אם חשבנו שמישהו למד משהו מהסגר הקודם, הנה עוד הוכחה לכך שהכאוס במדינה חוגג. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה הורים לילדים קטנים בסגר הקודם הייתה הגבייה על הצהרונים והמעונות בימי הסגר. והנה, גם היום אין פתרון מובהק לנושא.
הורים קיבלו מידע סותר לגבי זכויותיהם בקשר לכסף שנגבה מהם ללא מתן שירות בתמורה, חלק מהכסף הוחזר אך היו מוסדות שסירבו להחזיר את התשלום בתואנה שמדובר ב:"כוח עליון".
חלק מהרשויות המקומיות בחנו מתן החזר מלא או חלקי להורים עבור התשלום לצהרונים, אך העדיפו להמתין לפיצוי מהממשלה בטרם יחזירו את הכסף.
בגני הילדים המצב ביה מורכב מעט יותר. בעוד שמשרד הרווחה, האחראי על החינוך לגיל הרך בישראל, הודיע כי גני הילדים והמעונות בפיקוח, מחויבים להחזיר להורים את כל התשלומים עבור הימים שבהם לא התקיימה פעילות בגלל השבתת מערכת החינוך, אין מי שיפקח על גני הילדים הפרטיים.
עקב כך, בשל חוסר הוודאות סביב השבתת מערכת החינוך, הורים רבים לא ידעו האם מגיעה להם הזכות לדרוש את הכסף ששולם מראש עבור הפעוטון או גן הילדים הפרטי, ומה זכויותיהם במידה והגננת מסרבת לכך.
כעת, עם כניסת הסגר השני, הורים רבים ניצבים בפני אותה שאלה בדיוק: מה יקרה לכסף אותו שילמו על חודש ספטמבר ועל חודש אוקטובר?
>> האם אפשר להפר את החוזה שחתמתם עם הגן בגלל הקורונה?
>> "אנחנו בני ערובה בידיהן של בעלות הגנים הפרטיים"
סעיפי קורונה
במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות נגד גני ילדים, משפחתונים ומעונות פרטיים שהוסיפו לחוזי ההתקשרות לשנת תשפ"א "סעיפי קורונה" הקובעים שבמקרה של השבתת הגן עקב הנחיות משרד הבריאות, ההורים יידרשו להמשיך לשלם את התשלומים כסדרם, או חלקם בתקופה שבה הגן מושבת ולא ניתן שירות להורים.
על פי התלונות, הורים נדרשו לחתום על חוזה חדש הקובע כי במקרה של השבתת הגן או הצהרון עקב הנחיות משרד הבריאות, ההורים ימשיכו לשאת בתשלומים למשך 30 יום ממועד ההודעה על ההשבתה, או ישלמו חלק מכל חודש שבו המוסד מושבת לכיסוי הוצאות.
בשונה מהתפרצות הנגיף לראשונה בחודש מרץ, כעת, כבר לא מדובר על כוח עליון, שכן כעת הסיכון להתפרצות הנגיף בגל השני ידוע מראש ואפילו צפוי. ולכן, קובעת המועצה לצרכנות, לא ניתן לגבות תשלום בגין שירות שלא ניתן.
עשרות מוסדות בארץ כבר החלו לשלוח להורים הודעה על אי גביית התשלום לתקופה המדוברת החל מרגע היציאה לסגר ועד לרגע החזרה. בנוסף, פרסם משרד החינוך, שהחזר התשלומים להורים בגין ימי הלימוד בסגר ייעשה בתיאום ובשיתוף בין הרשות ונציגות ההורים. בתוך כך, באשכולות חברתיים- כלכליים גבוהים בהם המימון נעשה גם על ידי ההורים, ההחלטה על ההחזרים תעשה על ידי הרשות בהיוועצות עם ההורים.
ומה באשר לגנים הפרטיים? המועצה מצביעה על בעייתיות החוזים בשל יחסי הכוחות לא שוויוניים ופערי המידע בין הצדדים לחוזה - הצד החלש – ההורים, לצד החזק - בעלי הגן, שיכולים לכפות את תנאי העסקה על ההורים, מבלי שיש להם חלופה אמיתית אחרת.
במועצה טוענים שאין הצדקה לגבות פיצוי נוסף מההורים שלא קיבלו שירות. "חיוב הורים בתשלומים מלאים או חלקיים בחודשים שבהם הגן הושבת בהוראת משרד הבריאות, מעלה חשש לקיפוח צרכנים. במקרה הזה, לבית המשפט יש את הזכות לבטל, או לתקן את התנאים המקפחים בחוזים".
