מהרגע שנולדו אנחנו מחכים למילה הראשונה שלהם, אבל חשוב לדעת שגם לנו יש חלק בכך. כיצד מעודדים אותם לדבר, האם לתקן כשהם אומרים מילים בצורה לא נכונה, ומתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת? המדריך המלא
מומחים העוסקים בהתפתחות שפה ודיבור בקרב ילדים, מסכימים כי מדובר בנושא סבוך. בנות נחשבות למילוליות יותר, ונוטות לפתח שפה מהר יותר מבנים. סברה נוספת היא, כי בקרב ילדים ראשונים עשויה להתפתח שפה מוקדם יותר בהשוואה לאלה שיגיעו מאוחר יותר.
לא להלחיץ את הילד ולא להילחץ, אבל לשים לב לתמרורי אזהרה | צילום:
nyul, Istock
מועד הופעת השפה הוא עניין אינדיבידואלי. כאשר תשתית ההתפתחות תקינה, לא חשוב באיזה גיל בדיוק מובעות המילים. עם זאת, מומחים העוסקים בתחום מייעצים לא להתעלם מתמרורי אזהרה.
על אחד הקירות בתחנות טיפת חלב, תלוי מסמך המתאר סולם התפתחות לפי גיל. לדברי אחיות התחנה, הסולם מציג את ההתפתחות הצפויה מהפעוט. לדוגמה, כתוב במסמך שבגיל שנה עד שנה וחצי צפוי שיביע שתיים עד שלוש מילים. בגיל שנה וחצי עד שנתיים, אמור הפעוט להרחיב את הרפרטואר לעשר מילים.
העניקו פרשנות לפעולה שהילד עושה
פרופ' אסתר דרומי מאוניברסיטת תל אביב, אחת החוקרות המובילות בארץ בתחום התפתחות מוקדמת של שפה ודיבור, משמשת כקלינאית תקשורת בעלת קליניקה "אקורד". לדבריה, תיאוריות שונות מנסות להסביר כיצד ילדים מתחילים לדבר. אחת המפורסמות בהן היא זו של הבלשן נעם חומסקי, המכונה התיאוריה המודולרית או הבלשנית. לטענת חומסקי, שפה היא כישור מולד, ותתפתח בכל סביבה ובכל תנאי מאחר שהיא דבר המייחד את האדם.
"לעומתו", אומרת פרופ' דרומי, "דרכי מונחית על ידי התיאוריה ההתפתחותית, הרואה קשר בין תקשורת להופעת שפה. תקשורת מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הורים צריכים לדעת ששפה אינה מתפתחת בוואקום, אלא בתוך אינטראקציות בינאישיות, לאורך השנה הראשונה לחיי התינוק, וכמובן בהמשך הדרך".
למה הכוונה במושג אינטראקציות? "תפקיד ההורה הוא להציג את העולם בפני הילד. הורה חייב להיות שותף לחוויה שהילד חווה. לדוגמה, אמא וילד חווים יחד חוויה שבה הילד מתנדנד על סוס עם קפיץ בגן שעשועים. אם אחת מסתפקת בכך שהילד נהנה. אמא אחרת אומרת כבר בדרך לגינה: 'אתה אוהב לרכוב', 'איזה יופי, אנחנו הולכים לגינה'. בזמן שהילד רוכב, האם אומרת: 'דיו דיו, אנחנו רוכבים'. בדרך הביתה היא משחזרת את החוויה.
"התנהגות זו מכונה שיתופיות. אנחנו רואים היום כי לאלמנט השיתופיות יש כוח ניבוי עצום להתפתחות השפה. ואולם, לכך מתוספים מנגנונים רבים, בהם מנגנונים קוגניטיביים והבשלה מוטורית".
עירית חגי, פסיכולוגית אחראית במכון להתפתחות הילד של מכבי שירותי בריאות בבאר שבע, ומומחית לפסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית, מוסיפה כי "לשפה יש מטרה תקשורתית. התינוק נולד עם מנגנונים מולדים, שמאפשרים לו לפתח שפה. אם מנגנונים אלה תקינים והתינוק נחשף לסביבה מתקשרת, הוא יפתח שפה.
