אם יש משהו שלמדנו מקבוצת מאמאזון הוא שכל אמא תהיה מוכנה להזיז הרים עבור ילדיה כדי להילחם בעוולות, וכאשר מדובר בשמונים וחמש אלף אמהות, תמיד יש לאן להפנות את הזעם. השבוע מי שחטף קיתונות, לצד הרמת גבות וצחקוקים, הוא ספר ילדים תמים. או אולי לא כל כך תמים, על פי המאמות. מדובר בספר ישן יחסית, בן עשרים שנה, ששני עמודים מתוכו נסרקו לעמוד הפייסבוק, וזכו לכמות פרשנויות והתעמקות שהרמב״ם לא היה מתבייש בה.
העמודים מתוך הספר ״ההפתעה״ של חנה גולדברג, עם איוריה של אורה איל, ללא ספק הוצאו מהקשרם, אבל כשהם עומדים בפני עצמם, מתוארת שם סיטואציה בה אבא ואמא מבקשים מבנם הצעיר שלא להפריע להם בשום אופן בזמן מנוחת הצהריים, ממנה הם יוצאים לבסוף רעננים באופן יוצא מן הכלל. ״אבא ואמא נראו רגועים ורעננים״, נכתב. ״הלחיים של אמא היו ורודות. העיניים של אבא נצצו בשמחה והיה לו מצב רוח נהדר״. הטקסט הזה הספיק למאות אמהות להזדעק ולהסיק שאמא ואבא היו עסוקים בפעילות שאינה שינה מאחורי הדלתות הסגורות.
"מזל שלא נכנסו למקלחת וסגרו את הדלת"
אמהות אחרות הצדיעו לספר, שיכול לעזור וללמד את הילדים שגם ההורים זקוקים למנוחה. ״לא יודעת מה איתכן בנות, אבל כשאני מבקשת את זה מהילד שלי אנחנו באמת הולכים לישון וקמים הרבה יותר רעננים, שמחים ומרוצים מאשר אחרי סקס… כנראה שחסר לנו ממש שעות שינה. ספר סבבה לגמרי ומציאותי אני לא רואה שום בעיה״. אמרה אם כנה במיוחד את מה שהרבה מהאחרות חשבו לעצמן בלב. אם נוספת, יצירתית ומצחיקה, כתבה המשך משלה: ״אמא ואבא נכנסו לחדר, אבא לחש לאמא באוזן: לא הגיע הזמן לעונג שבת? הילד משחק בשקט בשקט, גם אנחנו יכולים להיות בשקט בשקט. אבל אמא ענתה לאבא: כשאמרתי לילד שאני עייפה ואנחנו הולכים לישון, התכוונתי לכל מילה. חוץ מזה כואב לי הראש, הבטן ואתה לא זרקת את הזבל כמו שהבטחת״.
״תגידו, אפשר לשפוט אתכן על פי תמונה אחת שלכן? או על פי משפט אחד שאמרתן? כך גם לא ניתן לשפוט ספר,״ מזכירה אם נוספת. ״הראש שלכן לקח אתכן למה שאמא ואבא עושים בשבת בחדר, בפועל בהרבה משפחות, כולל אנחנו ביום שבת, ההורים הולכים לנוח ומבקשים שקט. זה מצב שילדים בני ארבע וחמש מזדהים איתו ומכירים".