעות ובתמימות, יכול לקרות בקלות רבה. בגן עצמו אמרו לנו שהם לא מרגישים שהם יכולים להבטיח שהוא לא יחשף לחלב. בית הספר שבתי לומדת בו כבר מתחשב בי, ולפני שאני מגיעה עם כריסטופר לאירועים כמו הצגות כיתה של קייטי, הם מתקשרים לומר לי איזה אוכל יוגש שם, אבל כל הכוונות הטובות לא יספיקו. יש לנו חברים בסקוטלנד שגם לבנם יש אלרגיות מזון חמורות, ומאז שנכנס לבית הספר, אושפז כבר ארבע פעמים. זה מטריד".
ל-5 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ יש אלרגיות מזון
מישל, שעזבה את עבודתה על מנת לטפל בכריסטופר, ובעלה מייקל, 47, בילו שעות וימים בקריאה מדוקדקת של רשימות מרכיבים, ובחקר אינטרנטי רחב כדי להבין מה בנם יכול לאכול, ולמצוא עבורו מאכלים שיהיו לו גם טעימים. לאוכל של כריסטופר יש ארון מיוחד, הרחק מהמזון של שאר בני הבית במטרה למנוע זיהום אקראי של האוכל שלו. גם במקרר המשפחתי ובתנור יש לו מדף מיוחד השמור לו. לזוג יש שני ילדים גדולים יותר, להם אין אלרגיות למזון, והם נושאים איתם לכל מקום זריקה ובה תרופה מצילת חיים למקרה שבנם ייכנס למצב של הלם אנפילקטי.
כעת, לאחר שהפכה בעל כורחה למומחית בנושא אלרגיה, היא משתדלת להשתמש בידע שצברה בנושא כדי לסייע למשפחות נוספות עם בעיות דומות, והחלה לעסוק בייבוא של מזון מיוחד לאלרגיות שונות מארה"ב. היא ובעלה הקימו אתר אינטרנט בשם "אלרגיה אסקס", בו הם מוכרים את מוצרי המזון, שאת כולם כריסטופר בודק לפני המכירה.
"אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון והיא מוגדרת כתסמונת כשל במערכת החיסונית, המזהה סוגי מזון "רגילים" כרעלנים, ומגיבה אליהם בהתאם", כך על פי האינפורמציה המסופקת באתר של יהל – העמותה לאלרגיות מזון. "התגובה עשויה להיות קטלנית לאדם הסובל ממנה, ומתבטאת ביצירת נוגדנים מסוג IGE שגורמים לשרשרת של תגובות כגון: פריחה, גרד מתפשט , נפיחות, קוצר נשימה, הקאות, שלשול, ירידת לחץ דם, התעלפות והפרעות בקצב הלב. התגובה האלרגית החמורה ביותר ומסכנת חיים מכונה תגובה אנפילקטית.
"כ-5 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ סובלת מאלרגיות מזון ברמות כאלו ואחרות, כשמדובר בשמונה אחוז מאוכלוסיית הילדים ושני אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים. בארץ מוכרים מספר אלרגנים עיקריים שגורמים למרבית התגובות והם: חלב, ביצים, סויה, בוטנים, חיטה, אגוזים, שומשום, דגים, סלרי וחרדל".