"יש מצבים שבהם השפה לא נרכשת כתוצאה מהעדר מנגנונים או קושי בשימוש בהם. כמו כן, אם קיים חשד לבעיות שמיעה, יש לבדוק זאת. בטיפת חלב נערכות בדיקות שגרתיות, אך לא מקיפות מספיק. השנתיים הראשונות הן קריטיות. לכן, אם לא מאתרים בזמן את הימצאותן של בעיות שמיעה, הדבר עשוי להביא לעיכוב בהתפתחות השפה".
כיצד אתן ממליצות להורים לנהוג? פרופ' דרומי: "הייתי שמחה לעודד אמהות לכמה שיותר שיתופיות. יש חשיבות בקשר בין התינוק לאם ולאב. עם זאת, יש הורים המדברים בשפה מורכבת מדי, או הרבה מדי. במקרים אלה, הילד אוטם את עצמו. הורה צריך להעניק פרשנות המתקבלת על הדעת לפעולה שהילד ביצע. אם הילד אומר 'בה בה בה' ומצביע לעבר הבובה, אפשר לומר: 'כן, אתה רוצה בובה'.
"צריך לכוון לרמה ההתפתחותית של הילד, ולהתאים את עצמנו לצרכים המשתנים שלו. ברוב המקרים, אמהות ניחנות ביכולת טבעית לעשות זאת. עם זאת, במקרים קיצוניים יש אמהות נטולות רגישות בסיסית בהתאמה לילדם".
הימנעו מהפעלת לחץ
כיצד יודעים שהשפה הולכת וקרבה? פרופ' דרומי: "אחת הפעולות החשובות המקדימות את הדיבור היא ההצבעה. הילד מנסה לתפוס תשומת הלב, ליצור קשב משותף, מה שמכונה השלב הקדם-מילי. ההצבעה מופיעה בדרך כלל בין הגילאים 10-13 חודשים, ובסמוך למילים הראשונות".
חגי: "התקשורת הלא מילולית חשובה לא פחות להתפתחות השפה מהתקשורת המילולית. אלה סימנים המצביעים על הכנת התשתית המוטורית והתקשורתית להפקת השפה בעתיד".
מה אסור לעשות? פרופ' דרומי: "אסור לכפות על ילד לדבר, להפעיל עליו לחץ. דיבור הוא צורך בסיסי של ילדים. חשוב לזכור, כי קיימים הבדלים עצומים בין ילדים בהקשר של הבשלה לדיבור, קצב ההתפתחות הקוגניטיבית הנדרשת לדיבור והתפתחות רגשית. גודל אוצר המילים יכול לנוע בין 20 ל-600 מילים בגיל שנה וחצי בקרב ילדים שהתפתחותם תקינה. אני מאמינה שיכולת ההסמלה, היכולת לייצג את העולם, חשובה מאוד להתפתחות השפה.
חגי: "אסור ללמד מילים. ילד צריך ליהנות מתקשורת. להרגיש שמדובר בדבר מה מתגמל. אין להתיילד, ולא לחקות היגוי לא נכון. כדאי גם לא לתקן, אלא לתת מודל של שפה תקינה. כלומר, לחזור על מה שהילד אמר, ולומר את המשפט בצורה תקינה".
האם כדאי לדבר עם הילד בשתי שפות? פרופ' דרומי: "אם שתי השפות מוצגות בעקביות, תוך הפרדה ברורה ביניהן, בקרב ילדים בריאים שהתפתחותם תקינה, אין מניעה לעשות זאת. אפשר שהאם, למשל, תדבר אל הילד בשפה אחת, והאב - בשפה אחרת. אפשר לשוחח בבית רק באנגלית, ומחוץ לבית בעברית. מה שחשוב הוא לשמור על עקביות. ולא די לעשות זאת בשנה הראשונה, חייבים לשמור על כך לאורך כל שנות הילדות. אחד הקשיים נובע ממצב שבו האב, לדוגמה, משוחח ברוסית עם ילד ההולך לגן, וזה עונה לו בעברית. האב חייב להמשיך לשוחח עם הילד ברוסית".
