סיפורים מהגינה: מצבים מביכים בגן השעשועים

ירדתם לגינה הציבורית וקיוויתם לטיפה של שקט, אבל במקום זה אתם עסוקים בתיווך, הפרדה, הענשה ועצבים. פתאום הילד החליט לטפס על המתקן הכי גבוה ואתם עם עשרים עיניים עליו, החבר חטף לו את הכדור אז הוא התחיל לבכות, והארטיק שקניתם לו במכולת נפל לרצפה והוא רוצה חדש, ועכשיו. בקיצור, כל הורה יודע, שכשהוא מגיע לגינה הציבורית הוא בא לעבוד.

אבל אם נשים את המקרים השגרתיים האלו בצד, ישנם לא מעט מצבים שלא תמיד אנחנו יודעים איך להתמודד איתם. רחל לוי, יועצת משפחתית, מציעה כמה דרכים שיקלו עליכם את החיים בג'ונגל הזה שנקרא גן שעשועים:

"הכדור הזה לא שלנו, חמוד"

הסיטואציה: ילדכם חוטף לילד אחר צעצוע ובורח. זה יכול להיות כדור שפתאום בא לו לשחק איתו, או בימבה קטנה שלרגע נעזבה לה בצד – אותו זה לא מעניין שזה לא שלו.
איך מגיבים? באופן עקרוני, הכלל הבסיסי הוא לא להתערב מיד. נסו לתת לילדים להסתדר בעצמם. יכול להיות שהילד האחר יוותר ויכול להיות שילדכם יחזיר את המשחק. תעצרו ותראו איך מתקדמת ההתנהלות בין השניים. במידה ויש צורך להתערב, אל תחטפו את הצעצוע מידיו ואל תנזפו בו ליד כולם. קחו אותו הצידה והסבירו לו בקול סמכותי שאינכם מרשים לחטוף. תסבירו לו שאתם סומכים עליו שיחזיר את הצעצוע ושלא יעשה זאת פעם נוספת, ובמידה וכן תחזרו הביתה. אם הוא לא נשמע לכם וחוזר על הדבר, תיישמו את האיום ותלכו הביתה בלי הסברים מיותרים.
ומה קורה אם חטפו לילדכם צעצוע? ההתייחסות משתנה בהתאם לגיל. בגילאים קטנים מומלץ להתערב ולתווך כשהאחריות וההתנהלות היא מול הילד שלכם בלבד. תציעו לו לשחק יחד ולחלוק: "פעם אחת הוא ופעם אחת אתה". בגילאים גדולים יותר נסו לראות איך ילדכם מתמודד לבד עם הסיטואציה.

"אנחנו חולקים, נכון?"

הסיטואציה: בזמן שילדכם מתנדנד בנדנדה, ילד אחר ניגש לאופניים שהוא הביא מהבית. המתנדנד קולט את המתרחש, רץ לכיוון האופניים ולא מסכים שאף אחד יגע בהם, בטח לא הילד שרוצה לעשות עליהם סיבוב קטן.
איך מגיבים? קודם כל, עם כל הכבוד לאי הנעימות שלכם, צריך לזכור שזכותו של ילדכם לא לחלוק. מצד שני, חשוב להסביר לו שכמו שהוא בוחר לא לחלוק יהיו מקרים שגם איתו לא יחלקו צעצוע, ויכול להיות שהוא ירגיש לא נעים. חשוב להכין אותו מראש לסיטואציות מסוג זה כשהוא מבקש להביא צעצוע לגינה. תסבירו לו שיכול להיות שילדים אחרים ירצו לשחק בצעצועים שלו ותשאלו אותו: "מה יקרה אם יקחו לך? איך תרגיש? זה יפריע לך?"
תנהלו את כל הדיאלוג מראש. יכול להיות שלאחר מחשבה הוא יחליט להשאיר את הצעצוע בבית.

"אפשר גם מהביסלי?"

