"זה לא גימיק"
בכל שיעור, שאורכו 45 דקות מתכוונת וייס, בת ה-31, ללמד את הזאטוטים הכי מגניבים בשכונה למקסס ולחבר בין קטעי שירים שונים על ידי סיבוב והזזת כפתורים בעמדת הדיג'יי. וייס לא חוששת מהאתגר שטמון בכך. "קל יותר ללמד תינוק בן שלושה חודשים איך להיות דיג'יי מאשר ללמד מבוגר איך לעשות זאת משום שבגיל הזה המוח שלהם הוא כמו פלסטלינה," אומרת וייס, בהכשרתה היא מוזיקאית, די ג'יי ומלחינה.
השיעורים יתקיימו בקומת הגג של פוני קראון הייטס, חנות שיקית לבגדי וינטג' בברוקלין, שגם מוכרת תקליטים ומשמשת כמקום התכנסות לחובבי מוזיקה. "אני משתמשת בציוד אמיתי, וגם ההורים יהיו נוכחים. לא מדובר בגימיק", אומרת וייס לכל אלו שמפקפקים בפרוייקט שלה. "אם נלמד את הילדים לעשות מוזיקה אלקטרונית ולתקלט במרחב הביתי והמשפחתי מגיל צעיר, זה ישנה את התפיסה שזה משהו שעושים רק במועדון, מקום שלעיתים רבות נתפס כגורם בעל השפעה שלילית.
לדבריה, ילדים מוכנים לאתגר ולמורכבות הקולית, אולם אלו ההורים שאינם מוכנים. היא סבורה שמוזיקה אלקטרונית ותקלוט יציעו לילדים אתגר שיעודד את ההתפתחות האינטלקטואלית שלהם. "האזנה לשני שירים שונים - של שני אמנים שונים משתי תקופות זמן שונות, רק להאזין לשניהם באותו הזמן, להחליט איך לשלב ביניהם, ולהבין שזה לא מתאים לזה - זה מאוד מורכב ", אומרת וייס.
וייס פתחה כיתת ניסוי ביום שישי שער כדי לראות כיצד תלמידיה הפוטנציאליים וההורים שלהם מגיבים. את התגובות, לדבריה, אפשר לסכם כחיוביות. "ההורים נהנו מהחוויה ומכך שמישהו מעסיק את ילדיהם, בזמן שכמה תינוקות פשוט נהנו מהעובדה שהם באמת מסוגלים לגעת בדברים שהיו שם", היא אומרת.
אחד ההורים שהיו שם אמר בסוף הפגישה כי היה, "ממש ממש כיף ויצירתי". אבל לא כולם מיהרו לקפוץ משמחה לעבר עמדת הדי ג'יי. "היא כנראה לא בנויה לזה, למרבה הצער. היא אוהבת מוזיקה, אבל אני חושבת שכאשר זה נעשה קצת רועש ויש הרבה אנשים מסביב, אפשר לראות את התגובה", אומרת אם, תוך כדי שהיא מצביעה על ביתה, שלא נראה היה כי היא נהנית מהחוויה.
"זו מוזיקה רועשת מדי"
"לתינוקות בני כמה חודשים, בעיניי, זה לא מתאים. אפשר להשמיע מוזיקה אבל לא מוזיקה רועשת, זה עמוס להם מדי. יכולה להיות הצפה של גירויים מבחינה ווקאלית שזה לא משהו חיובי", אומרת אפרת פינקלר, מלווה התפתחותית. "יכול להיות שלילדים בגילאי שנתיים ושלוש זו פעילות נחמדה עם ההורים, אבל קשה לי להגיד שזה תורם להתפתחות המוטורית שלהם, אולי למוטוריקה העדינה שלהם זה תורם שהם מזיזים את הכפתורים. מההסתכלות המקצועית שלי זה יכול לעשות גם בדיוק ההפך, אני לא רוצה להגיד נזק, אבל יש המון מחקרים שמדברים על הפרעות קשב וריכוז, שמראים שכמה גירויים שרצים במקביל זה דבר בעייתי.
"אם רוצים לעבוד על התפתחות מוטורית, זו יכולה להיות פעילות נחמדה, אבל לא כתחליף לעבודה ממוקדת על התפתחות מוטורית. מוזיקה יכולה מאד לתרום מבחינה התפתחותית. גם אם תשימו דיסק ברקע ותשירו יחד עם הילד שלכם, כשאתם נמצאים מולו, הוא רואה את תנועות השפתיים שלכם ויכול לחקות את המימיקה שלכם. אבל מוזיקה שדופקת לו עכשיו בראש, גם לנו המבוגרים, אחרי כמה שעות כאלה במועדון, זה יספיק לנו".