אחד מפלאי הגדילה המהנים ביותר הוא התפתחות חוש ההומור של ילדינו. ילדים צוחקים כל היום, ולעומתם המבוגרים צוחקים עד 18 פעמים ביום, מתוכם לא ברור אם 12 היו צחוק אמיתי, גיחוך ציני או הא-הא מעושה מבדיחה של הבוס. מתברר שהעובדה שאתה מבלה זמן עם ילדיך, מכסה לפחות חלק מאוברדראפט הצחוקים שלך.
חוש הומור משדרג את חיי המשפחה. זה מתחיל בחבישת כובע מצחיק ודגדוגים לתינוק, ממשיך במרדפים היתוליים ובהצגות כאילו נפלת על הספה, ואחר כך אתה כבר מחפש את הילד כשהוא מתחבא מתחת לשמיכה או ממציא משחקי מילים מטופשים כדי להצחיק ילדון בכיתה א'. ככל שהילדים גדלים, זה רק משתפר - ההומור שלהם נעשה מתוחכם יותר.
גיל אפס עד שנתיים: משחקי קו-קו ומחבואים
התפתחות: חוש ההומור מתחיל להתפתח קצת אחרי גיל אפס. "שבועיים אחרי הלידה התינוק מתחיל לחייך, אך זו תגובה פיזיולוגית ללא משמעות רגשית", אומרת עדית רונן-סתר, המתמחה בטיפול משפחתי, הדרכת הורים וייעוץ חינוכי, וכותבת סדרת הספרים "מתן הסקרן" (הוצאת רימונים). "אחרי חודש החיוך הוא כבר תגובה למגע נעים, ובהמשך התינוק מגיב בחיוך לקול, למראה ולפנים מוכרות". בהמשך מושמע הצחוק הראשון, שמגיע בתגובה למשפטים בניגון מסוים ("איזה ילד חמממווודדד!") ובצירוף מגע. "בגיל שמונה חודשים בערך כבר משתעשעים במשחקים פשוטים כמו קו-קו ומחבואים. התינוק מתחיל להבין מצבים קומיים, וזה כמובן חלק מהתקשורת במשפחה", היא מסבירה.
למה לצפות? קל להצחיק תינוקות. צריך רק לעשות פרצופים או להשמיע קולות מוזרים, והם בעניינים. לפי המחקרים, בין גיל שמונה ל-15 חודשים תינוקות כבר יודעים מספיק על העולם שסביבם כדי לקלוט שכאשר אבא חובש למשל כובע בצורת פיל או עושה קולות של ברווז, יש כאן אלמנט בלתי צפוי ולכן מצחיק. תינוקות לא באמת מבינים הומור, אבל הם מזהים מתי ההורה שלהם מחייך ושמח. כשאתה עושה פרצופים, משמיע קולות מצחיקים ואז מחייך וצוחק, התינוק יחוש בעליזות שלך ויחקה אותך. הוא רגיש מאוד לגירויים פיזיים כמו דגדוג או נפיחות אוויר על הבטן, וגם אוהב משחקים פשוטים ומבדחים.
גיל שנתיים עד ארבע: בואו נהיה פיזיים
ילדי הפעוטון עשויים למצוא יותר הומור בתמונות משונות - כמו אופניים עם גלגלים מרובעים או תנין עם משקפי שמש - מאשר בבדיחה או בחידוד מילולי. חוסר התאמה בין תמונה לצליל, כמו חילזון שעושה מיאו (תודה לבובספוג), גם הוא מצחיק מאוד את בני הגילים האלה. בערך סביב גיל שנתיים ילדים מתחילים לפתח עצמאות גופנית, הם פחות תלויים בהוריהם ומסוגלים כבר לבצע פעולות פיזיות מורכבות. ככל שהם נעשים מודעים יותר לתפקודי הגוף ולמה שגורם להורים שלהם להתפלץ, ילדי הפעוטון מתחילים בבדיחות שירותים ופיפי-קקי.
התפתחות: הפעוטות ממשיכים ליהנות מההומור הפיזי שהתחלנו בו בגיל הינקות, אבל הוא נהיה מתוחכם יותר. מרדף בבריכה, שבו אבא מגלם את התנין המסוכן שעולה בפתאומיות מתהומות הים כדי לתפוס את הילדון, בהחלט עושה את העבודה. פעוטות נהנים מאוד מהומור עם אלמנט של הפתעה: ילדיי, למשל, נהגו לאחוז בידיי, לטפס עליי, ואז הייתי הופך אותם "לפתע". על המשחק המצחיק הזה אפשר לחזור חצי מיליון פעמים, והוא לא נמאס.
בגילים אלה מתעורר גם הקטע החברתי: ילדים מתקשרים יותר אלה עם אלה, מפתחים היטב את כישורי השפה, וכאן נפתח בפנינו שדה חדש ובלתי נדלה של הומור: משחקי מילים, נונסנס, מקצבים מילוליים או חרוזים עובדים היטב (יובל המבולבל שולט!), והפעוטות אף מנסים כבר להצחיק את ההורים שלהם. הילדים שלי, למשל, אהבו לנעול את נעליי הענקיות או ללבוש את הבגדים שלי כדי לשעשע אותי. בנוסף, מוכר המנהג להצביע לכיוון האוזן כששאלתי אותם איפה האף או הפה שלהם.
למה לצפות? "בערך בגיל הזה הפעוטות מתחילים ליהנות ממה שהחוקרים קוראים משחק סימבולי", מסבירה רונן-סתר. "למשל, משחק ה'מטבח'. הם משחקים סיטואציה שהם מכירים מהבית, לוקחים סירים וצלחות ומבשלים ארוחה לכל המשפחה. במשחק סימבולי הילד מתחיל 'לייצר' דברים - הוא מגלם את הטבח שמבשל ונותן לכולם. ההנאה נובעת מעצם המשחק, וגם מההבנה שזה משחק ולא מציאות. זו עליית מדרגה קוגניטיבית, כי הילד מייצר בעצמו מצב קומי, והוא לא תלוי במבוגרים בשביל זה".
