תזכרו שגן הוא עסק לכל דבר | צילום:
istockphoto
אז הסתדרתם בל"ג בעומר? ומה לגבי שבועות, כבר מצאתם מה לעשות עם הילדים? ואוגוסט? הסבתות כבר הוציאו יומנים וחילקו ביניהן את הנטל? כשאנחנו הופכים להורים, החגים מלחיצים אותנו לא רק בגלל עניינים קולינריים ומשפחתולוגים, אלא בעיקר בגלל החופש בגנים ובבתי הספר. איכשהו, אנחנו מניחים שהבעיות מתחילות אי שם בגיל שלוש, כשהילדים נכנסים בשערי מערכת החינוך הממלכתית ומרובת החופשים – אבל מתברר שגם במסגרות פרטיות יש לא מעט ימי חופש. מי קובע מתי הגנים הפרטיים והמשפחתונים יוצאים לחופשה? ואיך אפשר לדעת אם הגן שלכם מגזים? דיברנו עם כמה גננות והורים, שיסבירו את עמדתם.
"למה לא מוצאים גננות מחליפות?"
בניגוד לגני עירייה ובתי ספר, על הגנים הפרטיים עד גיל 3 אין פיקוח של משרד החינוך – לא על תכני הלימוד ולא על ימי החופשה. גנים פרטיים לילדים מגיל 3 ועד גיל 6 אמנם מפוקחים פדגוגית, אולם גם להם אין כל מחויבות שמכתיב משרד החינוך לגבי ימי חופש. גם ארגונים שונים שמכנסים תחת כנפיהם גנים פרטיים – כמו איגוד הגנים הפרטיים, איחוד הגנים הפרטיים וארגון הגנים הפרטיים לא מחייבים את החברים בהם בלוח חופשות, אלא רק יכולים להציע אופציות שונות ללוחות חופשים, שהגנים רשאים לאמץ או להתעלם מהם. למעשה, כמו כל עסק אחר, יכולים מפעילי גן לקבוע לעצמם מתי הם יוצאים לחופש, וההורים יכולים להסכים (ולמצוא פתרונות לימים הללו) או לסרב – ולחפש לעצמם מסגרת אחרת.
אבל למרות שמדובר בשוק חופשי, בכל זאת ישנן נורמות. רוב הגנים הפרטיים מאמצים, בשינויים והתאמות קלים, לוחות קיימים – מלוח סטנדרטי של משרד התמ"ת ועד לוח החופשות של הגנים האנתרופוסופים. ומה משותף לכולם? המון ימי חופש, שממש לא מסתנכרנים, או מתקרבים להסתנכרן, עם ימי העבודה במשק. ברוב הגנים כ-60-70 ימי חופש בשנה (כולל ערבי חג, חגים, ימי חול המועד וימי שבתון). אפשר לשלם על קייטנה של 10-20 ימים באוגוסט, ואז נשארים עם הרבה פחות ימי חופש, אבל גם עם הרבה פחות כסף בארנק. כצפוי, ההורים טוענים שהם קורסים, אבל בעלי הגנים מסבירים: אנחנו חייבים לתת לגננות ימי חופש, אחרת נישאר לבד.
ומה אומרים בעלי הגנים? "אנחנו עובדים לפי הלוח של ארגון הגנים הפרטיים, ולמרות שבחוזים הסטנדרטיים של הגנים הפרטיים יש חמישה 'ימי בחירה', אנחנו לא לוקחים אותם על פי רוב", אומרת עינת, מפעוטון "הבית של עינת" ברחובות . "אנחנו מאוד משתדלים להתאים את החופשות למה שנהוג, אבל בתחום שלנו רוב העובדים הן גם אמהות, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לא רק להורים, אלא גם לכוח האדם שאנחנו מביאים. יש תחרות לא קלה על נשות צוות איכותיות, ואם אני אחליט שבפעוטון שלי עובדים כל יום חוץ מיום כיפור, אני לא בטוחה שהמטפלות יעמדו בתור כדי לעבוד אצלי. אני מבינה שההורים לא תמיד מרוצים מזה, אבל צריך להבין שהגנים הפרטיים נופלים בין הכיסאות – אנחנו רוצים להביא את המטפלות הכי טובות, אבל צריכים לתת להן תנאים כמו בכל מקום אחר, ולא יכולים לצפות שהן יעבדו כמעט בלי הפסקה.
"בעצם, אף אחד לא יורד לעומק הבעיה. כולם אומרים שאנחנו, בעלי הגנים הפרטיים, לא צריכים להוציא את הילדים לחופשים כמו במערכת החינוך הרגילה, כי משלמים לנו הרבה כסף. אבל צריך לחשוב שאנחנו, בניגוד למעונות יום ולמערכת החינוך, משלמים מע"מ, ומרחב התמרון שלנו מאוד מצומצם. אנחנו כן עושים מה שאפשר לטובת ההורים, אבל חייבים להתחשב גם בצוות, והכי חשוב לכולנו, בסופו של דבר – היא טובת הילדים".
