באופן אינטואיטיבי, כאימהות אנחנו יודעות שכשם שאנחנו מאכילות, מחליפות, אוהבות ומגוננות על הקטנטנים שלנו חשוב לדבר איתם, ולקרוא להם ולשיר להם. והרי כולם אומרים שהשנים הראשונות חשובות.
אבל מאות מחקרים וכל אנשי המקצוע – קלינאי תקשורת, מדריכי התפתחות הילד, רופאי הילדים – יגידו לכם שזה לא סתם חשוב. זה קריטי. 80% מיכולות המוח מתקבעות עד גיל 3.
מחקר מדעי נרחב, שאת דרכו סללה פרופ' פטרישיה קוהל, ממנהלי מכון אוניברסיטת וושינגטון ללמידה ומדעי המוח, חושף עובדה נוספת. לדיבור של ההורים עם התינוק יש השפעה מכרעת על התפתחות המוח. חוקרים, כמו הארט וריזלי, הצביעו על תפקידם המרכזי של ההורים בקידום השפה של הילד - הרוב המוחלט של אוצר המילים שפעוט משתמש בהם עד גיל 3 בא מאוצר המילים של ההורים שלו.
אבל מה העניין בכלל? הרי כל הילדים לומדים באופן טבעי לדבר, כשם שהם לומדים להתהפך וללכת. מתברר כי כדי לקדם את התפתחות המוח באופן אופטימלי כדאי להבין כיצד מתפתחת השפה ולהתאים את התקשורת עם הילד לשלב ההתפתחות שלו.
סדרת ספרים, "דברו איתי – חלון ההזדמנויות של המוח עד גיל 3", שנכתבה במיוחד כמיזם חברתי חדש לקידום ההתפתחות השפתית, מנגישה להורים את המחקר המדעי והפרקטיקה העדכניים בצורה ויזואלית ובהירה. מטרת הספרים הינה לצייד הורים ומטפלים בכלים פשוטים, אותם יוכלו ליישם בשגרת היומיום, כדי לקדם את התפתחות השפה והתפתחות המוח של ילדיהם
אז הנה כמה המלצות של המומחים שנוכל לאמץ בשגרת היומיום עם הקטנטנים שלנו, שיקדמו את הדיבור שלהם ויתרמו להתפתחות המוח:
התחילו לדבר איתם מוקדם. ממש מוקדם. כבר כשהם בבטן ובוודאי מהרגע שבאו לאוויר העולם והם נראים לגמרי חסרי אונים - תתייחסו אליהם כמבינים. כי הם מבינים הרבה יותר והרבה לפני שאנחנו חושבים שהם מבינים.
קיימו עם הילדים דו שיח מהרגע הראשון, ובכל גיל. דו שיח משמעו להסתכל אחת לשנייה בעיניים, לדבר בתורות – פעם אני מדברת ופעם היא (גם כשעדיין היא לא מדברת במילים). שוחחו על מה שמעניין אותה (שזה כל דבר בסביבה הקרובה שלה) והפכו את זה לעניין המשותף של שתיכן. העדיפו מצבים של שיחה אחת על אחת (כשיש עוד אנשים תשומת הלב מוסחת) ושוחחו עם הילדה ולא לידה או מעליה (ובלי טלפון, בבקשה). המתינו בסבלנות ותנו לה זמן להגיב ואפשרו גם לה ליזום ולהוביל את השיחה ואת הפעילות. ההמלצות האלה מקדמות הבנה, ריכוז וקשב של הילד.
דברו איתם - דברו בכל הזדמנות שהם על הידיים ואתם עושים כל מה שאתם עושים. גם כשמטיילים והם בעגלה – זו הזדמנות נהדרת לחשוף אותם למראות, קולות, ריחות חדשים. תארו במילים מה שאתם עושים, שומעים, רואים ומרגישים.
עדכנו אותם במה שעומד לקרות - רגע לפני הכניסה לאמבטיה – תארו את המים החמימים ואת התחושה הנעימה שירגיש; רגע לפני שמזיזים אותה ממקום למקום ספרו לה שאתם עומדים להרים אותה, רגע לפני שהרופא בודק את האוזן...הבנתם. כולנו מעדיפים לדעת מה הולך לקרות – זה נותן תחושת שליטה ובטחון ומסייע לנו להתמודד עם השינוי.
דברו "אמהית" או "הורית" עם התינוק – אותה שפה מוכוונת תינוקות שהיא מתנגנת, בטון גבוה, מושכת את ההברות - אכן מסייעת לתינוק ללמוד שפה. אבל, הילד ירוויח גם מחשיפה לדיבור רגיל ושוטף. דברו עם התינוק שלכם בדרך הטבעית לכם. האטו את הקצב, הסתכלו לו בעיניים ודברו.
חשפו את הילדה למילה חדשה בהקשרים שונים – יש מים באמבטיה, בברז המטבח, בכוס ובבקבוק, ובממטרה שבגינה. ההקשר בונה זיכרון ועוזר להבנה.
לכל ילד יש את קצב התפתחות השפה שלו - זה נכון בכל פן התפתחותי – ילדים מתהפכים, זוחלים, הולכים – כל אחד בקצב שלו. הדבר נכון במיוחד בתהליכי רכישת השפה. יש ילדים שמדברים מהר יותר ויש ילדים נפלאים וחכמים שמדברים יותר לאט. מספר המילים שהם אומרים לא בהכרח מבטא את התהליכים המורכבים שקורים במוח. ויום אחד כל אלה יפרצו החוצה. אתם מכירים את ילדכם יותר מכל אחד אחר. אם אתם דואגים לגבי התפתחותו, שוחחו עם אחות טיפת חלב, רופא/ת הילדים או עם קלינאי תקשורת.
ולבסוף, דעו גם מתי לעצור – צריך גם לדעת מתי לא לדבר. כשהילד עייף או מעורה יתר על המידה הוא זקוק לזמן מנוחה, זמן לעיבוד הגירויים, וזה הזמן לאפשר לו את זה.
דברו עם התינוק והתינוקת שלכם. זה לא עוד זמן ולא כסף. זה העתיד שלו ושלה.
בשבוע הבא יתקיים כנס ההשקה של המיזם, בהשתתפות פרופ' מנואל טרכטנברג – מוביל מהפכת הגיל הרך; פרופ' דורית רביד – פסיכולינגוויסטית ובלשנית מובילה, יועצת מקצועית של סדרת ספרי "דברו איתי"; פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, חוקרת מוח בגיל הרך, סופרת הפעוטות מיריק שניר, טלי אדמוני ורדי – מובילת המיזם ומחברת הספרים, וגורמים מקצועיים נוספים. פרטים בעמוד הפייסבוק
המחברת היא מומחית לשינוי עמדות והתנהגות בארגוני חינוך, מובילת המיזם ומחברת סדרת המדריכים "דברו איתי - חלון ההזדמנויות של המוח עד גיל 3"