לא האמנתי לו. הרי הבן שלי הוא הפייבוריט של הגננת, אמרתי לעצמי. זה לא יכול להיות, הוא אוהב אותה – הוא רץ אליה בכל בוקר בחיוך ובשמחה. הוא נמצא שם מגיל חצי שנה ומגיע לשם יום יום כבר שלוש וחצי שנים, אין סיכוי. גם הבן השני שלי, אחיו הקטן בן השנתיים שנמצא בגן, שמח כל בוקר להיכנס למקום. אמרתי לו שלדעתי מנהלת הגן לא בסדר ושעליו לברר את הטענה של הבן שלו אבל מעבר לזה, אני לא מאמין לשמועות.
זה לא נגמר שם. הסיפור עבר לוואצאפ, אז קיבלתי הודעה מחברה: "תגיע היום לגן דחוף, יש אסיפת הורים בהולה עם כל הצוות". מאותה אסיפה, החל להתגלגל לו כדור שלג עצום, והתגלו לנו מקרים רבים של חשד להתעללות בילדים הקטנים שלנו. בהתחלה היו אלה רק סיפורים שכל אחד חלק ולא האמנתי למשמע אוזני: ילד אחד אמר שכשהוא מתנהג יפה "לא עושים לו כואב", ילד אחד חזר הביתה עם פנס בעין וזעזוע מוח אבל אף אחד בגן לא יכול היה להסביר כיצד קרה, פה ילדים עם סימן כחול – "שובבים", כך נאמר לנו, פה ילדה שברה יד, ילד עם דיזנטריה - אולי באמת קורה פה משהו?
הגשנו מיד תלונה במשטרה. במשך כחודשיים, עד שהמשטרה החלה לפעול, הגן עבד כרגיל אם כי רוב ההורים עזבו את הגן. אלו שנשארו התרצו מהסבריה של מנהלת הגן שניצלה את העובדה שהם לא נכחו בפגישה המדוברת. אני לא מאשים אותם. מי רוצה להאמין שהמקום בו הילדים שלו שהו במשך שנים הוא לא המקום הבטוח שהיה נדמה להם שהוא?
זה לא קרה.
בסוף ראינו חלק מהסרטונים שפורסמו בתקשורת וממה שהמשטרה הראתה לנו . מדובר בשעות על גבי שעות של זוועות. אני לא מאחל לאף אחד לצפות בסרטון בו רואים בבירור כיצד הבן שלו חוטף מכות מהאנשים שאמורים לשמור עליו. ואם לא הוא קיבל את המכה באותו הרגע, אז הוא עמד ליד הגננת שהוא כל כך אהב וראה אותה תוקפת ילד אחר, חבר שלו. העולם קורס עליך, איך לעזאזל לא ראיתי את זה קורה? איך לא ראיתי את זה על הילד? איך אני יכול להסתכל לו בעיניים? הבטחתי לו שתמיד אהיה שם בשבילו, כדי להדריך אותו ולשמור עליו, הבטחתי לו שהוא תמיד יכול לסמוך עלי.
שאלו אותנו עשרות פעמים – איך התאפקתם? איך לא הגבתם חזרה? איך החזקתם את עצמכם מלהגיב בחזרה באותה המטבע בה התנהגו כלפי הילדים שלכם? האמת, אין לי מושג. אני משער שזה מכיוון שאנחנו לא הן ואלה לא הערכים שנרצה להקנות לילדים שלנו.
באוגוסט 2014, הגשנו את התביעה וכבר קרוב לשנה שמתנהל הליך משפטי בו מתחשבים בכל הצדדים – בנאשמות ואילוציהן, בסניגורים ותרגיליהם, בפרקליטות וצרכיה אבל נפגעי העבירה? הם לא צד בהליך הפלילי – כשיהיה מה לעדכן, נעדכן אתכם. מתברר לנו כי עקב מורכבות התיק, מספר הנפגעים ומספר הנאשמות - סביר כי התיק צועד בצעדי ענק להסדר טיעון. רק כדי לסבר את האוזן, הסדרי טיעון לרוב מסתיימים בהודאה תמורת סעיפי אישום מופחתים ועונש מופחת. כמה מופחת? נסו עבודות שירות.
