"הורים לא אוכלים מספיק ירקות"
המחקר, שיופיע בגיליון דצמבר של כתב העת המקצועי "אפטייט", העוסק במחקרים בנושאי תזונה, מצא שיש משמעות לתזמון. "הצעת מגוון רחב של ירקות לילדים בין גיל 6-12 חודשים בתכיפות גדולה, עשויה בהחלט להגביר את אהבתם לירקות ואת כמות הירקות שיצרכו כשיגדלו, לטווח הרחוק", הסבירו החוקרים. "כאשר ילדים מגיעים לגיל שנה הם מתחילים לדחות מאכלים חדשים שאינם מוכרים להם. גילינו כי לפני גיל שנה, בחצי השנה השנייה, יש חלון הזדמנות בו הילדים הכי פתוחים להתנסות ולטעום".
עוד גורם משפיע על כמות צריכת הירק של הילדים שהשתתפו במחקר, 250 ילדים בגילאים שונים בבריטניה, דנמרק וצרפת, היתה צריכת הירקות של האם. אמהות שצרכו הרבה ירקות הובילו לילדים שצרכו יותר ירקות, ולא נמצא הבדל בכמות צריכת הירקות כאשר הכינו אותם בצורות שונות. הילדים, מארצות שונות, נהנו מהירקות באותה המידה בכל צורות ההגשה וההכנה.
האמהות שהשתתפו במחקר מילאו עבור החוקרים שאלונים, בהם עדכנו אותם בכמות ומגוון הירקות שהוגשו, בכמות שנצרכה ובמידת שביעות רצונם של הילדים. מהממצאים עולה כי בממוצע, התנסו הילדים ב-17 מתוך 36 הירקות שהחוקרים שאלו עליהם, ואף לא אחד מהילדים קיבל את כל 36 הירקות להתנסות. הירק המוצע ביותר היה גזר, אחריו ברוקולי, אפונה, תירס ומלפפון. האמהות הצרפתיות נטו יותר לבשל את הירקות ולעשות מהם מחית, האמהות הדניות נטו לחלוט את הירקות או להגיש אותם חיים, והאמהות הבריטיות בישלו את הירקות ואידו אותם.
החוקרים התבססו על מחקרי עבר בהם נמצא כי צריכה גדולה של ירקות בשנות הילדות היא מפתח להרגלים טובים בהמשך, וטוענים כי הילדים והוריהם אינם מגיעים לצריכה היומית המומלצת. ארגון הבריאות העולמי טוען, למשל, שיש לצרוך לפחות 400 גרם של פירות וירקות ביום, והממשלה האמריקנית ממליצה לצרוך 9 יחידות של פרי וירק ביום, זאת על מנת לעזור לגוף להלחם בסרטן, מחלות לב, השמנת יתר, סכרת ועוד.
"אני לא מאמינה שגיל שנה זה הסוף", אומרת התזונאית הקלינית גאיה פינקל. "זה לא באמת נגמר. אסור לוותר, בכל גיל. להמשיך לחשוף את הילדים לירקות, ולא לקחת את זה קשה. לשחק עם האוכל, לבשל עם הילדים, לדבר איתם. פחות מדבר אליהם לדעת אם זה בריא או לא, אבל כן שזה עושה שיער יפה ושרירים למשל. ברוב המשפחות יש בעיקר מלפפון ועגבניה, וכדאי לגוון עם עוד ירקות.
"הבעיה היא שההורים בעצמם לא אוכלים ירקות, ושם זה צריך להתחיל. זה שינוי של כל המשפחה ושיתוף פעולה. האחריות היא על ההורים, וחשוב שלא להפיל אחריות על הילד. כשאומרים: הילד רזה מדי, שמן מדי, לא אוכל ירקות, לרוב ניתן יהיה להגיד את אותו הדבר על ההורים. חשוב לא לעשות מתח ועניין כי זה רק עושה נזק, ולחפש איפה אני כהורה יכול להוות דוגמה אישית. להציע ולהתלהב, בלי ללחוץ".