הורים רבים חוששים מהחיסונים שילדיהם צריכים לקבל בגילאי ינקות. שיחה קצרה בנושא עם הורים אחרים מיד תעלה אינספור סיפורים על תופעות לוואי שכוללות חום גבוה, בכי ממושך, כאבים במקום הזריקה, גירויים ועוד. אבל מכל החיסונים שצריך לבצע בשנות הינקות של הילד, לחיסון נגד שעלת יצא השם הרע ביותר. חיפוש קטן בגוגל יעלה בפניכם תוצאות על תופעות לוואי של פרכוסי חום, נזק מוחי ואפילו קשר למוות בעריסה. אבל לפני שאתם נלחצים ודוחים את התור לטיפת חלב, כדאי שתדעו כי תופעות הלוואי החמורות האלו מתייחסות לחיסון במתכונת ישנה שהיה נהוג לתת לתינוקות בעבר. הרופאים מרגיעים ומדגישים כי מרכיבי החיסון שונו, ומבטיחים כי כיום הוא בטוח יותר לתינוק עם תופעות לוואי קלות יחסית.
ללא תופעות לוואי, אבל פחות יעיל לאורך זמן
"החיסון שניתן בעבר כונה 'חיסון תאי', והיה מבוסס על מתן החיידק בצורתו המומתת", מסבירה ד"ר מיכל שטיין, מומחית לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות. "החיסון התאי נחשב ליעיל, אך באופן יחסי גרם בשכיחות גבוהה לתופעות של חום גבוה, אי שקט, בכי מתמשך ופרכוסי חום. בעבר, דווח על מקרים נדירים של נזק מוחי קבוע, אך בשל העובדה שמדובר היה באירועים נדירים, לא ניתן היה למעשה לקבוע האם יש קשר סיבתי לחיסון או שמדובר בצירוף מקרים. בנוסף, הועלה גם חשש לקשר בין חיסון זה למוות עריסה, אך חשש זה נשלל במחקרים אפידמיולוגיים גדולים, במקומות שונים בעולם".
לאור תופעות הלוואי, פותח החיסון האל-תאי. שמו נובע מכך שלא מדובר בתא החיידק עצמו אלא רק בכמה מרכיבים מהדופן שלו, והוא נכנס לשימוש בארץ בסוף שנות ה-90. החיסון ניתן כחלק מהחיסון המחומש, שכולל את החיסונים לטטנוס, דיפטריה, פוליו (שיתוק ילדים), והמופילוס B. הוא ניתן בתקופת הינקות בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה. בהמשך ניתנות מנות נוספות בכיתה ב' ובכיתה ח'.
"חשוב להסביר שחיסון השעלת שניתן בעבר זה לא אותו חיסון שקיים היום", מדגיש גם ד"ר חנן נטר, מומחה לרפואת ילדים. "החיסון שהיה בעבר כבר לא קיים והוא לא רלוונטי, אך הפחד תקוע עדיין אצל ההורים. זה חיסון שונה לגמרי שמחסן נגד אותה מחלה. החיסון נחשב לטוב, תמים ולא בעייתי. החיסון מגיע יחד עם חיסון הטטנוס ודיפטריה ולכן אי אפשר לפצל אותו".
"יתרונותיו של החיסון האל-תאי רבים", מוסיפה ד"ר שטיין. "הוא הפחית במידה ניכרת את תופעות הלוואי הקלות, ולמעשה העלים את תופעות הלוואי הקשות. יחד עם זאת, יעילותו בהקניית חיסון לטווח ארוך נמוכה יותר מאשר החיסון התאי. בשנים האחרונות אנו רואים עליה בתחלואה בשעלת, ולכן, על מנת להגן על התינוקות הצעירים, שאצלם מחלת השעלת מתבטאת בצורה קשה ואף עלולה להיות קטלנית, מומלץ לכל מי שבא במגע עם תינוקות לדאוג לקבל מנת חיסון נוספת. זה כולל הורים, סבים, מטפלות, וצוות רפואי וסיעודי המטפל בתינוקות. כך הם יוכלו להבטיח שהתינוק לא יידבק בשלבי חייו הפגיעים במיוחד".
מה לגבי תופעות הלוואי?
"תופעת הלוואי העיקרית של החיסון היא תגובה מקומית במקום ההזרקה, שכוללת אודם ונפיחות בדרך כלל ביומיים שלאחר מתן החיסון. שכיחות החום, אי השקט והבכי המתמשך, נמוכה פי כמה בחיסון האל תאי בהשוואה לחיסון הקודם".
מדוע אנחנו עדיין רואים הורים שחוששים מחיסון השעלת?
"חששות מחיסונים בכלל ומחיסון השעלת בפרט, נובעים לרוב מדעות קדומות לא מבוססות וממידע מוטעה המופץ ברשת על ידי מתנגדי חיסונים. חשוב לחזור ולהדגיש את העובדה שילד שלא חוסן כנגד שעלת חשוף למחלה קשה ביותר".
מהי מחלת השעלת?
מחלת השעלת נגרמת על ידי החיידק Bordetella Pertussis שנצמד לדרכי הנשימה וגורם לנזק המתבטא בהתקפי שיעול קשים וממושכים, הנמשכים שבועות. "השיעול הקשה גורם לירידה בריווי החמצן בדם", מסבירה ד"ר שטיין. "תינוקות נוטים להקיא לאחר השיעול, ואף עלולים לסבול מהפסקות נשימה".
לדבריה, סיבוכים עיקריים של המחלה בקרב תינוקות הם דלקת ריאות, פרכוסים, ודלקת קרום המוח הנגרמת בשל חוסר באספקת חמצן למח בזמן השיעול. אצל מבוגרים עלולים להיגרם שברים בצלעות, איבוד שליטה על מתן שתן עקב השיעול הקשה ועוד. "התחלואה קשה יותר והסיבוכים רבים יותר ככל שהתינוק צעיר יותר. חשוב לחסן, שכן מדובר במחלה קשה וארוכה שקיבלה את השם 'מחלת מאה הימים'".