עם הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה, המשאבים שלנו מופנים לסיפוק צרכיו הפיסיים ופעולות שגרה כמו האכלה, רחצה והשכבה. אבל מהר מאוד אנחנו (וגם התינוק) מתפנים לחשוב על דרכים יצירתיות ומהנות למשחק משותף. אופציות לא חסרות - היצע הצעצועים הענק שקיים היום הופך כל הורה לילד בחנות ממתקים. אז רגע לפני שאתם מאבדים כיוון בין המדפים העמוסים, מומלץ להצטייד בעצות של המומחים.
הפסיכולוגית יעל לי, MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר, מסבירה כי צעצוע מהווה כלי להתפתחות יכולות העיבוד של הילד: "כל היצורים בטבע משחקים, כשהתפקיד המרכזי של המשחק הוא להכין את הילד לחיים. בכל גיל יש לילד יכולות מסוימות שמשפיעות על הפעולות שהוא מסוגל לבצע, ומטלות התפתחותיות מתאימות. תפקידנו כמבוגרים הוא לעזור לילד להפיק מהמשחק כישורים ומיומנויות חיים. ההתפתחות מתרחשת גם ברמה הפיזית (מוטוריקה עדינה, שיווי משקל וכו') וגם ברמה הרגשית (כמו התמודדות עם פחד, הצטרפות של אח וכו')".
לי מסבירה שחשוב להתאים את המשחק ליכולות של הילד בכל שלב. העיקרון הוא לאתגר את הילד באתגר המשחקי שמתאים לו - גבוה מספיק אבל לא גבוה מדי: "התאמצות במשחק גורמת בסופו של דבר להנאה מההצלחה, ולכן הילד זקוק למעט אתגר".
מה חשוב יותר - משחק עצמאי של הילד או משחק משותף עם ההורה?
"צריך לאזן בין השניים. אנחנו רוצים שהילד יוכל להעסיק את עצמו במשחק וילמד שזה בסדר להיות לבד, אבל גם חשוב ליצור איתו קשר וללמד אותו באמצעות משחק משותף".
אם הילד אוהב במיוחד סוג מסוים של צעצועים, האם נכון לקנות לו אחרים?
"האינטליגנציה שלנו מגוונת, ומבוססת על האופנים שבהם אנחנו תופסים את העולם - מוזיקלית, רגשית, תחושתית ועוד. האינטילגנציה שלנו היא אינטראקטיבית, כלומר יצירתיות בתחום אחד מעודדת יצירתיות בתחום אחר. לכן הצעצועים בבית צריכים להיות מגוונים ולספק צרכים שונים".
ואם הילד לא מתחבר למשחק מסוים, צריך "לנדנד" לו?
"לילדים יש סקרנות טבעית ואפשר לסמוך עליהם מבלי להפעיל לחץ. האינדיקציה הכי טובה לכך שהצלחנו בבחירה היא שהילד אוהב את הצעצוע ומשחק בו. אם הוא לא נמשך אליו, סימן שפספסנו משהו בזיהוי הצרכים שלו".
האם צריך להתאים משחקים לבנות ולבנים?
"באופן כללי, יש הבדלים מסוימים במשחקים שמושכים בנים לעומת בנות, אבל כדאי בהחלט לקנות לבן בובה ולבת אוטו. גם אם יהיה הבדל במשיכה, תפקידנו כהורים הוא להציע מגוון של אפשרויות".
מה לגבי צעצועי "מלחמה" – רובים, חרבות, חיילי צעצוע וכדומה?
"תכנים של אלימות, תוקפנות ושנאה יכולים לקבל מקום במשחק, על מנת שיעברו תהליך של עיבוד ולא יהיו מופנים למקום לא טוב. גם ספר הוא אמצעי מצוין לעיבוד רגשי כי הוא משאיר מקום להשלכה מעולמו של הילד. בכלל, ככל שהצעצועים פשוטים יותר, הם יותר מאפשרים לילד לפתח את היצירתיות הגדולה איתה הוא נולד".