תשלום רק במקרה שהמדינה לא מפצה
בתוך כך, במשרד המשפטים עובדים על מתווה המוצע במקרה של אי פעילות של הגן לתקופה של עד 14 יום, בשל סגר או בידוד. על פי המתווה המוצע, ניתן לקבוע כי ההורים יישאו בעלות שלא תעלה על 30 אחוזים מגובה שכר הלימוד בגין התקופה האמורה.
במקרה של אי פעילות של הגן במקרה של סגר או בידוד לתקופה שבין 15 ל-30 ימים ברציפות, תושת על ההורים השתתפות בגובה 10 אחוזים משכר הלימוד, ובלבד שהגנים יהיו רשאים להוציא את העובדים לחל"ת, או לא לשלם את שכרם בגין התקופה האמורה על פי דין.
במקרה של אי פעילות של הגן לתקופה העולה על 30 יום ברציפות בשל סגר, לא יצטרכו ההורים לשלם כלל וזאת מתוך הנחה כי הנהלות הגנים יקבלו סיוע מהמדינה על דרך של מתן מענקים וכן השתתפות מדינה בשכר העובדים על דרך של הכרה בחל"ת. על כל פנים, ובכל מקרה, לא יינתן החזר להורים מצד הנהלות הגנים בגין ימי חופשה עבור חגים ומועדים שחלו בתקופה שבה הגן היה סגור.
כל זה תקף רק בתנאי שהמדינה לא תפצה את בעלות הגן. אם הן יקבלו פיצוי, על פי משרד המשפטים, ההורים אינם צריכים לשאת בנטל, והכנסת סעיף המחייב תשלום גם אם לא ניתן שירות- הוא פסול.
בכל מקרה, אומרים במשרד המשפטים, אם מדובר בכשל נקודתי של חודשיים -שלושה, הם ממליצים שלא להתעקש עם הגננת על החזר מיידי של התשלום אלא לתת תקופת "גרייס" ולסייע לגננת לעמוד בתשלומים לספקים, ובתנאי שתתחייב להחזיר את הכסף בהמשך.
מה קורה במקרה שהגן מתעקש לגבות כסף
שאלנו את המועצה לצרכנות, מה מותר על פי החוק להורים לעשות במקרה שממשיכים לחייב אותם.
שילמתם בהמחאה? המחאה סחירה (שאינה למוטב בלבד) ניתנת להעברה מאדם לאדם ולצרכן אין שליטה על התשלום. במקרה שההמחאה הועברה לצד שלישי, הוא יוכל לדרוש את התשלום ולפתוח תיק נגד מוסר הצ'ק בהוצאה לפועל, גם אם לא קיבל תמורה ויש לו טענת הגנה.
אם ההמחאה בלתי סחירה (למוטב בלבד) ניתן לבטל אותה במקרה שלא קיבלתם את התמורה שהוסכמה (כשל תמורה) ואם הספק פותח תיק הוצאה לפועל תהיה לכם הגנה טובה.
שילמתם בהוראת קבע? הוראת קבע ניתנת לביטול באופן חד צדדי אף ללא הסכמת הספק. יש לשלוח בקשה להפסקת החיוב לחברת האשראי והיא מחויבת להפסיק את התשלומים.
שילמתם באשראי? חוק כרטיסי חיוב קובע כי במקרה שהעסק הפסיק לספק שירותים, תוכלו לפנות לחברת האשראי בכתב ולדרוש לעצור תשלומים עתידיים. במקרה זה חברת האשראי חייבת לעצור את התשלומים, והיא רשאית לפנות לספק כדי לוודא האם המוצר/השירות סופק. חברת האשראי תוכל לחזור ולחייב אתכם רק אם הומצאה לה אסמכתא המעידה על קבלת המוצר/השירות ובהודעה מוקדמת על כך כדי לאפשר ללקוח להציג את טענותיו.
יש לפנות בהודעה כתובה לעוסק ולבקש לבטל את העסקה. לאחר מכן, שלחו הודעה כתובה לחברת האשראי ובקשו לעצור תשלומים עתידיים בשל כשל תמורה ודאגו לצרף את ההודעה ששלחתם לעסק.
לא הצלחתם להגיע להבנות עם בעל הגן / המשפחתון? ראשית, שלחו פניה בכתב לבעל העסק ובו דרישה להחזיר את הסכום המגיע לכם בגין התקופה שבה הגן היה סגור, ואת ההמחאות שנמסרו. אם לא קיבלתם תשובה או אם בעל העסק מסרב להחזיר לכם את התמורה, ניתן להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות.