שלושה שבועות עצורה הגננת כרמל מעודה בכלא נווה תרצה. מעודה, 25, שכלואה בתא הפרדה מבודד משאר האסירות, מואשמת ב-11 מקרים של התעללות בילדים במשפחתון "בייבי לאב", שהיה בבעלותה.

הבוקר היא התייצבה בדיון בבית המשפט המחוזי בלוד בבקשת התביעה להאריך את מעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.

"קשה לי מאוד בכלא. אני 23 שעות ביממה חנוקה, סגורה. מרגיש כמו חיה בכלוב. רע לי מאוד. פעם ביום אני יוצאת להתאוורר בחצר בליווי סוהרות, משהו כמו שעה", סיפרה מעודה בשיחות עם מקורביה, "זו פעם ראשונה שלי בחיים שאני בכלא. אני מקווה שאשרוד את זה. אני משלמת את מחיר הנאיביות שלי".

התא של מעודה, בגודל שני מטר על ארבע מטר, כולל מקלחת, מיטה, טלוויזיה, שולחן קטן וארונית להכנסת בגדים וחפצים אישיים. הוא מצוי תחת מעקב של מצלמות אבטחה במשך 24 שעות ביממה, כשהסוהרות עוקבות אחרי כל תנועה שלה, פרט לאזור המקלחת, שנמצא מחוץ לתחום. אחת לשעה סוהרת ביטחון נכנסת לתא לברר את מצבה.

"אני בקושי אוכלת. לא מעכלת את מה שעובר עליי. ירדתי המון במשקל (44 ק"ג). אני לא מכירה את עצמי. מבחורה חייכנית, אהובה ויפה הפכתי לשבר כלי. כל החיים שלי נהרסו. רזיתי מאוד. הפכתי למקל", היא מוסיפה, "אני לא יודעת איך אצא מפה. ממש לא טוב לי פה. רע לי, רע לי".

עוד בנושא:
>> "התמונות לא יוצאות לנו מהראש"
>> "כרמל מעודה, תודה שהרסת לי את החיים"
>> התעללות בגן הילדים: מה גורם להורים לפספס את הסימנים?

לאחרונה, נפגש פסיכיאטר של שירות בתי הסוהר עם מעודה. הוא שוחח עמה כמה פעמים והיא מקבלת טיפולים כדי להקל על מצבה. בשב"ס נכון לעכשיו לא חוששים שהיא תנסה להתאבד אבל לא לוקחים סיכון והפיקוח עליה הוא צמוד ביותר. בימים הראשונים איימו אסירות לפגוע בה וצעקו לה: "תתאבדי, תתאבדי". בשב"ס בודדו אותה לגמרי מהעולם החיצון מלבד דקות בודדות בהן היא צופה בטלוויזיה, לא בתכניות אקטואליה.

היא ממעטת לדבר על המעשים המיוחסים לה, וכואבת את כאב משפחתה ושריפת הבית. "כואב לי מאוד על המשפחה שלי שסובלת בגללי. לא ידעתי שאני עושה משהו לא טוב. לא הייתה לי כוונה לפגוע באף ילד. אם הייתי מתעללת בילדים במודע הייתי מוחקת את הסרטונים מעלימה ראיות".

על העונש הצפוי לה, שעל פי גורמים משפטיים אמור להיות כבד יחסית ולהסתיים ככול הנראה בהסדר טיעון שינוע בין שבע לעשר שנות מאסר בפועל, היא לא מדברת. היא חיה את היום מבחינתה. ״אני מתגעגעת למשפחה, להורים, לאוכל של בית. קשה לי הניתוק זה, קשה לי מאוד".

סנגורה, עו"ד אפי דמרי, שביקר אותה כמה פעמים בשבוע האחרון בכלא יבקש מהשופטים להתחשב במצבה הנפשי ובעובדה שלא הייתה מודעת למעשיה.

“לא ננוח עד שכולם ישלמו”

במוצאי השבת הקרובה תתקיים עצרת מחאה של הורי בייבילאב בכיכר רבין בתל אביב בשעה 21:00, בה יקראו לרפורמה בכל מה שקשור לאחריות המדינה על הפיקוח על הגנים הפרטיים בישראל.

"אנחנו 18 הורים שהילדים שלהם נפגעו בהתעללות אולי הכי קשה שידעה מדינת ישראל", אמר לחדשות 12 יוסי חברה, אבא של לין בת ה-3.5 שעברה על פי החשד התעללות על ידי מעודה. "אנחנו לא ננוח ולא נשתוק עד שכל מי שהיה שותף בדרך כזאת או אחרת בפגיעה בילדים שלנו, כולם ישלמו".

כזכור, בחקירתה, שחלקים ממנה פורסמו לראשונה ב-mako בשבוע שעבר, טענה מעודה כי היא אינה זוכרת שהתעללה בילדים כפי שטוענים ההורים וכפי שמשתקף ממצלמות האבטחה שהיא עצמה התקינה בגן.

חוקר: מה יש לך לומר על החשדות נגדך?

מעודה: "אני לא זוכרת כלום. לא זוכרת את האירועים ומתי הם קרו. לא זוכרת. יש מצלמות בגן".

חוקר (מציג בפניה סרטון שבו היא נראית מעודה מתעללת באחד הילדים): "בסרטון רואים אותך מכה את הילד. מה יש לך לומר?

מעודה: "אני לא זוכרת את המקרה הזה ואת שאר האירועים. מי זו? זו אני? אם זו אני אז אני שטן. זה לא מסתדר לי שעשיתי דברים כאלה".

חוקר: "אבל רואים אותך בסרטון הזה ובאחרים שאת מכה את הילדים?"

מעודה: "לא יודעת מה קרה לי באותו יום. יש לי הרבה ילדים בגן. לא זוכרת את כל מה שקורה בכל רגע . יש מצלמות. היו לי ימים קשים בגן. שחורים. לא התכוונתי לפגוע באף ילד. עשיתי דברים לא הגיוניים. זו לא אני, לא ככה אני מכירה את עצמי. זה כמו מישהי אחרת".

חוקר: "אבל רואים אותך זו את?"

מעודה: "אם זה מה שרואים במצלמות שזו אני, אז זו טעות שעשיתי. אני מצטערת. באמת לא זוכרת את כל האירועים ומה קרה בהם. עבר הרבה זמן".