שלב אחרי שלב
מלכה דונסקי, יועצת ומנחת הורים ברשת מרכזי דיאדה, מסבירה שהמשחק מספק למידה של מיומנויות רגשיות שונות - ערכים חברתיים, התמודדות עם תסכולים, פיתוח סבלנות ועוד. למעשה, כל עולם הלמידה של הילד מתבצע דרך המשחק. היא מסבירה מה מאפיין משחק של ילדים בשלבים השונים של חייהם המוקדמים:
השנה הראשונה - "בשנה זו הילד מתפתח בעיקר דרך החושים - צלילים, מגע, צבע, צורות ועוד. כשהילד מתחיל להגיב, בגיל חצי שנה בערך, אפשר לחשוף אותו להתנסויות מדויקות יותר, למשל להציע לו לחוש חומרים שונים שמבססים את חווית המגע. חשוב לחשוף את הילד לכמה שיותר חוויות, חפצים ותחושות, על מנת לפתח את הסקרנות והלמידה שלו בעתיד".
השנה השניה - "הילד מתחיל לשחק משחק תפקודי ובודק מה עוד אפשר להפיק מהחפץ איתו הוא משחק. בגיל זה קיים צורך חזק לחזרתיות, הפעוט ירצה לשחק שוב ושוב באותו משחק או לשמוע שוב ושוב את אותו סיפור. החזרתיות בודקת את התפקודים השונים של החפצים, ונותנת לילד תחושה של שליטה ובטחון. אלמנט נוסף הוא הגעה לתוצאה - הפעוט מתאמץ להצליח במה שהוא עושה, אם זה לבנות מגדל גבוה או להרכיב חלקים. עם זאת, הרצון להגיע לתוצאה לא מונע ממנו ליהנות מפירוק היצירה".
השנה השלישית - "שלב זה נקרא גם 'השלב הקונסטרוקטיבי', ובו נכנס למשחק אלמנט התכנון. הפעוט מתכנן, בונה ורוצה לשמר את התוצאות, ולכן בשלב הזה לא ניתן לאח הקטן לרמוס את העבודה. זה גיל שמתאפיין גם במשחק של חיקוי - הילד חוזר על פעולות שונות שהוא רואה סביבו".
גיל שלוש ומעלה - "לקראת גיל ארבע מגיע שלב של משחק סוציו-דרמטי שמשלב התבוננות והשתתפות במשחק של האחר. האינטראקציה עם האחרים נוצרת גם בזכות תקשורת שפתית עשירה יותר. המשחק הסוציו-דרמטי הוא מעין 'מחנה אימונים' לתקשורת בוגרת. בסביבות גיל ארבע המשחק הופך לחופשי ומגוון, וכולל גם משחקים דידקטיים. אם ילד מגלה ענין בנושא מסוים צריך לעודד אותו, אבל חשוב לא לדחוף את הילד לביצוע דברים ש'גדולים' עליו".
גילאי טרום בית ספר - דונסקי ממליצה לאפשר לילד למצות את חווית המשחק והילדות, כדי שיגיע מסופק לשלב הלמידה. לדעתה, ההכנה הכי טובה לקריאה וכתיבה היא הקראת סיפורים, מכיוון שהיא מעשירה את עולם המילים של הילד ומסייעת לו בהמשך בזיהוי.
למרות כל הדברים האלה, דונסקי מבהירה שהתאמת צעצוע לילד תלויה קודם בילד עצמו ובאופי שלו, ולא בקטגוריות כוללניות של גיל: "יש ילדים שזקוקים למוטוריקה גסה - קפיצות, ריצות ומשחק עם כדורים. לא כל הילדים מסוגלים לשבת עם משחק שולחן, קלפים או לגו, ולהתרכז. לפעמים מדובר רק בשלב מסוים שהילד עובר, אבל צריך לקחת בעירבון מוגבל את חלוקת הגילאים ולהתייחס לאופי, לנטיות ולצרכים האישיים של הילד".
ואם אתם צריכים המלצה
לאחרונה, השיקה רשת "טויס אר אס" שרות שמסייע להורים לבחור צעצועים ומשחקים בהתאמה אישית לילד. הזינו את גיל הילד ומינו, את הצורך ההתפתחותי המיועד לצעצוע וכמובן את התקציב. בתום התהליך תקבלו המלצות רלוונטיות. השירות והתכנים באתר הותאמו גם לילדים עם מוגבלויות שונות, בייעוץ אנשי מקצוע של עמותת "מילבת" ושל הפסיכולוגית יעל לי.
>> איך לעודד יכולות למידה אצל הפעוט?
עוד כתבות על פסיכולוגיה של פעוטות