החופשה של משפחת לוי בווילת נופש במושב שדות מיכה הסמוך לבית שמש כמעט הפכה לאסון לאחר שנעם, בן פחות משנתיים, טבע בבריכה ופונה לבית החולים במצב שהוגדר אז אנוש.
"היינו כולנו בבריכה, מפטפטים", מספרת מרים לוי, סבתו של נועם. "אני הלכתי לארגן את השולחנות לארוחת בוקר. פתאום שמעתי את אבא של נועם צועק 'איפה נועם?'. דקה לפני כן ראינו אותו משחק. התחלנו לחפש אותו. לא ראינו אותו בבריכה. הנכד הגדול הלך גם הוא, ושם לב שהוא מתחת לגלגל. נועם יצא כחול ובלי דופק. אני מיילדת, ברוך השם, ולמדתי קורס פרמדיק. אני רגילה להחייאות, אבל לא לנכד שלי".
עד היום מרים לא לגמרי יודעת איך הצליחה לתפקד ברגעים האלה. "עשיתי את הכל מאינסטינקט. כמו רובוט. לצערי, לא הייתה לי הרבה תקווה. ההחייאה הייתה ממושכת. היינו ביישוב רחוק ולקח זמן למד"א להגיע. רק שתי דקות לפני שהם הגיעו הרגשתי שהשפתיים שלו היו ורודות".
שרה, אמו של נועם, חזרה מקניות ומצאה את עצמה מול אמבולנסים ומשטרה. "לא ידעתי מה קורה. לא ידעתי באיזה מצב הוא".
ואז, אחרי שבוע מטלטל שבו נראה היה שגם אם נועם יתעורר הוא יסבול מפגיעות קשות, הפעוט התעורר וחזר לעצמו. "זה היה יותר מרגש מלידה", אומרת שרה. "גם המילים הראשונות שלו. הוא אמר 'דובי'. לא היה לו קול. אני זוכרת שהרופאים אמרו לי שגם אם הוא יגיד אחרי יומיים אמא או אבא זה יהיה נס. והוא דיבר אחרי שעתיים".
נועם נותר עם נזק קל מאוד בנשימה, כנראה בעקבות ההרדמה ולא כתוצאה מהטביעה עצמה. הרופאים הגדירו את נועם כנס. "הרופא אמר 'בשביל זה אני בא לעבוד'", מספרת שרה.