למה זה קורה?
ישנן מספר השערות לסיבות לכך, אבל האמת היא שקשה לדעת. יכול להיות שזה בגלל שהתלהבתם יתר על המידה בפעם הראשונה שהוא עשה קקי בסיר והוא נלחץ כשהבין שזה כל כך משמעותי לכם. לפעמים זה קורה כחלק מהלמידה שלו לשלוט – הוא שולט יתר על המידה (מתאפק) ואז לא תאחר לבוא העצירות. עם העצירות ישנם קצת כאבים או אי נוחות והוא עשוי לקשר את התחושות הללו לעשיית קקי ולחשוש שזה יקרה שוב. ישנן עוד תיאוריות המנסות להסביר מדוע זה קורה (קושי להיפרד מהקקי, למשל), אך למען האמת, זה לא ממש משנה. כך או אחרת, התוצאה היא אותה תוצאה והדרך לעזור לקטן שלכם להתמודד עם הקושי היא אחת - לשחרר. כן, קראתם נכון – אתם ההורים צריכים לשחרר כדי שבנכם הקטן יוכל גם הוא לשחרר.
הבעיה היא שרוב ההורים עושים בדיוק את הדבר ההפוך. הם מנסים לעזור לבנם המסכן באמצעות הרבה הסברים על קקי, וניסיונות להסיח את דעתו כשהוא יושב על הסיר עם ספרים, שירים, אייפדים למיניהם ומשחקים. אי אפשר להאשים אותם שהם מוטרדים. יחד עם זאת, הלחץ שהם משדרים רק מעכב עוד יותר את היכולת של בנם להתמודד עם הקושי.
תחשבו שאתם חוששים לעלות על הר גבוה, ובכל כמה דקות בא מישהו ושואל "נו? אתה עולה?". כעבור מספר דקות שוב "עוד לא עלית? מה יהיה? אולי אם תעלה מהצד השני פחות תפחד? תראה, תראה, הנה שיר נחמד באייפון. תקשיב לו ותעלה, יאללה. אתה יכול. נו?".
עוד בערוץ בית ומשפחה:
איך מגיבים לפספוסים?
גמילה מחיתולים: ככה תעשו את זה
מיתוסים על גמילה מחיתולים: כדאי לחכוץ לקיץ?
לעומת זאת, אם מישהו היה בא ורק אומר לכם "אני יודע שאתה יכול לעלות. בזמן שלך, כשאתה תבחר לעלות פשוט עשה זאת", והולך. מה היה מעודד אתכם יותר לעלות? כך בדיוק אני מציעה שתתייחסו לקושי של בנכם בעשיית הקקי. הנה כמד דברים שאתם יכולים לעשות:
1. אמרו לו שאתם סומכים עליו שכשהוא יבחר הוא יעשה.
2. צמצמו את ההתייחסות שלכם למינימום. אל תשאלו אותו על זה או תדברו איתו, גם לא עם הגננת או בן הזוג מעל לראשו.
3. כשהוא כבר מתיישב על הסיר או האסלה, במקום להסיח את דעתו עם משחקים שונים פשוט עזבו אותו וצאו מהשירותים באיזו אמתלה של "משהו שאני צריכה לעשות רגע וכבר חוזרת". תתעכבו קצת, תנו לו זמן לבד עם עצמו.
4. תעודדו ותשימו לב לכל ניסיון שלו. על כל צעד קטן האירו לו בפנס, תראו לו איך הוא מתמודד. למשל, "שמתי לב שניסית היום לשבת, אם תמשיך זה בוודאי יקרה".
אם הוא מבקש לחזור לחיתול?
ילדכם זקוק לכוחות על מנת להתגבר על הקושי. זו משימה שלו בלבד וכמה שתרצו לעזור – העזרה הגדולה ביותר שתוכלו לתת לו היא האמונה שהוא מסוגל והביטחון שתשרו עליו.
כמובן, כדאי להיות עם האצבע על הדופק ואם נדמה לכם שהעצירות נמשכת זמן רב יש להתייעץ עם רופא.
חשוב לי לציין שעליכם להתייחס לקקי כחלק מתהליך הגמילה כולו שהתחלתם. במידה וזה נמשך תקופה ארוכה יותר (מעל חודש) כדאי לפנות לקבלת הדרכה פרטנית. כמו כן, הדרכה כזו נדרשת גם במקרה של ילדים שכבר עשו קקי באופן עצמאי בסיר או אסלה ואז החלו לעשות בתחתונים.
דפנה גרייס היא מאמנת ומדריכת הורים בגישת אדלר מחברת "המדריך לגמילה מחיתולים". לקבלת המדריך במתנה לחצו כאן