הן אחיותיהן החורגות של הצ'יזבטים הזכורים לטוב, רק שהן מבוססות בדרך כלל על אלמנטים מציאותיים במקום על-טבעיים; לאגדות אורבניות יש בסיס מציאותי כלשהו והן מוצגות ככאלה שהתרחשו בעבר הממש לא רחוק, וכוללות שמות, מיקומים ופרטים שאמורים להקנות להן בעינינו אמינות. הטון לרוב אפל, ההומור שחור, תוצאות הסיפורים לרוב עגומות או מביכות עד אימה והמסר ברור ומתריע: אם לא תיזהרו, זה עלול לקרות גם לכם.
לאגדות האורבניות כושר הישרדות מרשים של שנים. בעידן האינטרנט והמייל הן קיבלו תנופה משמעותית, וזכו לפריבילגיה לצרף תמונות ומצגות מעוררות השתאות לחיזוק האמינות. מצד שני, האפשרות לבדוק בקלות את אמיתותן באתרי האינטרנט השונים הוציאה מהן את העוקץ.
הנה אסופת אגדות שעוררו בזמנו התרגשות לא קטנה ונחרטו היטב בזיכרון.
1. התינוק שנשכח בבית: לסיפור כמה גרסאות, והנה הבסיס: הורים שהזדרזו לצאת מהבית לחופשה וככל הנראה מיהרו לשדה התעופה, השאירו את התינוק לבד בבית, כשהוא חגור בכיסא אוכל לתינוק, בידיעה שהמטפלת או הבייביסיטר אמורה להגיע ונמצאת במרחק כמה דקות מהבית.
הטרגדיה מספרת שאותה המטפלת נקלעה לתאונה מצערת. כשההורים חוזרים הביתה כשבוע לאחר מכן, הם מוצאים את התינוק כשהוא עדיין בכיסא האוכל. מיותר לציין שהוא לא שרד את הצום הכפוי.
האגדה מבטאת את החשש הכה מוכר של הורים להשאיר את גורלם של ילדם בידי אדם זר. אך אפילו הפתיים שבהורים יתקשו להאמין שהורים עלולים לנסוע לחופשה ולא ליצור קשר עם הבית בהיסטריה בהזדמנות הראשונה.
2. הסדרה שעוררה התקפים אפילפטיים: האגדה מספרת שבשנת 1997, 618 ילדים יפניים סבלו מהתקפים אפילפטיים כתוצאה מסצנה מסוימת בפרק בסדרת האנימציה "פוקימון", ואושפזו בבית החולים.
על פי העובדות, אכן הייתה סצנה אחת שעוררה מהומה, אך רק ילדים יפנים אחדים אכן אובחנו כסובלים מהתקפים כתוצאה מהבהובי אורות, ולא כל ה-600 כפי שדווח. ובכל מקרה, הפרק שונה כך שהוצאו ממנו הקטעים הבעייתיים. הוא נאסר לשידור במדינות רבות.
3. הנעל המפלילה: זוהי אחת האגדות האורבניות העקשניות ביותר והמפחידות ביותר. בסביבות שנת 1999 החלו לצוץ אזהרות להורים על ילדים קטנים שנחטפים ממקומות ציבוריים כמו גני שעשועים או סופרמרקטים, רק שלחוטף שיטה ייחודית כדי לא להיתפס - הוא בדרך כלל גורר את הילדים למקום כלשהו, מסמם אותם כדי שלא ירעישו ואחר כך משנה את זהותם: מחליף להם בגדים, גוזר את שיערם וחובש להם פאה, כדי שיוכל לחלוף על פני אנשי הביטחון עם הילד ללא חשש.
בוורסיה אחת, החוטף שוכח להחליף לילד נעליים, והאמא מבחינה בכך. בגרסה אחרת, מצמררת יותר, מאוחר יותר מוצאים ההורים או המשטרה את החדר בו ביצע החוטף את המהפך החיצוני ובו מספריים, צבע לשיער או בגדים.
מוסר ההשכל: אף פעם לא להפנות את המבט מהילד במקום ציבורי, אפילו לא לדקה. מובן שנשאלת השאלה - מדוע החוטפים טרחו לבזבז כל כך הרבה זמן בשינוי מראה הילד במקום להימלט מהמקום?
4. טיסות בחינם לתינוקות: רבים עדיין מאמינים לסברה שתינוק שנולד במהלך טיסה יוכל לטוס חינם באותה חברת התעופה למשך כל חייו. אך זוהי גם אגדה אורבנית שנולדה ככל הנראה בשל הצורך להסביר למה חברות התעופה לא מתירות לנשים בהריון מחודש מסוים לטוס – בעיני המאמינים, לא בשל החשש ממצבי חירום רפואיים, אלא כי הם לא רוצים להיקלע מצב שבו יאלצו לשאת בהוצאות של טיסות לכל החיים.
