נדמה שבכל תקופת התינוקות הראשונה אנחנו עובדים מסביב לשעון על מנת לשמור שהקטנטנים יהיו נקיים, ולסלק מהם את הליכלוך והחיידקים שמגיעים מבחוץ ומתוכם. מחקרים חוזרים ומראים לנו שההורים האיסניסטים למעשה פוגעים במערכת החיסונית של הילדים, ושקצת לכלוך הוא למעשה חיוני. מחקר אחרון גילה אפילו שמחסור בחשיפה לחיידקים עלול להיות הסיבה מאחורי העליה במקרי לוקמיה בילדים קטנים.
פרופסור מל גרייבס, העומד מאחורי המחקר שנערך במרכז לחקר הסרטן בלונדון במשך 30 השנים האחרונות, הוא זה שמאמין שהשינוי מגיע מחיטוי יתר של התינוקות וסביבתם, ומחסור במגע עם מיקרובים בשנה הראשונה בחיים. מדובר, במקרה הספציפי, בילדים שיש להם נטייה גנטית לסרטן הזה. ״הסרטן נוטה לפגוע במיוחד בתינוקות שחוו שנה ראשונה ׳נקייה׳,״ מסביר גרייבס. ״תינוקות עם אחים גדולים, או כאלה שנמצאים עם תינוקות נוספים יום יום נחשפים ליותר מיקרובים, ונראה שיש לכך השפעה מחסנת.״
גרייבס מפנה את מאמציו עכשיו, לאחר שהדאטה נאספה, לפיתוח כדור בקטריה אותו ניתן יהיה לתת לילדים על מנת להגן על גופם הנקי ממחלות שונות כמו אסתמה, סכרת וסוגים שונים של סרטן, כל אלה, מתברר, נוטים לפרוח כשהמערכת החיסונית טהורה ולא נגועה. הנטייה הזאת, לשמור על התינוקות נקיים, התחילה במערב בשנות השמונים, מאמין גרייבס. זה התחיל מתוך רצון להגן על תינוקות מאלרגנים, לאחר שמחקרים דיווחו על עלייה בתחלואה בעקבות אלרגיות שונות. אלא שבשנים האחרונות אנחנו רואים את התופעות השונות של מגמת המניעה, עם עוד ועוד אלרגיות שנגרמו דווקא ממחסור בחשיפה מוקדמת.
״לידה קיסרית, תינוקות שלא יונקים, בכורים ללא אחים, אנטיביוטיקה, מחסור בסיבים ויציאות מועטות החוצה, כל אלה מונעים את הפגישה עם מיקרובים חשובים,״ אומר גרייבס. ״אנחנו לא מנסים לומר להורים להיות פחות היגייניים. לפני שנים אנשים מתו מחוסר בהיגיינה טובה.״ סאלי בלומפילד, פרופסורית מומחית להיגיינה מאוניברסיטת לונדון לרפואה טרופית, מסבירה שהיגיינה טובה היא דבר קריטי, אבל שצריך להבין ממה בעצם נזהרים. ״עלינו להבין שאנחנו לא צריכים לדאוג אם משהו מלוכלך אלא אם הוא יכול לגרום לנו להיות חולים או לא.״
המחקר מצא שהורים שליקקו את המוצץ של ילדם כדי לנקות אותו סבלו מפחות מקרים של אקזמה בגיל שנה וחצי מאלה שהמוצץ שלהם עבר סטריליזציה או ניקוי בסבון. בכלל, כדי שהילדים יהיו יותר חזקים מבחינה חיסונית, כדאי להוציא אותם יותר החוצה. ״אם נצא החוצה נוכל לנשום את כל המיקרובים שפלטו מתוכם בני האדם האחרים, והם מועילים לנו,״ אומרת בלומפילד. ״כשליש מהאורגניזמים שבקיבה שלנו ממשיכים להתקיים באוויר ובסביבה במשך אלפי שנים. זו דרך להיות מאוחדים עם אבות אבותינו.״ אנחנו יודעים שהמשפט האחרון עשוי לגרום להורי האקונומיקה לבחילה קשה, אבל עם מדע לא מתווכחים.