בימינו אנו רואים את עצמנו כהורים נאורים במיוחד, כאלה שלעולם לא יגידו לילדים משפטים מהסוג שההורים של פעם היו אומרים. אנחנו יודעים ש׳אם לא תאכל יבוא שוטר׳ יכול לעשות הפרעות אכילה, וגם למדנו שמשפט כמו "למה אתה לא יותר כמו אחיך?" רק ידפוק את הדימוי העצמי, אך מתברר שיש עוד כמה משפטים שהמומחים טוענים שאסור בשום אופן להגיד, ורבים מהם משתחררים משפתינו ההוריות לפחות פעמיים ביום. אתר יאהו הורים קיבץ עשרה דברים שהמומחים תמימי דעים שאסור להגיד לילד בשום אופן. לגזור ולשמור על הפה.
עוד במשפחה:
>> אלימות: האם להגיד לילד להרביץ בחזרה?
>> איך לדבר עם ילדים על יחסי מין?
>> 10 משפטים שמומלץ לומר לילד בוכה
״כל הכבוד״
מחקרים מראים ששבחים כלליים וגנריים, כמו: "יופי", "כל הכבוד" ו"עבודה יפה" בכל פעם שילד מפגין יכולת חדשה, גורמים לו להזדקק ולהתמכר לשבחים חיצוניים במקום להיות מסוגל לתת לעצמו את החיזוקים והמוטיבציה. ״שמרו את השבחים לזמן בו הם נחוצים ומשמעותיים באמת״, אומרת פסיכולוגית הילדים ג׳ן ברמן. ״והיו מאוד ספציפיים. במקום להגיד: 'היה משחק כדורסל מצויין', אמרו משהו מדויק כמו: 'זה היה אסיסט יפה ואהבתי את איך שהיית קשוב לחברים לקבוצה'".
״תמשיך להתאמן ותצליח״
זה נכון שככל שהילד יתאמן במסירות גדולה יותר על כישוריו הם יתחדדו, אבל האמירות האלה שמות על גבו הרבה לחץ להצטיין. ״המסר הוא שאם הילד טועה או לא מצליח, זה אומר שהוא לא השתדל״, מסביר הפסיכולוג ג׳ואל פישר. ״ראיתי ילדים שבעקבות המסר הזה אכלו את עצמם ולא הבינו מה לא בסדר איתם. למרות שהם מתאמנים ומתאמנים הם עדיין לא הכי טובים. במקום זה כדאי לעודד את הילד להתאמץ כדי שייראה בעצמו כמה הוא מתקדם".
״הכל בסדר״
כשהילד נופל, האינסטינקט ההורי הוא להבטיח לו שלא קרה כלום, אבל האמירה הזאת גורמת להרבה ילדים להרגיש רע. ״הילד בוכה כי לא הכל בסדר״, מסבירה ד״ר ברמן. ״להגיד לו שהכל בסדר, או שלא קרה כלום לא יעזור לו להתמודד עם רגשותיו. נסו לתת לו חיבוק ולהכיר ברגשות שלו עם משפט כמו: זו היתה נפילה מפחידה. אתה רוצה פלסטר או נשיקה?״
״תזדרז!״
הילד עושה הכל במהירות של צב בבוקר, מתעקש למדוד את כל הנעליים וכמעט מאחר, שוב, ללימודים, אבל הזירוז הזה רק ייצור עבורם מתח מיותר. ״במקום לגעור כדאי לרכך את הטון״, אומרת הרופאה והחוקרת ד״ר לינדה אקרדולו. ״משפט עדיף יהיה: ׳בוא נזדרז׳, ששולח מסר ששניכם באותה קבוצה. אפשר גם להפוך את ההתארגנות למשחק. ׳למה שלא נתחרה מי מתלבש ראשון?״
״אני בדיאטה״
זה בסדר לשמור על המשקל, אבל אסור לדבר על זה לפני הילדים. אם ילד ישמע אתכם מדברים על זה שאתם שמנים, הוא יפתח דימוי גוף לא בריא. ״עדיף להגיד משהו כמו: 'אני אוכל אוכל בריא כי אני אוהב את ההרגשה שזה יוצר לי בגוף'", אומר מארק ס. ג׳ייקובסון, רופא ילדים, ״אותו הדבר לגבי אימוני כושר: ׳אני צריך להתאמן׳ נשמע כמו תלונה. כדאי להגיד: יום יפה בחוץ, אני יוצא להליכה, ואולי כך הילד ירצה להצטרף״.
״אין לנו כסף לזה״
כשהילד מתחנן למשהו, קל להשתמש בתירוץ הזה, אבל המסר שעובר לילד מדאיג: הוריו לא שולטים במצב הכלכלי של המשפחה. ״יש דרכים אחרות לדבר על הדברים״, אומרת ג׳יין פרל, יועצת כלכלית למשפחות. ״לא נקנה את זה כי אנחנו שומרים על הכסף לדברים חשובים יותר. זהו חלון הזדמנות מוצלח לדיונים חשובים על תקציב וניהול כספים״.
״אסור לדבר עם זרים"
ילדים מתקשים להבין את הקונספט הזה. אפילו אם מישהו לא מוכר להם, אם הוא נחמד הוא יפסיק להיות זר. ״במקום לתת אזהרות על זרים, כדאי להציג בפניהם מקרים שונים מהחיים״, אומרת ננסי מקברייד, מנהלת מרכז לחטיפות וניצול ילדים בפלורידה. ״מה היית עושה אם מישהו היה מציע לך ממתקים? או טרמפ הביתה? תנו לילד להגיד מה היה עושה ואז העניקו לו את הפתרון הנכון. רוב מקרי הניצול והחטיפה למעשה מתבצעים על ידי אנשים המוכרים לילד. לכן חשוב לתת דוגמאות למקרים ולצייד את הילד בידע. חשוב לומר: אם מישהו גורם לך להרגיש מפוחד, עצוב או מבולבל, ספר לי על זה מיד״.
"תיזהר"
מי שאומר לילד שלו להיזהר בזמן שהוא עושה משהו מסוכן בגינת השעשועים למעשה מסכן את ילדו. ״המילים הללו מסיחות את דעתם מהמשימה שהם מבצעים״, אומרת הפסיכולודית דבורה קרלייל סולומון. ״הם מאבדים פוקוס, ואם אתם מרגישים לחץ, אתם משדרים לחץ. התייצבו במקום בו תוכלו לתפוס את הילד אם יפול, והיו שקטים ומרוכזים״.
״אם לא תסיים הכל לא תקבל קינוח"
האמירה הזו מורידה את הערך של האוכל בעיני הילד, ומעלה את ערך הממתק. ״כדאי לשנות מעט את המסר״, מסביר הרופא דיוויד לודוויג המתמחה בהשמנת יתר בילדים. ״להגיד: 'קודם אנו אוכלים את הארוחה ואז את הקינוח'. שינוי קל בניסוח יכול ליצור שינוי גדול ביחס החיובי של הילד כלפי המזון".
״תן לי לעזור לך"
כשהילד מתקשה במשימה כמו פאזל או משחק הרכבה, טבעי לרצות לסייע לו. כדאי להילחם ברצון הזה. ״אם תקפצו מהר מדי, תקחו מהילד את עצמאותו כי הוא תמיד יפנה לאחרים כדי להשיג תשובות״, אומרת מירנה שור, פסיכולוגית קוגניטיבית לילדים. ״במקום, שאלו שאלות מנחות על מנת לעזור להם לפתור לבד את האתגר בעצמם. משהו כמו: לדעתך מתאימה פה החתיכה הגדולה או הקטנה? בוא ננסה ונראה".