הניסיון לרגש את הילדים מהארוחה הבאה שלהם הפך לאומנות קולינרית של ממש. אמהות רבות עוסקות בעיצוב ארוחות מסוגננות שנראות כמו יצירות שמתאימות יותר למוזיאון מאשר למטבח בבית עם ילדים. השם החם הנוכחי בתחום הזה היא סמנתה לי שהפכה לכוכבת ברשת וצברה כבר למעלה מ-230,000 עוקבים באינסטגרם תודות לארוחות האמונותיות שהיא מכינה, מעצבת, ומצלמת לשתי בנותייה הצעירות.
באטמן, כיפה אדומה ואפילו ליידי גאגא
"אף פעם לא השתתפתי בקורס בישול או עברתי הכשרה בנושא, אני אמא במשרה מלאה מאוד רגילה", אומרת לי שמתגוררת במלזיה וזכתה לקריירה חדשה ובלתי צפוייה. "לא ציפיתי לכל מה שמתרחש עכשיו, אני מאושרת מכל האהדה לה אני זוכה כרגע".
לי התחילה ליצור את הארוחות החמודות שלה לפני כארבע שנים, כאשר בתה הבכורה הגיעה לגיל שנתיים. היא שמה לב שהיא אוכלת נורא לאט את האוכל, ולכן חשבה על דרכים שיעודדו אותה לאכול באופן יותר עצמאי. עיצוב האוכל בצורת דמויות משעשעות וסיפור סיפורים באמצעותן עשה את העבודה. בתחילה חיפשה לי רעיונות ברשת, אך במהרה היא נתנה לדמיון שלה להוביל אותה. בימים אלה היא עושה בערך ארבע או חמש ארוחות מיוחדות כאלה בשבוע. "לבוא עם רעיון חדש לוקח הכי הרבה זמן, ואילו הבישול והקישוט לוקח בערך כשעה וחצי לכל צלחת", אומרת לי.
אבל אל תחשבו שעיצובים כאלה נעשים ברגע. לי משרטטת את העיצובים שלה לפני שהיא הופכת אותם לארוחות, זאת על מנת להישאר מאורגנת ולמנוע בזבוז של מזון. "אני אוהבת ליצור דברים פרקטיים. משהו שכל אחד יהיה מסוגל לעקוב אחריו", אומרת לי. "למדתי שאוכל אומנותי לילדים לא צריך רק להראות מפואר ודקורטיבי. הטעם שלו צריך להיות טוב לפחות כמו שהוא נראה".
לי בדרך כלל משתמשת באורז, לחם, ירקות ופירות כאבני הבניין הבסיסיים, ומוסיפה לכך נגיעות של מאכלים שונים בהתאם למנה. "מרכיבים טריים הם המפתח, כי הם צבעוניים ובזכותם האוכל נראה מעורר תיאבון", אומרת לי.
היא אינה משתמשת בגאדג'טים או כלים יקרים, במקום זאת היא משתמשת במספריים, סכינים וקיסמי שיניים לעיצוב פרוסות גבינה לצורה של כוסות, או תפוחים בצורת רוגטקות ואפילו מלפפונים בצורת כנפיים. היא חולקת רבים מהמתכונים והטכניקות שלה, כמו עשיית צורות חמודות באורז בעזרת ניילון נצמד, בבלוג שלה ובדף הפייסבוק שלה.
בנותיה של לי מתפעלות כל פעם מחדש מבאטמן טעים, כיפה אדומה ואפילו ליידי גאגא שעולים על צלחותיהן, אבל אין להן שום נקיפות מצפון בזמן שהן אוכלות אותם. "הן לא מרגישות רע לאכול את האוכל החמוד", אומרת לי בחיוך. "הן ימציאו סיפורים על הדמויות בזמן שהן אוכלות אותן וזה הופך את זמן האוכל למהנה יותר".