הם מסתובבים בינינו, בתור לסופרמרקט, בחדר ההמתנה אצל הרופא, בחוג בלט. הם יכולים להיות הילדים שלי, שלכם או של השכנים. אני מדברת על סרבני הצילום. אותם ילדים מתוקים שלנו שאנחנו כל כך אוהבים לצלם כדי שנוכל להשוויץ לסבתא, להתרפק על החיוכים המתוקים בשעה קשה בעבודה - אבל להם זה לא תמיד אכפת. לפעמים הם סתם עושים פרצוף כעוס, וכשאנחנו מבקשים מהם לחייך הם מותחים את השפתיים בצורה מוזרה.
גם הבן שלי היה כזה. לכן, לאורך הזמן פיתחתי טריקים קטנים שעוזרים לי להוציא מסרבני צילום שכאלה תמונות מנצחות. הנה כמה מהם, אני ממליצה בחום לפעול בשיטת ניסוי וטעייה כדי לבדוק מה עובד עם סרבן הצילום שלכם.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
טריק #1: הזאטוט והכלב
כולם יודעים שילדים וכלבים תמיד גונבים את ההצגה. כשמשלבים בתמונה אחת ילד וכלב יוצאת תמונה שאי אפשר לעמוד בפניה. אם חיית המחמד שלכם היא חתול, תוכי או אפילו דג זהב, הם גם מוזמנים להירתם למשימה. איך משלבים את השניים בתוך תמונה משותפת? לחלק מכם זה יהיה פשוט, במיוחד אם לילד ולחיית המחמד יש קשר טוב. אבל לחלקכם זו יכולה להיות משימה קצת מורכבת.
אצלי, הקטן בן השלוש והכלב הביתי (אלו בתמונה למעלה) חיים בסטטוס קוו של התעלמות הדדית. לצלם אותם ביחד תמיד הייתה משימה בלתי אפשרית. מה עושים? אפשר לתת לילד ביסקוויט או חטיף שהוא יכול לתת לחיית מחמד, או ליזום משחק משותף בכדור או בצעצוע של חיית המחמד.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
- איך לצלם את הילדים עם הסמארטפון?
- איך מזהים קשיי הסתגלות בגן?
- מדהים: הופכת את קשקושי בתה ליצירות אמנות
טריק #2: בועות סבון
טריק #3: שוחד
לפעמים, אחרי שניסיתי את כל הטריקים ויצאתי מובסת, אני ניגשת למוצא האחרון: שוחד. אני זוכרת שיום אחד ,כשהגעתי לאסוף את הקטן שלי מהגן, ראיתי בחלון ראווה של החנות ממול פח עתיק שחיפשתי מלא זמן. קניתי והעמסתי על האוטו. בדרך חזור לא הפסקתי לדמיין את התמונות ההורסות שאוציא עם הפח, איך אשכנע אותו להיכנס לתוכו ולהציץ. אבל כשהגענו הביתה התברר לי שלהיכנס לתוך פח ממש לא היה בסדר העדיפויות של הילדון. רגע לפני שוויתרתי, שיחדתי אותו בביסקוויט. אחר כך כבר הייתי צריכה לשחד אותו בביסקוויט נוסף כדי לשכנע אותו לצאת, אבל התוצאה לפניכם.
טריק #4: אוכל
נ.ב אל תשכחו מגבון לח בהישג יד, למקרה שהסמאש קייק הביתי שלכם יצא משליטה.
טריק #5: מראה
אז אם יש לכם סרבני צילום שמתביישים להסתכל עליכם ולחייך לפי הזמנה, או שהם סתם לא מוצאים את המצלמה ואתכם מעניינים עד כדי כך, תיעזרו במראה.
ועוד משהו קטן לסיום: בעקבות הטיפים שפרסמתי, פנו אליי כמה הורים בשאלה: "אם הילד לא אוהב להצטלם למה לא להניח לו ולא לעשות משהו שלא נעים לו?". אם הילד מצוברח, לא בעניין, מבקש מפורשות "די לצלם!", אז כמובן שמכניסים את המצלמה לתיק או את הסמארטפון לכיס ועוזבים את זה. אבל יש מקרים שבהם לילד אין התנגדות לצילום. הוא פשוט עסוק בלשחק עם הצעצוע האהוב עליו, הוא לא מתעניין במצלמה ובסיטואציה, אבל עצם הצילום לא מפריע לו ולא מציק לו.
במקרה כזה אנחנו בהחלט יכולים לנסות לגרות אותו לאינטראקציה איתנו ועם המצלמה, וכל זה עם המון כבוד למרחב הפרטי שלו, אהבה והבנה. אנחנו לא מעוניינים לחוג מעל הילד שלנו כמו יתוש טורדני "תסתכל לכאן! עכשיו תחייך!". אם אין כיף והנאה לאחד הצדדים, פספסתם את העניין.