הורים רבים מרגישים שהילד שלהם בעייתי באוכל, ויש שיטות שונות להתמודד עם הנושא: חלק מההורים עושים זאת בעזרת שירים, ריקודים וגאדג'טים שונים, חלק מקשטים ומייפים את האוכל, ואחרים, מתברר מסקר חדש, פשוט משחדים את ילדיהם בממתקים. על פי הסקר, כשישים אחוז מהפעוטות של היום מכורים לממתקים, וכל האשמה נתונה בידי ההורים.
"ילדים תמיד יעדיפו שוקולד על מלפפון"
הסקר, שמומן על ידי חברת ויטמינים לילדים בשם ויטביוטיקס, במסגרתו נלקחו עדויות מ-2002 אמהות בריטיות, מצא גם שכשליש מהאמהות לילדים בררניים באוכל מודות שהן משתמשות בממתקים על מנת לשחד את הילד לאכול משהו נוסף. 58 אחוז מהאמהות הצהירו שהילד דורש ממתקים באופן קבוע, וחש שהוא זקוק להם יום יום. החברה טוענת שבדקה את הנושא בעקבות ויכוח בין אנשי מקצוע המנסים להבין מיהו האשם במגיפת ההשמנה של הדור הצעיר.
החוקרים ניהלו שיחות עם אמהות לילדים בני שנה עד חמש, וגילו ש-26 אחוז מהאמהות נתנו לילדיהן לטעום שוקולד לפני גיל תשעה חודשים, וחמישים אחוזים מהן לפני גיל שנה. 61 אחוזים מכלל האמהות נותנות לילדים ממתק באופן יומיומי. הנתונים הללו תאומים את הנתון המעניין מכולם: תשעים אחוזים מהאמהות הודו כי הן חשות בלבול לגבי תזונת ילדיהן. 89 אחוזים מהן מאמינות שיש צורך ביותר הסברה מקצועית לגבי תזונת ילדים מתאימה שתעניק בסיס של ידע. 81 אחוזים מהאמהות חשות שיש מעט מאוד מבחר כשהן ניגשות להכנת מזון לילד.
"התוצאות תואמות את מה שאנו מכירים מהקליניקה", אומרת התזונאית איבון בישופ ווסטון, שליוותה את המחקר. "הורים מכניסים את השוקולדים והממתקים לתפריט יותר מדי מוקדם. הבחירות התזונתיות שאנו מבצעים עבור ילדינו עכשיו יכולות להשפיע משמעותית על כל חייהם בהמשך, ועל בריאותם. זה בסדר לתת לילד מאכל מתוק מפעם לפעם, אבל לא כדאי לתת בכלל מזונות עם המון סוכר שמוסף באופן מלאכותי. בררנות באוכל היא תכונה נורמטיבית אצל ילדים בגיל הזה, אבל אין מה להיבהל, לצאת מפרופורציות או להכנע לכך".
"אני מכירה את הנושא טוב מאוד. הורים נוטים להילחץ כשהילד לא אוכל מספיק לדעתם, והם ישר דוחפים לו ממתקים", אומרת גאיה פינקל, תזונאית קלינית הוליסטית. "זה נובע מתוך חרדה הורית, אבל חשוב לדעת שגם אם הילד בררן, יכול להיות שהתזונה שלו לא לוקה בחסר. הסבתות לא ממש עוזרות בנושא הזה. יש גם עניין של להשתמש בממתקים כסחיטה: אם תהיה ילד טוב ותסיים את האוכל – תקבל קינוח. אצל הילדים זה נתפס כפרס, ואז נעלמת השאלה של אם בכלל רעבים או לא. זה נצרב בתודעה כמשהו טוב, ואז אנו מתנחמים ונרגעים כך גם כמבוגרים.
"כשאנו פותחים דלת לממתקים אנו סוגרים את הדלת לירקות ופירות. הילדים לנצח יעדיפו שוקולד ובמבה על מלפפון. אני מציעה להורים לקנות יחד עם הילדים ירקות, להכין יחד סלט, לטעום וליהנות. ילד לא מבין את החשיבות של תזונה בריאה, הוא מתחבר לצורות, צבעים ומשחק. בררנות הרבה פעמים עוברת באופן טבעי אם לא נלחמים ויוצרים אנטי לילד. חשוב שתמיד יהיה את השפע על השולחן המשפחתי, להוות דוגמה אישית טובה ולא להציע מיד את הפתרונות האחרים. להגיד: 'איזה סלט מדהים יצא לי!', להגביר את הכיף מהאוכל ולהוריד את האנטי. רוב הילדים ינסו בשלב מסויים, והטעם שלהם יפתח. אם מדובר במצב שבו יש ירידה באחוזוני הגדילה, יש לפנות לבעל מקצוע. אם לא, כדאי לשחרר".