בחג פורים, לצד הילדים המתחפשים, נוהגות גם הגננות להתחפש, למען השמחה והצהלה הכללית. באחד מימי הפורים העליזים, כאשר הצוות ואני החלטנו מראש למה אנו מתחפשות (הפתעה לילדים כמובן), הפתעתי בתחפושת מושקעת במיוחד של ליצן. כל כולי נעלמתי תחת בגדים צבעוניים, ימדי גופי השתנו (תודות לכרית ששמתי מתחת לחולצתי), השיער שלי התחלף בשיער צבעוני מקורזל, את פניי צבעתי בלבן, וציירתי עליהן במיטב כשרוני, ועל אפי התנוסס לו חוטם עגול ואדום.
כשתוף מרים בידי, ומוזיקת פורים עליזה ברקע, התכוננתי לפתוח את הדלת בצהלות: "פורים שמח" לכל ילד שיגיע. האווירה בגן הייתה תוססת, שמחה ועליזה, ובנות הצוות ואנוכי חיכינו משולהבות לילד הראשון. ואז הוא הגיע, ואכן פתחתי את הדלת בחיוך ובריקוד.
לעולם לא אשכח את פניו של אריאל בן השנתיים, ששלח בי מבט אחד בלבד, ופצח בבכי מבוהל וקורע לב, הושיט את ידיו לאביו, שירים אותו על הידיים, תחב את ראשו בכתפו, ומיאן להירגע.
כפי שהוא נבהל ממני, כך אני נבהלתי מתגובתו. מעולם לא התחפשתי למשהו שהעלים אותי לחלוטין לפני כן, ולכן לא הייתי מודעת לגודל הבהלה שאני עלולה לגרום. מלאת רגשי אשם החלטתי להסיר את האיפור מיד, כדי שילדים אחרים לא ייבהלו גם הם.
אריאל המסכן לא הפסיק לבכות, וגם כאשר הסרתי את השיער ואת האיפור ממש מולו, הוא הסתכל עלי בחוסר אמון מוחלט. מיותר לציין עד כמה קשה היה לו להיפרד מאביו באותו יום, ובמהלך כל היום הוא לא היה מוכן בשום אופן להתקרב אלי.
ילדים בגילאים צעירים בהחלט מפחדים מדמויות לא מוכרות, וליצנים צבעוניים, בעלי פנים לא טבעיים נתפסים בעיני רבים מהם כמאיימים מאוד. ודאי נתקלתם בחייכם בילדים שאינם אוהבים ליצנים. אני חושבת שמאז אותו היום גם אריאל לא אהב אותם יותר. ילדים צעירים זקוקים להדרגתיות, כי הם חווים את העולם בעצמות גבוהות בהרבה מאתנו, המבוגרים.
ועוד קטנה על משלוח מנות: דבר נוסף שנהוג לעשות בכל שנה, הוא להחליף משלוחי מנות בין ילדי הגן. כל ילד מביא אתו משלוח מהודר, ולפי הטלת פור, כל ילד מקבל משלוח של אחר. עד גיל 4 לילדים קשה מאוד לוותר על המשלוח שהביאו. הם נמצאים בשלב אגוצנטרי ושומרים על הטריטוריה שלהם מאוד. הרעיון שמאחורי החלפת משלוחי המנות אינו מדבר אליהם, מכיוון שהדחף שלהם לשמור על רכושם חזק יותר. לכן, בעוד בגנים עירוניים נהוג להחליף משלוחים בין הילדים, בגנים של ילדים צעירים יותר כל ילד מביא משלוח מנות, ומקבל את שלו, שאם לא כן- הילדים בוכים ומתוסכלים, אינם מבינים מדוע לקחו להם את שלהם, וכל חוויית השמחה נהרסת.
אור ייני היא יועצת משפחתית, מדריכת הורים ושינה. מסייעת להורים לראות את העולם דרך עיני הילד, להבין אותו, לשפר את היחסים והתקשורת ולהחזיר את השקט והרוגע לבית. מתמחה במתן כלים להתמודדות עם התפרצויות זעם ותסכול, שימשה גננת ובעלת גן במשך 15 שנים.