5. קוקה קולה ומנטוס: שילוב קטלני: בשנת 2006 הופץ סיפור שלפיו שני ילדים מברזיל מתו כתוצאה משתייה של קוקה קולה ואכילה של סוכריית מנטוס בו זמנית. אכן נכון שהשילוב בין שני המרכיבים (משקה מוגז וסוכריית מנטה) גורם לריאקציה שמשחררת את הגזים מן המשקה (יעידו ניסויי האינטרנט הרבים) והתוצאה – מעין "גייזר" של קצף שמתפרץ מהבקבוק. אבל ככל הנראה אף אחד לא מת מזה.
היעדר הפרטים המזהים על שני הילדים הברזילאיים עוררו את החשד שהאגדה חסרת בסיס. מובן שאין צורך להתגרות בגורל - אל תנסו את זה בבית!
6. הסינים הקניבליים: בשנת 2001 הופצה באינטרנט תמונה שבה נראה סיני אוכל מה שנראה כמו גוף של תינוק. השמועה הייתה שבטייוואן קונים מבית החולים תינוקות או עוברים מתים תמורת 70 דולר כדי לבשל אותם ולהגיש אותם במסעדות. מאוחר יותר התברר כי מדובר בשטות גמורה; בתמונה מופיע אמן בשם Zhu Yu והיא חלק ממיצג אמנותי פרובוקטיבי בשם "לאכול אנשים", שהוצג בפסטיבל אמנות בשנגחאי. התינוק המדובר הוא ככל הנראה ברווז עם ראש של בובה.
7. תמונה אחת שווה: בסביבות שנת 2003 הופצה תמונה שהייתה כה מרגשת עד כי קראו לה רבים "התמונה של העשור". התמונה צולמה במהלך ניתוח מסוכן בעמוד השדרה של העובר (הרחם הוצא מגוף האישה). בתמונה נראה עובר שמושיט את ידו מתוך רחם ותופס באצבעו של המנתח. על פי הדיווחים, המנתח העיד שזה היה "הרגע המרגש ביותר בחייו", וארגונים שמתנגדים להפלות תפסו טרמפ על האירוע בטענה שזוהי הוכחה חותכת לכך שעובר הוא כבר בן אדם בעל רצונות ורגשות.
התמונה אכן אמיתית, אך התיאור לא נכון; בפועל, גם האם וגם העובר היו תחת הרדמה, כך שזה לא ייתכן שהעובר הושיט את ידו. ככל הנראה, ידו של העובר נשמטה החוצה והרופא החזיר אותה בחזרה לרחם.
8. הילד עם השם המוזר: בשנת 2004 פורסמה ידיעה ברשת רויטרס שלפיה זוג הורים מרומניה בחרו להעניק לבנם את השם התמוה "יאהו" על שם אתר האינטרנט המפורסם, כאות תודה על כך שנפגשו והכירו דרכו. הסיפור התברר כלא נכון, פרי המצאתו של עיתונאי רומני שאפתן.
9. התינוק הבוכה: בשנת 2003 הסתובב סיפור אזהרה לנשים במחוז Baton Rouge שבלואיזיאנה, ארה"ב - לא לפתוח דלת בתיהן אם הן שומעות תינוק בוכה. הסברה הייתה שרוצח סדרתי שמסתובב באזור מפתה נשים לפתוח את הדלת באמצעות השמעת קלטת של תינוק בוכה. באותה תקופה אכן דווח על מקרי רצח באזור, אבל אין שום עדות לכך שהטקטיקה כללה בכי של תינוק.
10. מעילים במסיבה: על פי אגדה אורבנית מפורסמת, הורים לתינוק שהיה אמור לעבור טקס של הטבלה נוצרית, ערכו לחברים מסיבה בביתם. ההורים הניחו את התינוק על מיטה בחדר. כשהאורח הראשון הגיע הוא הניח בטבעיות את המעיל שלו על אותה המיטה, בלי לשים לב לתינוק. האורחים שהגיעו אחריו עשו את אותו הדבר, והניחו את המעילים בערימה. כשההורים ביקשו להשוויץ בבנם, הם מצאו אותו ללא רוח חיים. לאגדה ככל הנראה אין בסיס, אך מוסר ההשכל הוא ככל הנראה דתי – ההתמקדות בענייני חולין גרמה לאורחים ולהורים לשכוח את הסיבה האמיתית להתכנסות – החגיגה הדתית.