אחד הרגעים המאתגרים והזכורים ביותר עבור הורים רבים הוא של התקף זעם רועש ופרוע של פעוט שלא קיבל את מה שהוא רוצה במקום ציבורי. כולנו היינו שם, ובאותם רגעים שנראים כמו נצח נצחים, שבהם כל הסביבה מפנה לעברנו ולעבר הילד הצורח מבט על הספקטרום שבין חומל למיואש, כל העסק הזה של ההורות עשוי להיראות לא משתלם.
אבל מומחית הורות בשם קייט אורסון מציעה להביט בעניין מזווית חדשה, ולאחר התייעצות עם מומחים, אספה 10 סיבות טובות לכך שבסופו של דבר, הטנטרומים הם בעצם חברים, ומשרתים את הילדים וגם אותנו.
-
עדיף בחוץ מאשר בפנים
"דמעות מכילות קורטיזול, הורמון הסטרס. כשאנחנו בוכים אנחנו משחררים למעשה את הסטרס מתוך גופנו. "דמעות מורידות גם את לחץ הדם ומשפרות את המצב הנפשי והרגשי אם יש אדם תומך בסביבה", מסבירה רופאת הילדים ד"ר בהרה מקנמרה, "שימו לב שכשהילד על סף טנטרום, הכל לא בסדר. הוא צועק, מתוסכל או מתבכיין. אחרי שהסערה חולפת, הוא יהיה הרבה יותר מאוזן ורגוע. יעזור לו אם ניתן לו לעבור את הטנטרום בלי להפריע לתהליך, כדי שיוציא וישחרר, ויגיע לקצה הרגשי שלו. הבכי אינו הכאב עצמו, אלא האמצעי לכאוב פחות". -
הבכי עוזר ללמידה
"לפני כמה שנים עבדתי עם ילד בן חמש. הוא בנה בלגו והתחיל להשתולל ולפרק כי משהו לא הצליח לו. אחרי הטנטרום הוא ישב ותיקן הכל", נזכרת פאטי וופלר,מומחית הורות ובעלת מרכז להדרכת הורים, "ראיתי הרבה מקרים כאלה, שבהם הילד התקשה ואז הבעת התסכול שלו עזרה לו לנקות את הראש וללמוד משהו חדש. למידה היא טבעית לילדים, כמו נשימה, אבל כשהילד לא יכול להתרכז ולהקשיב, ישנו חסם רגשי שמפריע לתהליך. ההתפרקות הרגשית מאתחלת את החלק הזה במערכת". -
הטנטרום טוב לשינה
"בעיות שינה נגרמות לפעמים רק כי הורים מנסים לחמוק מטנטרומים ומעומס רגשי על הילד", מאמינה אורסון, "כל הרגשות הללו לא יוצאים, הם נבנים ונערמים, ואז משתחררים כשהמח נח. בדיוק כמו מבוגרים, ילדים מתעוררים מסטרס, או מהניסיון לעבד משהו שקרה להם במהלך היום. אם תאפשרו להם לעבור התקף זעם, תשפרו את מצבם הרגשי בלילה ושנתם תשתפר ותהיה איכותית יותר, דבר שמשפיע על כל רמת החיים וההתפתחות".
תנו לילד את הטנטרום שלו כל עוד רגשותיו עוד זורמים מתוכו בקלות ובחופשיות | צילום: יוטיוב -
זה טוב שאמרתם "לא"
"טנטרומים מתרחשים לרוב אחרי שההורה לא מרשה או לא מסכים למשהו, וזה מצויין. המילה "לא" נותנת לילד גבולות ברורים לגבי התנהגות לגיטימית ולא לגיטימית. לפעמים נחמוק מהסירוב כי אנחנו לא מעוניינים להתמודד עם הנשורת הרגשית שוודאי תגיע, אבל אנחנו חייבים לעמוד איתנים ולהציע לצד ה"לא" את אהבתנו, אמפתיה וחיבוק. אם אתם אומרים "לא", זה אומר שאתם לא פוחדים מהצד הרגשי והמלוכלך של ההורות". -
זה טוב שהילד מרגיש איתכם בטוח
"טנטרומים הם בעצם מחמאה אחת גדולה להורים, אפילו שזה לא נראה ככה. ברוב המקרים הילדים לא משתמשים בהם באופן מניפולטיבי, כדי להוציא מהוריהם דברים. רוב הזמן הילד מקבל את ה"לא" שנאמר לו והטנטרום הוא הביטוי לתחושותיו בנושא. הכאב והזעם על העוגיה שנשברה, הגרב הלא נכון או החטיף שלא תקנו לו, הם הזדמנות לקבל את האהבה והחיבוק שלהם הוא באמת זקוק". -
טנטרומים מקרבים ביניכם
"קשה להאמין, אבל הילד הכועס שלא נראה כמי שמעריך את ההתנהגות שלכם בזמן התקף הזעם בעצם זקוק לה. תנו לו להוציא את סערת הרגשות המשתוללת בלי לנסות לתקן או לעצור אותה. אל תדברו הרבה או תנחמו. הציעו חיבוקים. הילד ישתה בצמא את הקבלה הלא מתערבת שלכם וירגיש עוד יותר קרוב אליכם כשהכל יגמר". -
לטנטרומים יש יתרונות לטווח ארוך
"לפעמים ילדים מביעים רגשות בצורות שונות. אגרסיות, קושי לחלוק בצעצועים, סירוב לשתף פעולה במטלות יומיומיות. כל אלה סימנים לכך שהילד חווה משהו רגשי שצריך לצאת החוצה. טנטרום אחד גדול ורציני יכול לעזור לילד לשחרר ולהתקדם. אחר כך הוא יוכל לחזור להיות הילד הנח ומשתף הפעולה שהתגעגעתם אליו". -
יותר טנטרומים בבית - פחות טנטרומים בחוץ
"כשהילדים מביעים את רגשותיהם באופן מלא, הם לרוב יבחרו להוציא את הכעסים והתסכול בסביבה הביתית, שם אתם יותר קשובים וזמינים. ככל שההורה יותר ידרוש מילדו להשתלט על עצמו בבית ובחוץ, כך יבנה בילד יותר מתח, כמו בבבקבוק. ככל שנאפשר לילד להוציא רגשות, ונפנה לזה זמן ומקום בבית, ההתפוצצויות בחוץ יפחתו". -
הילד עושה את מה שכולנו שכחנו
"ככל שהילד גדל הוא בוכה פחות. חלק מזה קשור בלמידה חברתית למתן את הרגשות, וחלק ביולוגי. כשמבוגרים כועסים או מאבדים את זה, הרבה פעמים זה כי הם זקוקים להתפרקות ובכי בעצמם. קשה למבוגרים, ובייחוד לגברים, להוציא רגשות כאלה. תנו לילד את הטנטרום שלו כל עוד רגשותיו עוד זורמים מתוכו בקלות ובחופשיות". -
הטנטרומים שלהם טובים גם לכם
"כשהילד פורץ בהתקף זעם, ההורים מיד מגיבים רגשית. כשהיינו צעירים, הורינו לא תמיד נתנו מקום אמפתי להתפרצויות שלנו. ההתפרצויות הם לפעמים טריגר לזכרונות שהעדפנו להדחיק. ההורות יכולה להיות מסע מרפא לתיקון ילדותנו שלנו. אחרי רגעים עמוסים רגשית עם הילד, כדאי לקחת זמן להקשיב לעצמנו. אולי לדבר עם חבר, לבכות קצת. התוצאה הסופית תהיה הורות רגועה ושלווה יותר".