הסיטואציה: הבאתם במבה וחתיכות תפוח ואפילו קניתם לו את הארטיק שביקש, אבל הוא דווקא רוצה לאכול מחטיפים שהביאו איתם ילדים אחרים, ולא מתבייש לבקש מאמהות שהוא לא פגש מעולם.
איך מגיבים? קודם כל כדאי שתבינו שהוא ילד וזה בסדר שהוא מבקש. זה הגיוני לבקש לטעום וזה נכון לכבד, השאלה באיזה מצב זה מעמיד אתכם ההורים. אם  מדובר במשהו שמאוד מפריע לכם, גם כאן מומלצת הכנה מראש. לפני הירידה לגינה תשאלו אותו מה הוא רוצה לאכול למטה ואיזה חטיף מתחשק לו. תסבירו לו שאלו הבחירות שלו וזה מה שהוא יקבל בגינה, גם אם יהיו ילדים שיאכלו דברים אחרים. אם הוא בכל זאת רוצה חטיפים של אחרים, קחו אותו הצידה ותסבירו לו שהוא בחר חטיפים בבית והוא מוזמן לאכול אותם. זה מה שבחרת וזה מה שאנחנו אוכלים.

"אמא, תנדנדי אותי"

הסיטואציה: הוא נצמד אליכם ומסרב לשחק עם ילדים אחרים. הם לא מעניינים אותו, והוא רוצה שתלוו אותו לכל מתקן אליו הוא הולך.
איך מגיבים? זה בסדר כל עוד אתם לא נותנים לזה תשומת לב. כלומר, הילד לא חייב לשחק אם הוא לא רוצה. חשוב לא ללחוץ ולומר משפטים כמו "למה אתה לא משחק כמו כולם?", "תראה הנה אורי, אולי תשחק איתו?", "בשביל מה ירדנו למטה אם אתה לא רוצה לשחק?", "אולי תעלה על המגלשה?". פשוט תרפו. ברגע שאתם לוחצים אתם נותנים לילד שלכם תשומת לב וגורמים לו להיסגר לאפשרות המשחק. במקום זאת, אמרו לו שהוא יכול לשבת לידכם, אבל אתם מדברים עכשיו עם חברים ולא יכולים לשחק איתו, והוא יכול לשחק עם החברים שלו אם משעמם לו. אם תהיו עקביים הילד לאט לאט ייפתח לאפשרויות המשחק שעומדות בפניו.

"אמא'לה, תורידי אותי מהקרוסלה"

הסיטואציה: הילד מפחד לשחק במתקנים, ולמרות שביקש לרדת לגינה בעצמו, הוא מסרב להתנדנד בנדנדה, חושש מהמגלשה ומרגיש מאוים מקרוסלה.
איך מגיבים? צריך לבדוק מאיפה מגיע הפחד של הילד. במידה וילדכם פוחד לעלות למתקן מסוים כי בעבר הוא נפל ונחבל, תעזרו לו להתגבר על הפחד. אחת הדרכים לעשות זאת היא לבקש ממנו שיעזור לכם להתבגר על הפחד שלכם, "אני מפחד מהקרוסלה, אתה יכול להראות לי איך מסתובבים? אתה יכול לעזור לי לטפס?"
ברגע שהוא מצליח תשבחו אותו ותודו לו על העזרה.

ייתכן גם שהפחד שלו נובע מפחדים שאנחנו, ההורים, מעבירים לו. תבדקו איך אתם מגיבים כאשר הוא מטפס ומשחק, אם אתם משתמשים במשפטים כמו, "אתה מפחיד אותי!", "אתה תיפול!", "זה מסוכן", "בסוף יקרה לך משהו". לפעמים הערות מסוג זו מחלחלות וגורמות לפחד ורתיעה.

"אתה יודע שאסור להרביץ"

הסיטואציה: באמצע הבילוי הכיפי בגינה, הוא מתחיל לנשוך או להרביץ לילדים אחרים. אתם מפרידים, כועסים ומאיימים שתלכו הביתה, אך הוא ממשיך בשלו. לא נעים.
איך מגיבים? אתם מכירים את הילד שלכם, במידה ואתם חוששים ממצב כזה כדאי להכין אותו מראש, "אם תרביץ אני ארגיש מאוד לא בנוח ואנחנו נעלה מיד הביתה". האחריות היא עליכם, וברגע שהוא מרביץ, אין הסברים, אתם לוקחים אותו ועולים הביתה. גם פה חשוב להיות עקביים.
חשוב גם להסביר לו איך ההתנהגות שלו גרמה לכם להרגיש, לטוב ולרע. כשהוא מתנהג כמו שצריך תגידו לו "שיחקת מאוד יפה, בזכותך יכולתי לשבת ולדבר עם חברה שלי". הידיעה שההתנהגות שלו גרמה לכם לתחושה חיובית, מעצימה את היכולות של הילד.

>> איך גני השעשועים תורמים להתפתחות?
אמא, כך תהיי הכי מקובלת בגינה

• גן שעשועים
• ילדים