האם זה נשמע הגיוני? יש חומר ראייתי מצולם – חלקו נחשף בתקשורת ואינו משתמע לשתי פנים – איך עוד אפשר לפרש אשת צוות שדורכת על ראש של ילד? על מה ולמה הסדר טיעון?
הגיע הזמן להחמיר את הענישה למתעללים בחסרי ישע
העניין הוא שכל מקרה כזה שנחשף, ויש המון כאלה, עולה לכותרות לחצי יום ואחר כך נשכח מהתודעה הציבורית מה שמקל על מערכות הצדק לסגור את התיקים הללו בעונשים מגוחכים. החלטנו להילחם. להילחם במערכת, להילחם על עניין הציבור, לחשוף את כל מה שקורה. בשביל הילדים שלנו ומתוך אחריות הורית ואישית לכל הילדים במדינה שנמצאים במערכת פרוצה בה כל אחד יכול להחליט בבוקר שמהיום הוא מטפל בילדים.
- יש להחמיר בענישה על מנת להרתיע ממקרים כאלו להישנות בעתיד
- יש להגדיר מי יכול לעסוק בתחום הזה ואלו הכשרות עליו לעבור
- מהם התנאים המינימליים לגן – לחצן מצוקה, מצלמות למטרות ייעול ולמידה וכו'
צריך לזכור שכשזה נוגע לילדים צריך לפעול משיקול דעת ומהראש. תמיד צריך להיות עם היד על הדופק ולדעת להקשיב לתחושות הבטן שלנו. בתור אחד שהיה שם, אלו המלצותיי לפני ואחרי רישום למסגרת פרטית.
1. לא להסתפק בביקור מתוכנן בגן אלא להגיע שלא בתיאום עם מנהלת הגן על מנת לראות איך הדברים מתנהלים ללא הכנה מיוחדת.
2. לא להסתפק בהמלצות של חברים, לברר אם יש הורים שעזבו את הגן ולשאול מדוע עזבו ומה דעתם על הגן, לברר עם שכנים.
3. כבר מהיום הראשון בגן להתחבר עם שאר ההורים ולשתף את התחושות שלכם - לפעמים כקבוצה אפשר לעלות על כל מיני דברים, לחיוב או לשלילה.
4. להגיע לגן בשעות לא שגרתיות לפיזור או איסוף הילדים וללא התראה.
5. לשבת מחוץ לגן בשעות הפעילות גם אם זה אומר ע"ח יום חופש מדי פעם.
6. כשמגיעים אל מנהל/ת הגן עם דרישות להגיע מספר הורים ביחד. קשה יותר לנפנף קבוצה של הורים מאשר הורה בודד.
7. דברו עם הילדים והיו ערניים לכל שינוי קטן בהתנהגות - מאוד קל לשייך התנהגויות לגיל שנתיים הנורא ו\או גיל ארבע האיום. תתייעצו. בפורומים, בקבוצות, עם חברים ועם אנשי מקצוע.
8. הקשיבו לתחושות הבטן, אם משהו לא מסתדר, לא נראה נכון ולא ניתן לו פתרון - לפעול ולא לשקוט על השמרים.
תגובת פרקליטות מחוז ת"א: "הסניגורים בתיק פנו לביהמ"ש מספר פעמים בבקשות לדחיית הדיונים על מנת לפנות לפרקליטות בהצעות להסדר טיעון וביהמ"ש נענה לבקשותיהם. הסניגורים אכן פנו אלינו, אך המשא ומתן לא הוביל להסכמות עד כה. ככל שבמסגרת המשא ומתן תעלה על הפרק אפשרות להסדר טיעון, נעדכן בפרטיו את הורי הילדים, נשמע עמדתם ורק לאחר מכן נגבש עמדה סופית".
חוויתם מקרה התעללות בגן שלכם? אתם מוזמנים לשתף בעמוד הפייסבוק "על ילדות משלמים".