טובה ארצי, קלינאית תקשורת ראשית בשירותי בריאות כללית, סבורה "שכאשר ילד רוכש שפה, מוטב להציג בפניו שפה אחת בלבד". אם נמצאים סבא וסבתא דוברי רוסית, היא אומרת, קיים סיכוי שהילד יקלוט את השפה, אולם "לא מומלץ שאחד ההורים יחליט לשוחח עם הילד בשפה זרה. כדאי לחשוף את הילד לשפה נוספת רק בגיל חמש-שש".
קיימים הבדלים עצומים בין ילדים בבשלותם לדבר | צילום:
blackjake, Istock
לא לצחוק מטעויות
האם ילד החוזר שוב ושוב על טעות לשונית עושה "דווקא"? חגי: "בדרך כלל לא. לעומת זאת, אם ילד בן שלוש אומר 'מומוס' ולא 'חומוס', למרות שהוא יודע להגות את המילה נכון, סביר שהוא רואה בכך משחק. לכן, לא כדאי לצחוק מטעויות לשוניות, מאחר שלעיתים הדבר עשוי להנציח אותן".
האם יש הבדל בין התפתחות שפה בקרב ילדים ראשונים לבאים אחריהם? חגי: "בדרך כלל, אנו נוהגים להשקיע יותר בטיפוח ילדים ראשונים, ואלה נמצאים יותר בחברת מבוגרים המדברים בשפה עשירה. על כן, הם עשויים לפתח שפה מהר יותר. באשר לילדים הבאים, הדבר אינו ברור. מחד, משוחחים איתם פחות. מאידך, הילד השני חשוף לגירויים הלשוניים של הילד הראשון".
האם יש משמעות לכך שילד מפתח שפה מהר? פרופ' דרומי: "לא בצורה פשוטה. מועד הופעת המילים הראשונות תלוי בהרבה מאוד גורמים. הגיל אינו הממד המנבא, אלא הדינמיקה ומשך הזמן הלוקח לילד לבנות את הלקסיקון שלו. מרגע הופעת המילה הראשונה עד הופעת הדקדוק, חולפים בין שמונה חודשים לשנה. בתקופה זו, רוכש הילד מאות מילים. אם ילד מתחיל לדבר מוקדם, ומבטא עשר מילים בגיל שנה, אך נשאר עם אותן מילים למשך שישה חודשים - יש כאן בעיה. לעומתו, ילד המתחיל לדבר בגיל שנה ועשרה חודשים, אך רואים אצלו דפוס התפתחות מהיר, האיחור הראשוני אינו מדאיג".
מהי הגישה לגבי תאומים? חגי: "בדרך כלל, תאומים מפתחים תקשורת אישית משלהם - עובדה העשויה להפריע להם לפתח תקשורת עם הסביבה. לכן, התפתחות השפה עשויה להתעכב מעט בקרב תאומים. ישנם מקרים, בהם תאום אחד מילולי יותר, ומתווך את אחיו התאום מילולית לסביבה, ובכך עלול למנוע מהאח לפתח שפה. הפתרון הוא לנסות לאפשר לכל אחד להתבטא בנפרד ולא להתייחס אליהם כיחידה אחת, ובכל מקרה מומלץ להפריד ביניהם לפני גן חובה".
מתי כדאי להגיע לקלינאית תקשורת? חגי: "מצב שבו ילד לא מבטא כלל מילים בגיל שלוש, ולא בונה משפטים פשוטים צריך להדאיג. סימנים ראשונים לחוסר תקשורת, ניתן אף לזהות בגיל שנה וחצי, כאשר ילד לא משתמש בג'סטות ובתקשורת לא מילולית, לא מצביע ולא יוצר קשר עין".
הכתבה התפרסמה באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן
