אחד הדברים שהורים הכי מצפים להם היא התפתחות השפה של ילדיהם. כשהקטנצ'יק מעלה על שפתיו את המילים המיוחלות 'אמא' ו'אבא' מדובר בימי חג של ממש, שלא יישכחו במהירות. אך חלק מהילדים מאחרים לדבר, וככל שנוקפים השבועות והחודשים, והילדים האחרים בסביבה מתחילים לפטפט בלי הרף, נוצרת דאגה גדולה. הנחייה חדשה ומעניינת שיצאה בארה"ב מעניקה להורים המודאגים כלי לבחינה ביתית של ההתפתחות המילולית: 25 מילים שאותן הילד אמור לדעת לומר עד גיל שנתיים. המילים הן חלק ממכלול רחב יותר, אך במידה והילד נתקל בקשיים איתן, יש לראות בזאת אות לכך שיתקשה ורבלית בהמשך דרכו.
"הרבה ילדים מאחרים לדבר"
בעיות בשפה עשויות לנבוע ממגוון של סיבות, מבעיות שמיעה ועד לאוטיזם, ואיתור מוקדם של הבעיה עשוי לעזור מאוד, כך הודיעה קבוצת מדענים מההתאחדות האמריקנית לקידום המדע בכנס השנתי שלהם, הכנס הגדול בעולם למדעים. המילים שנבחרו לייצג את השליטה בשפה הן מילים אוניברסליות, שכל ילד בכל מקום בעולם אמור להכיר היטב, בעזרתן ההורים יכולים לאמוד את מצבו של ילדם בבחינה פשוטה שלוקחת עשר דקות. המילים הן: אמא, אבא, תינוק, חלב, מיץ, שלום, כדור, כן, לא, כלב, חתול, אף, עין, בננה, עוגיה, אוטו, חם, תודה, אמבטיה, נעל, כובע, ספר, נגמר, עוד וביי-ביי.
מדובר ב-25 מילים מתוך רשימה של 310 מילים שאמורות להיות חלק משפתו של בן שנתיים. במסגרת המחקר שקדם להנחיה עקבו פרופסור לסלי רסקורלה ופרופסור ברין מור מאוניברסיטת פנסילבניה אחר 78 ילדים במשך 15 שנים, מגיל שנתיים עד 17. מתוך המחקר נמצא כי הילד הממוצע יודע לומר 150 מילים מהרשימה המלאה, אבל כל תוצאה בין 75-225 היא נורמלית. כל תוצאה של מתחת לחמישים מילים היא מדאיגה.
"אם ילדים בני שנתיים לא משתמשים ברוב המילים שברשימה הקצרה הם כנראה באיחור ורבלי", אומרת פרופסור לסלי רסקורלה. "הרבה מאחרים לדבר. הם פשוט ילדים שמתפתחים לאט, ואין מה לדאוג. לרוב, כשבשאר התחומים הילד מתפתח נורמלי, ההורים לא צריכים להיכנס לפניקה. בגיל שנתיים וחצי, אם המצב נמשך, כדאי ללכת למומחה ולהעריך את המצב. בכל מקרה לא כדאי להזניח ובטח שלא להגיע כך לגיל שלוש". המדענים ציינו בוועידה שכ-20 אחוזים מהילדים מאחרים בדיבור, ושני שליש מתוכם ישיגו את הפער בהמשך, אך לחלקם, גם אלה שישלימו פערים, יגלו בגילאים בוגרים יותר בעיות שונות ברמות מגוונות, כמו חירשות, דיסלקציה ואוטיזם.
"בישראל נהוג לערוך בגיל שנתיים וחצי בדיקה כזו בטיפת חלב", אומרת חוה מיכאליס-רמון, קלינאית תקשורת. "זוהי בדיקה שנבנתה על ידי קלינאי תקשורת ומשרד הבריאות לפני שנים, ומדובר ברוטינה שבמסגרתה בודקים כבר מבנים מורכבים יותר של צירוף מילים. בישראל אני לא מכירה רשימה ספציפית שבודקים על פיה, אבל הרשימה שפה נשמעת לי בסיסית מאוד, וילד בן שנתיים אמור לדעת דברים מורכבים מאלה. חשוב לזכור שיש ילד שיודע להרכיב משפטים, ואחר שיש לו רק כמה מילים, ושניהם עשויים להיות נורמטיביים. אני מאמינה שיותר מלעקוב אחר רשימה, ההורים צריכים לסמוך על האינטואיציה שלהם. הם מכירים את הילד ורואים אותו. במקרה של ספק כדאי ללכת לבדוק את הנושא אצל איש מקצוע".