>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
"שפעת אינה מחלה קלה"
ארגון הבריאות העולמי עורך מעקבים אחרי תחלואת השפעת מדי שנה. הקיץ האחרון היה החורף הקשה מבחינה נגיפית בארבע השנים האחרונות בחצי הכדור הדרומי, ומומחים צופים כי כך יהיה גם השנה. "בכל עונת חורף אנחנו צפויים להיתקל במספר מצומצם של נגיפים וכנגדם מרכיבים את החיסונים, מה שקורה בחצי הכדור הדרומי נותן אינדיקציה למה שצפוי לנו", אומר ד"ר עזורי, "החיסונים משתנים לפי הנגיפים שיהיו שכיחים יותר בעונת החורף, לכן חשוב להתחסן מדי שנה. ברגע שהחיסון מוצע לציבור, מומלץ לקחת אותו מהר ככל האפשר. המהות של החיסון הוא ללמד את המערכת החיסונית בגוף להתמודד עם אותו נגיף בצורה אפקטיבית. זהו תהליך שאורך כשבועות בודדים, ועדיף ליהנות מהתועלת שבו מוקדם יותר".
עוד ב-mako בית ומשפחה:
"שפעת נשמעת כמחלה קלה, אבל אין זה כך", מוסיף ד"ר עזורי. "יש לה שיעור לא מבוטל של סיבוכים. מדי שנה אנשים לוקים בדלקת ריאות בעקבות שפעת וישנם אפילו מקרי תמותה".
הדבר נכון באוכלוסיות רגישות, אשר מערכת החיסון שלהם לקויה, לסובלים מסרטן או ממחלות כרוניות, שפוגעות בכליה או בריאה, ולאנשים מבוגרים מגיל 50 ומעלה.
"הפן השני של המחלה הוא כלכלי - אובדן ימי עבודה למשק, כאשר מבוגר חולה או שילדו חולה והוא צריך לשמור עליו", ממשיך ד"ר עזורי. "ברמה לאומית זה מצטבר לסכומים גדולים, וזה יכול לגרום לפגיעה קשה במשק".
ד"ר עזורי מציין שאת הנגיפים בדרך כלל מביאים הילדים הביתה מהמסגרות בהן הם שוהים. במקומות אלו לרוב קשה יותר לשמור על היגיינה והילדים שוהים במרחבים עם חלונות סגורים, ונדבקים כאשר ילד אחר שחולה משתעל או דרך מגע בחפצים שנגעו בהם זמן קצר קודם לכן.
ישנם שני סוגים של חיסון נגד שפעת: האחד הוא נגיף מומת אשר ניתן בזריקה, ואותו אפשר לתת לכל האוכלוסייה, למעט לאנשים בעלי רגישויות ספציפיות, כמו אלרגיה לביצים, או מי שפיתח אלרגיה או סבל מתופעת לוואי חמורה אחרי חיסון שפעת שקיבל בעבר. חיסון זה ניתן מגיל חצי שנה ומעלה, והוא פופולארי יותר. החיסון השני הוא חי מוחלש, שניתן כתרסיס לאף, מגיל שנתיים עד גיל 49. לא ניתן לקחת אותו בעת מחלת חום, או למי שהיו תופעות אלרגיות בעבר לכל חיסון שהוא, ולילדים הסובלים מאסטמה או ממחלות דרכי נשימה, כולל "צפצופים" בדרכי נשימה. כמו כן, לא ניתן לתת אותו לילדים ומבוגרים שיש להם מחלות כרוניות או מחלות המדכאות את המערכת החיסונית, ולא לנשים הרות. במקרה של ספק או שאלה, מומלץ להיוועץ באיש מקצוע.
ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מסבירה כי על אף שהזנים הנכללים בחיסון השנה זהים לאלו שהיו בחיסון של השנה שעברה, עדיין יש צורך לקבל חיסון נגד שפעת גם השנה. "הסיבה לכך היא שרמת הנוגדנים נגד זני התרכיב מתחילה לדעוך כשישה חודשים לאחר חיסון, עם שונות מסוימת לפי חיסון וקבוצת גיל. בכל הקבוצות שנבדקו, כעבור שנה, רמת הנוגדנים אינה מספקת הגנה מרבית".
"יעילות נמוכה"
"עמותת חסון מעודדת כל אחד ואחת ללמוד על המחלה ועל החיסון לפני קבלת החלטה האם להתחסן או לא, במטרה שיקבל החלטה מושכלת ולא כזו שנובעת מתוך פחד", אומר סגמון מהנהלת העמותה, "סקירות מחקרים נרחבים מצאו שיעילות חיסוני השפעת נמוכה ביותר, בילדים ובמבוגרים, בקרב חולי אסתמה ובקשישים".
לדברי סגמון, בין החומרים המצויים בחיסוני השפעת השונים ניתן למצוא פורמלין (פורמלדהייד, חומר מסרטן), כספית (תימרוסל, חומר רעיל למערכת העצבים) ואנטיביוטיקה. "בישראל יש אישור לשיווק של מספר חיסוני שפעת קיימים. חלק מתופעות הלוואי אשר מפורטות בעלון היצרן של אחד מחיסוני השפעת הן דלקת במוח, שיתוק חלקי של הפנים, דלקת בעצב הראיה ועוד. בחיסון אחר תופעות הלוואי כוללות הלם אנפילקטי, דלקת בכלי הדם, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, דלקת בחוט השדרה, סינדרום ג'יליאן ברה, קוצר נשימה, שיתוק, דלקת בלוע, פריחה ועוד. היצרנים מציינים שהחיסון לא נבדק על נשים הרות ולא ידוע האם עלול לפגוע בעובר או בפריון האישה".
ד"ר עזורי מדגיש שיש לקחת בחשבון שבכל תרופה יש תופעות לוואי, וצריך לחשב את התועלת מול הסיכון. "שפעת אינה מחלה תמימה, והחיסון אמור למנוע מקרי תמותה, בעיקר כשמדברים על אוכלוסיה בסיכון גבוה. המדיניות של משרדי הבריאות בארץ ובעולם, והמסקנה של הרופאים היא שהתועלת עולה על החיסרון לאוכלוסיה בסיכון. בנוגע לנשים הרות, יודעים משימוש בשטח שהחיסון בטוח גם להן".