בטרם הפכתי למדריכת הורים ויועצת שינה, במשך 15 שנים הייתי גננת. עבדתי בגני ילדים פרטיים ועירוניים, ואף ניהלתי שנים רבות את הגן הפרטי שלי בצפון תל אביב. אחת המשימות המאתגרות ביותר בניהול גן היא מציאת סייעות מתאימות. מחד הגן אינו יכול לפעול בלי כמות מספקת של אנשי צוות, ומאידך לא נכון לקבל לעבודה כל אחת רק כדי למלא את המשבצת, ולהגיד שיש מספיק אנשי צוות בגן.
אז מה בעצם הופך סייעת להיות כשירה לעבודה עם ילדים? נהוג לחשוב משום מה, שאם סייעת מתקבלת לעבודה בגן, המשמעות האוטומטית היא שהיא הוכשרה לכך ושיש לה תעודה. במעונות נעמ"ת, ויצ"ו ודומיהן נהוג לקבל עובדות שעברו קורס מתאים, בעוד שבגני ילדים פרטיים לתעודה כזו אין משמעות. למה בעצם? האם לא שמעתם על סייעות במעונות גדולים שהתעללו בילדים? האם התעודה מקנה ביטחון באשר לטיבה ואישיותה של המטפלת?
מעולם לא העסקתי סייעת בוגרת קורס
אני אישית מעולם לא קיבלתי סייעת שעברה קורס. יותר מהכול היה לי חשוב להסתכל על הבן אדם שיושב מולי, בדרך כלל בת אדם, ולא לחפש חותמת של אגודה. העדפתי תמיד לעבוד עם סייעות שאותן אוכל ללמד בעצמי את מה שבעיניי חשוב. מעבר לכך, הסייעות שהגיעו עם תעודה לא שבו את לבי. אני לא הרגשתי שהתעודה מקנה להן את הניצוץ בעיניים, את האהבה לילדים, את החום, הסבלנות, או את האנרגיות המתאימות לעבודה בגן.
האם עשיתי נכון? ובכן, העובדה שהצוות שלי היה יציב ועקבי במשך שנים, החיוך של הילדים בבוקר, וההורים שסמכו עלינו הוכיחו שבחרתי נכון. אני קוראת לזה אינטואיציות, ומודה לאל שהעניק לי מהן בשפע. אבל לא רק אינטואיציות חשובות פה. גם אכפתיות היא הכרחית.
תעודה היא רק נייר. כשסייעת מגיעה לראיון עבודה מה שחשוב באמת הוא מי שיושב מולה ומראיין אותה, כמה חשוב לו למלא את המשבצת של הסייעת רק כדי להגיד להורים שהנה, לא חסרה לנו אשת צוות, לעומת כמה חשוב לו לקבל מישהי שהיא באמת איכותית.
כפי שכולנו יודעים, קיימות לא מעט גננות מוסמכות שלא מתאימות לעבוד עם הילדים למרות שהן בעלות תעודה. באותה המידה התעודה לא תהפוך את הסייעת שעומדת מאחוריה לטובה ומתאימה יותר. לכן, חשוב שהמראיין יהיה בעל אינטואיציות טובות, קליטה מהירה, ואינטרס ברור של טובת הילדים והצוות.
בגני ילדים פרטיים קיימת בעיה סבוכה לא פחות. בגנים בהם בעלי הגן הינם יזמים, ואינם משמשים כחלק מהצוות המטפל בילדים - הם תופסים את הגן כעסק ריווחי בלבד, ולכן הם מונעים רבות מהאינטרס שההורים יהיו רגועים, ושיהיה שקט מערכתי בגן. ומה עושים כדי שההורים ישקטו על שמריהם? דואגים שעל פניו הכול יראה טוב, שיהיה מספיק צוות בגן ופחות מעניין אותם אם הסייעת מתאימה כמו כפפה ליד, או אם יש לה גישה חינוכית, ולמה בכלל היא רוצה לעבוד בגן ילדים. לכן פעמים רבות הם יבחרו סייעות שאינן מתאימות לעבודה עם ילדים רק כדי למלא את המשבצת ולהרגיע את הרוחות. אבל מה קורה כאשר הסייעת לא הכי מתאימה? אם בעל הגן הינו יזם - כנראה שהצוות יצטרך להתמודד וכך גם הילדים.
חפשו גן ילדים בו הצוות קבוע
התופעה רווחת פחות בגני ילדים בהם מנהל הגן עובד בפועל עם הילדים. בגן כזה, (ובהנחה שבעל הגן עצמו הינו בעל גישה חינוכית טובה ואיכותית), הוא יבחר לעצמו אנשי צוות מתאימים וראויים, שכן הוא עצמו צריך לעבוד איתם. יתרון נוסף הוא שבגן בו בעל הגן משמש חלק מהצוות החינוכי, הוא ישגיח על מעשיהם של אנשי הצוות כמעט בכל רגע נתון. לבעל גן שעובד עם הצוות יש אינטרס שהגן יצליח, שהצוות יהיה איכותי הן עבור הילדים, הן עבור חווית עבודה נעימה שלו עצמו, והן עבור הרושם על ההורים, שהרי שם הגן משחק תפקיד.
לסיכום, לתעודת מטפלת מוסמכת אין יותר מדי משמעות. חפשו גן ילדים בו הצוות קבוע ואינו מתחלף תדירות, חפשו גן ילדים בו בעל הגן הינו חלק מהצוות, או לפחות נוכח בגן. רצוי שלבעל הגן עצמו תהיה זיקה לחינוך, תעודת גנן/ת, יועץ חינוכי, או "סתם" תואר בחינוך. חפשו את האיש שלפני שיראה לכם כמה יפה מקושט הגן - יראה לכם כמה אהבה ניתנת בו לילדים. תעזבו אתכם משטויות. בינינו? זה מה שחשוב באמת.
* אור ייני, היא יועצת משפחתית, מדריכת הורים ושינה. מסייעת להורים לראות את העולם דרך עיני הילד, להבין אותו, לשפר את היחסים והתקשורת, ולהחזיר את השקט והרוגע לבית. מתמחה במתן כלים להתמודדות עם התפרצויות זעם ותסכול,שימשה גננת ובעלת גן במשך 15 שנים.