המראה של ילדים קשורים ברצועות, כמו כלבים, לא כל כך מוכר בישראל, אבל יש ארצות שבהן הוא נורמלי למדי. אב מאוראגון, שהוא גם בלוגר, החליט להגן על בחירתו לחבר את בת השלוש שלו לרצועה, לאחר שספג ביקורת מהעוברים והשבים, והפוסט שלו מעורר דיון סוער.
קלינט אדוארדס צילם את בתו בת השלוש, אספן, כשהיא מחוברת ברצועה הקשורה לתיק מיוחד אותו היא נושאת על גבה, כשהאב והבת יצאו לטיול לשוק איכרים הומה אדם בסוף השבוע שעבר. "קשה כשיש לך ילדה פראית", מודה האב. "אם אני לא אחבר לאספן רצועה במקומות ציבוריים כמו פארק משחקים, גן חיות, קניון סואן או שוק, היא תהיה הילדה הזאת שמכריזים עליה בכריזה שהלכה לאיבוד. היא תהיה הילדה שתמונות שלה יגיעו לפייסבוק אחרי שמישהו יתקל בה משוטטת לבדה במגרש חניה או במעלית ללא השגחה. היא עלולה להיות הילדה שתטפס לתוך כלוב הנמרים, כי אין לי שום דרך שבעולם לגרום לה להפסיק לזוז".
האב המקסים מספר שההתנהגות של אספן לא אחת גוררת מבטים והערות, גם ללא רצועה. "הסקרנות שלה מדהימה, והיא יודעת לזוז מהר יותר מאצן אולימפי. אני מקבל מבטים מלוכלכים מזרים, אבל הרצועה היא הדבר היחיד ששומר על בתי הסקרנית בריאה ושלמה". הפוסט של אדוארדס זכה להמון תגובות מהורים שחשים שגם אותם שופטים בחומרה כשהם בסך הכל מנסים להגן על ילדיהם, ושמח שהחליט לשתף. "תודה לכל מי שמשתף איתי את הסיפורים האלה", כתב. "אנחנו נעשה מה שצריך כדי להגן על ילדינו. אני אמשיך עם זה עד שהיא תפסיק".
לאדוארדס ואשתו שתי בנות נוספות, בנות שבע ועשר, ולמרות שהיו לא מעט תגובות שליליות שניסו להסביר לו שילדה אינה כלב, ושצריך לעבוד טוב יותר על החינוך שלה, הוא גאה בכך שהורים אחרים הודו שגרם להם לחשוב מחדש על הביקורתיות שהפגינו בעבר כשנתקלו בתופעה. "הורים שאין להם ילדים פרועים לא מבינים את המטרה של הרצועה. יש להם מזל שהילד שלהם חששן, ביישן או לא פעיל כמו הבת שלי", הוא אומר. "הבת שלי תעשה בלאגן ולא משנה מה אני אעשה וכמה אחנך אותה, וגם כשהיא ׳משוחררת׳ מהרצועה אנשים שופטים אותי. עדיף המבטים שאני מקבל בגלל רצועה מאלה שאקבל אם היא תלך לאיבוד".
>> הרומן האסור מ-1992 של המורה והתלמיד בן ה-12: איפה הם היום?