בגיל 24 עד 30 חודש, הפעוט שלכם מודע יותר לכך שהוא אדם נפרד מכם, הוא ממשיך להיאבק על עצמאותו, והופך להיות עצמאי יותר. הוא בוחן את הגבולות שאתם מציבים לו, בכל רגע נתון. למשל, הוא מצייר על הקירות, ובודק את תגובתכם ליצירת האמנות שלו. הגבולות שאתם מציבים לו צריכים להיות הגיוניים וברורים. השתדלו להיות עקביים, ולהקפיד עליהם.
הפעוט שלכם משתמש הרבה מאוד במשפט "אני יכול לעשות את זה לבד/בעצמי". למשל, הוא מתעקש לטפס על מושב הבטיחות הגבוה שברכב בכוחות עצמו, גם כאשר הוא נחבט באופן קבוע מתקרת הרכב כשהוא עושה זאת.
הפעוט שלכם משתמש במילה "לא" לעיתים קרובות, ומרגיש שהוא שולט בעולמו ובעולמכם. כאשר אינכם עושים כרצונו, הוא מסוגל להיות עקשן מאוד. למשל, הוא מתעקש ללבוש את הפיג'מה הכחולה במשך שבוע ימים ברציפות, או מתעקש לאכול מזונות מסוימים בלבד.
השתדלו להימנע ממאבקי כוח עם הפעוט שלכם. מאבקי הכוח מותירים את שני הצדדים – אתכם ואותו - מותשים. במקום להיכנס למאבקי כוח עימו, נסו להציע לו אפשרויות חלופיות למה שהוא רוצה.
תחושת הביטחון שלו גדלה בתקופה זו, כשבאופן עקבי אתם מראים לו עד כמה אתם אוהבים אותו, דואגים לו, ועומדים לצידו כאשר הוא זקוק לכם. לעתים, הוא עדיין בוכה כאשר אתם משאירים אותו בגן בבוקר. אך, הוא מתאושש מהבכי מהר מאוד, בזכות אותה תחושת ביטחון - הניסיון לימד אותו שאתם תמיד חוזרים לקחת אותו.
הפעוט שלכם מרוכז מאוד בעצמו, מכיוון שהיכולת הרגשית שלו לשים את עצמו בנעליו של האחר, המהווה את הבסיס לאמפטיה, אינה מפותחת דיה. עם זאת, כאשר הוא בסביבתכם, הוא מבחין בכך שאתם מפגינים התנהגות אמפטית כלפי אחרים, ומפנים זאת לאיטו.
ככל שהפעוט שלכם מתנסה יותר במשחק עם ילדים אחרים, כך הוא מבין יותר את הצורך לחלוק עימם את הדברים "שלו", ולשחק בתורות. לעתים, הוא אינו נדיב במיוחד כאשר הוא מתבקש לחלוק דברים השייכים לו עם חבריו למשחק, אך מסוגל לתת להם להתגלש לפניו במגלשה. ולעתים, הוא נוהג בדיוק להיפך, ומתעקש להיות הראשון בתור למגלשה. החוויות החברתיות הללו הן עדיין בגדר גישושים ראשוניים של ניסוי וטעייה, לכן הן אינן עקביות.
היכולות המילוליות של הפעוט הולכות ומשתפרות. אתם יכולים להסביר לו, במסגרת מצבים יומיומיים שאתם נתקלים בהם, כיצד הוא יכול להשתמש במילים, ולא במכות או בהתקפי זעם, כדי לפתור קונפליקטים איתכם ועם ילדים ומבוגרים אחרים בסביבתו.
הוא יוצר קשר של חברות "אמיתית" עם 1-2 פעוטות מסוימים, מבין הפעוטות שהוא נפגש עימם בגן או בגינת המשחקים. כאשר אתם מתבוננים עליו משחק, אתם מבחינים בכך שהוא אינו מביע חיבה מיוחדת אליהם, ולפעמים אפילו מציק להם. עם זאת, הוא מזכיר את שמותיהם כאשר הוא משוחח איתכם, ושמח לגלות את פניהם בתמונות משותפות. זו דרכו ליידע אתכם שהוא קרוב אליהם, שיש להם השפעה חיובית עליו, ושהם החברים הכי טובים שלו - לפחות במידה שבה פעוטות מסוגלים להיות חברים טובים.
הפעוט מתחיל ללמוד את חשיבותם של נימוסים, גינונים, ומחוות חברתיות. למשל, הוא עשוי לשכוח לומר "תודה" לשכן שנותן לו ממתק, להיזכר בכך כעבור כמה רגעים, ואז לומר לו "תודה". הוא לומד את כללי הנימוס בהדרגה, וימשיך ללמוד אותם במהלך השנתיים הבאות. כאשר אתם נוהגים בו בכבוד, הוא לומד לנהוג בכם ובילדים ומבוגרים אחרים באותו אופן.
גילאי 30-36 חודשים: מפתח מערכות יחסים
הפעוט עשוי לנהל שיחות עם חבר דמיוני, שאינו נראה לעין. שיחותיו עם החבר הדמיוני מאפשרות לו ליצור קשרים עמוקים עם אנשים נוספים מלבדכם, גם אם דמיוניים בשלב זה, וסוללות לו את הדרך להתחבר בעתיד הקרוב והרחוק עם אנשים אמיתיים – ילדים ומבוגרים.
הוא מחדד ומעמיק גם את מערכות היחסים האמיתיות שלו איתכם ועם ילדים ומבוגרים אחרים בסביבתו. הוא מכוון יותר לצרכיהם ולרגשותיהם של אחרים, במיוחד לאלה שלכם. למשל, הוא ישים לב כאשר אינכם חשים בטוב, ויאמר "את/ה עצוב/ה". או, ישים לב לחבר שבוכה, וייגש לחבק ולנשק אותו בגמלוניות האופיינית לפעוטות בגיל זה.
למרות שהפעוט שלכם כבר כמעט בן שלוש, אל תתפלאו אם מפעם לפעם חרדת הנטישה מציפה אותו. כאשר אתם מסייעים לו להתמודד עם הפרידה מכם בכל פעם מחדש, אתם גורמים לכך שהפרידות שלו בעתיד, בילדותו ובבגרותו, מכם ומאנשים אחרים, תהיינה קלות יותר.
הכותבת היא מדריכת "שפת הטף", עובדת סוציאלית B.S.W, מטפלת בכירה בשיאצו, מדריכת עיסוי תינוקות