גיל ארבע עד שש: הומור כמעניק ביטחון עצמי
כשהילדים נכנסים לגן, החיים החברתיים מתחילים לתפוס נפח משמעותי בחוויות היומיום שלהם. בגיל הזה, ההומור גם מחליף לעתים דחפים אלימים (אצל מבוגרים זה עניין סטנדרטי). במשפחתנו, למשל, אני הייתי השור המועד, והילדים היו רוכבים עליי כמו ברודיאו. תפקידי היה לנער אותם בעוצמה ולהפיל אותם מהגב, וכמובן שהכל נעשה על מזרן עבה שכיף ליפול עליו. אבל המשחק, למרות שהיה מצחיק, כלל גם אלמנטים פיזיים כוחניים.
בתקופה זו גם משחקי מילים בסיסיים, נונסנס וסלפסטיק הופכים למצחיקים יותר ויותר. הם יגלו את ההנאה שבסיפור בדיחה פשוטה בערך מיליון פעם (כיף להיות זה שיודע מה הפאנץ'-ליין). סמוך לגיל בית הספר היסודי הילדים מתחילים להפנים את חוקי הלוגיקה. הם ייהנו מבדיחות שמותחות את החוקים האלה: ראית פעם פיל מתחבא מאחורי פרח? לא? סימן שהוא התחבא טוב!
התפתחות: "בגילים אלה מתחילים להבחין אצל הילדים בהומור שמתבסס על מצבים חברתיים", אומרת רונן-סתר. "הם מתחילים לקלוט את מקומם בחברה ולהבין את האבסורד החברתי, וההומור מתפתח בהתאם. יכולת הומוריסטית מקנה ביטחון עצמי, ולכן עוזרת מאוד בהקשרים החברתיים".
ועכשיו פרדוקס: קחו את ההומור של ילדיכם ברצינות. עודדו את הילדים לבטא את ההומור שלהם, אפילו אם זה אומר לקרוא בדיחות לא ממש מצחיקות מספר בדיחות ישן, או לצייר שרבוטים של שרקן או כלב המשפחה. כחלק מההבנה החברתית המתפתחת, אפשר לספר לילדים עד כמה מצחיקים הם המבוגרים – שלמרות חזותם הרצינית, עושים הרבה שטויות. שתפו את הילדים בפרטים מצחיקים מחייכם, ויש סיכוי טוב שגם הם ישתפו אתכם בצחוקים מההווי שלהם. בביתנו מטפחים סביבה הומוריסטית: הבית מלא ספרים של חרוזים ונונסנס לפעוטות ולילדי גן, וספרי בדיחות וקומיקס לילדים הגדולים יותר.
למה לצפות? כדאי להיות פתוחים להפתעות – הפעם הראשונה שבה הילד שלך גורם לך לצחוק ממש, בקול רם, היא אחת מההנאות הגדולות של החיים. עם זאת, הומור בתי השימוש שהם כה מחבבים הוא אולי מצחיק לפעמים, אבל בשלב מסוים כדאי להוריד עליו את המים. למרות שאתם אוהבים את הבדיחות של הילד, רצוי להימנע ממצבים שבהם הוא מתחיל לצטט את כל מילות הפיפי-קקי שהוא מכיר בגן המשחקים השכונתי, כי מבחינתו אלה המילים הכי מצחיקות שקיימות בשפה העברית. מניסיון רב שנים, הכי פשוט זה להתעלם מהומור השירותים. ככל שתגיבו לזה פחות, הילד יבין שזה לא ממש משעשע אתכם ויפחית את השימוש בבדיחות מסוג זה.
הצחוק משחרר: למה חשוב לצחוק ולהצחיק את הילדים?
ד"ר תמר שינבוים-אסייג, תרפיסטית באמנות ומחברת הספר "מותר לצחוק - איכות לחיים", מסבירה:
- גישה הומוריסטית לחיים: נוכל לעזור לילדינו לפתח חוש הומור מגיל צעיר מאוד. חיוכים וצחוק של תינוקות כל כך אטרקטיביים עבורנו, עד שאנחנו מנסים להצחיק אותם בצורה אינטואיטיבית. חשוב להמשיך לעודד אותם בדרך זו גם כשהם גדלים, כדי שיפתחו גישה בריאה והומוריסטית לחיים.
- יפה לבריאות: לצחוק ולהומור יש תועלת בהרבה מישורים. הצחוק משחרר בגוף אנדורפינים – חומרים הגורמים להרגשה טובה, משככים כאבים ומחזקים את מערכת החיסון, כך שהצחוק באמת יפה לבריאות כבר מגיל אפס.
- מסייע להתמודדות: אחד הדברים הטובים שאפשר לעשות עם הילדים בסוף יום לחוץ ועמוס זה לצחוק ביחד. ההומור עוזר להתמודד עם קשיים ומייצר אווירה חיובית ושמחה במשפחה.
- בהתאמה לגיל: מה שמצחיק תינוק או פעוט לא מדבר לילד בן שמונה. להורה כדאי לדעת מה משעשע ילדים בכל גיל, אבל גם איך לא לחרב את הרגע. ילדים נוטים לצחוק מאות פעמים ביום, אחד התפקידים הכי חשובים של ההורה הוא לא לקלקל להם את היכולת הזו.
הכתבה התפרסמה באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן
>> בשבוע הבא: מה מצחיק ילדים בגילי בית ספר?