הגיל שאפשר להתחיל
השאלה היא נכונה ונשאלת בצדק כיוון שכיום, גם שנתיים אחרי שמיושם חוק חינוך חובה מגיל שלוש, עדיין גני טרום טרום חובה עירוניים לא ערוכים לקליטת ילדים שאינם גמולים מחיתולים.
התנאים הפיזיים לא מתאימים (אין מקלחונים לשטיפה במקרי הצורך), היחס של מטפלות (לרוב גננת אחת וסייעת אחת) מול כמות הילדים לא מאפשר זאת, ולמרות ההנחיה הברורה של משרד החינוך שחובת הצוות לטפל בסבלנות ולהדריך ילדים שזקוקים להכוונה בתהליך הגמילה - עדיין יש לא מעט גננות שלא עברו הכשרה מתאימה ואינן מטפלות בנושא כלל.
אז נכון, גמילה מחיתולים היא תהליך שלוקח זמן ולא תמיד זה קורה כשאנחנו רוצים שזה יקרה, זה גם לא תמיד זה "הולך חלק", ובכל זאת, אני רוצה להזכיר לכולנו שמדובר בעוד 8 חודשים מהיום וזה המון זמן.
אני מאמינה שעם הדרכה נכונה שלכם ההורים, אין סיבה שילד מעל גיל שנתיים לא יצליח ללמוד לעשות את צרכיו בשירותים ולהתחיל את שנת הלימודים בגן החדש גמול. חשוב לסייג ולומר שזה משתנה מילד לילד ובהתפתחות האישית שלו, אבל בגיל זה ילדים כבר מפתחים יכולות להצליח בתהליך.
אז איך כדאי להתחיל ולהכין ילד לקראת הגמילה?
1. התחילו בכך שתראו לו איך אתם יושבים בשירותים, תנו לו להתקרב לאסלה מבלי להרחיק אותו ושדרו שזה מקום טבעי ובריא.
2. תנו לו להתנסות בישיבה על אסלה או על סיר גם עם חיתול רק לצורך ההתנסות. חשוב שהסיר יהיה תמיד בשירותים, אל תהפכו אותו למשחק שלא קשור לעשיית הצרכים.
3. הימנעו מלדבר על הורדת החיתול לפני שמורידים כדי לא לייצר ציפייה מלחיצה או תחושה שמדובר במשהו גדול שהוא עוד לא מוכן לו.
4. חשפו בפני ילדכם את הצרכים שלו בחיתול עוד לפני שמדברים על גמילה (ממש להראות לו מה יש שם) כדי שיכיר ויזהה את הצורה, הצבע והריח, ולא ייבהל כשיראה אותם בפעם הראשונה בסיר או באסלה.
5. עודדו אותו על גילויי עצמאות שאינם קשורים לגמילה – "אני רואה שאתה מנסה לנעול נעליים לבד. סימן שאתה כבר גדול!".
6. אפשרו לו לקחת חלק במשימות הבית על מנת לפתח עצמאות ושדרו לו שהוא מסוגל – למזוג לעצמו שתיה לכוס, להסתרק אחרי האמבטיה, לזרוק את החיתול המלוכלך לפח, להניח בגדים בסל הכביסה, לרחוץ ידיים לבד, לצחצח שיניים ועוד.
אם עשיתם את כל זה וזיהיתם שהוא מוכן – חשוב לקבל את הסכמתו לתהליך.
זכרו שהיות והשליטה בתהליך ומידת הצלחתו בידי ילדכם – חשוב שהוא ירגיש מוכן ורוצה. שתפו אותו ברצונכם להוריד את החיתול וללמד אותו לעשות את צרכיו בשירותים ושאלו אותו אם הוא רוצה.
אם התשובה תהיה שלילית – חכו עם זה ונסו שוב בהמשך. אמרו לו שאתם סומכים עליו שכשירצה תתחילו. אם אנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו לסמוך על עצמו ועל היכולת שלו לשלוט בתהליך, כדאי שגם אנחנו נסמוך עליו ונקשיב למה שהוא אומר.
במידה והתשובה היא חיובית – עודדו אותו על הרצון: "אני בטוחה שאם אתה רוצה אז תוכל ותצליח" וספרו לו איך זה ייראה. הסבירו לו שבפעמים הראשונות יכול להיות שהוא יפספס וזה לא נורא, ואם יקפיד לגשת לשירותים בכל פעם שירגיש צורך הוא יצליח בסופו של דבר לעשות שם את צרכיו.
שדרו שאתם סומכים עליו. בהצלחה!
דפנה גרייס היא מאמנת ומדריכת הורים בגישת אדלר מחברת "המדריך לגמילה מחיתולים". לקבלת המדריך במתנה לחצו כאן.