הייתם מוותרים על יום שישי?
"חייבים להתחשב גם בצוות" (אילוסטרציה) | צילום:
istockphoto
אבל מתברר שגם כשההורים הם בעלי הגן – עדיין יש חופשים שלא תמיד באים להם טוב. "כשהקמנו את הגן וניסינו לגבש תכנית חופשים, מצאנו לפחות חמישה לוחות שונים ברשת, ובתור גן הורים פשוט בחרנו להפעיל את הגן לפי לוח שבנינו בעצמנו, בהתאם לצרכים ולאילוצים של ההורים", מספרת נועה, שותפה בגן מעורבות הורים ברחובות. "בשנה הראשונה זה עבד טוב, כי הילדים היו קטנים יותר ואנחנו הפעלנו את הגן, אבל השנה, כששכרנו גננת, היינו צריכים כמובן להתחשב גם ברצונות שלה. ומכיוון שהיא אמא וזקוקה לחופשים בהתאם, אימצנו את הלוח של התמ"ת. אצלנו באמת יותר קל מגנים אחרים, כי התשלום לצוות הוא לפי העבודה בפועל, בתוספת הזכויות הסוציאליות כמובן, ואנחנו לא משלמים על אוגוסט כמו ברוב הגנים (למעט הוצאות קבועות של שכירות המבנה, ארנונה וכדומה), אבל עדיין נוצר מן סטטוס קוו כזה, של חופשים קבועים, שצריך למצוא לו פתרונות.
"אידיאלית, היה הרבה יותר נוח אם לא כל הגננות היו לוקחות חופש באותו זמן, אלא מפזרות את זה לפי מה שנוח להן, כמו שכל אדם עובד לוקח חופש בהודעה מראש ובתיאום עם מקום העבודה – מה שמאפשר לגן לפעול בימי העבודה של המשק. אבל כל עוד הנורמה היא רמת חופשים מסויימת שנהוגה בגנים הפרטיים, בלתי אפשרי למצוא גננת שתסכים לעבוד עם חופשים שמקובלים במשרות אחרות במשק, ולא כפי שהייתה מקבלת בכל גן אחר. אנחנו מוצאים פתרונות שמקובלים על ההורים, כמו להפעיל את הגן עם סטודנטית שמחליפה את הגננת בקיץ במקום קייטנה, אבל יש גם אילוצים חיצוניים שצריך להביא בחשבון, כמו שהעובדה שיש אצלנו ילדים דתיים, אז בפסח הגן לא יכול לעבוד אם לא נכשיר אותו לפסח, ולא רצינו להתעסק עם זה. הפתרונות שלנו הם הרע במיעוטו, אבל עדיין – זה רחוק מלהיות מושלם".
בשבוע שעבר סערה המדינה בגלל הצעה – רק הצעה, תיאורטית לחלוטין – לקצר את החופשים בתמורה לביטול הלימודים בימי שישי. מתברר שיש מי שכבר מיישם את המודל הזה, ומציע להורים גן פרטי בלי חופשים – אבל גם בלי ימי שישי. "בגלל שאני עצמאית, אני יכולה ורוצה להיות עם הבת שלי כמה שיותר, אבל אני ערה למצוקה של הורים שאין להם סבתא בפנסיה, וצריכים למצוא פתרונות כל הזמן", אומרת סילבי רמות, בעלת מרכז "צעדים". "להורים יש בסך הכל שבועיים חופש בשנה, וגם ככה, עם כל המחלות של הילדים, לא נשאר מזה כמעט כלום. מכיוון שיש לי משחקייה ובית קפה לילדים ראיתי איך בחופשים הילדים מגיעים עם סבתא, בייביסיטר או אחד ההורים, ושמעתי המון תלונות – מוצדקות לחלוטין – על המצב הזה. משם בא לי רעיון לפתוח תינוקייה ופעוטון, מגיל שלושה חודשים עד גיל שנתיים, שיעבוד כל הזמן, בלי חופשים. המחיר של זה הוא ימי שישי, שבעיניי הרבה יותר קל למצוא להם סידור, מה גם שרוב האנשים לא עובדים בשישי. אנחנו עובדים גם בערבי חגים עד הצהריים, גם בחול המועד: חוץ משישי-שבת וימי החג עצמם, הגן שלנו תמיד פתוח.
"יש לזה בעיניי גם ערך חינוכי – במקום לשגע את הילד, שבוע פה, שבועיים שם, הוא ממשיך להגיע לאותה מסגרת, ואין לו פתאום הפסקות ארוכות של יציאה מהשגרה. אני יודעת שזו עבודה קשה, כי אני מחליפה לא מעט בגן של הבת שלי, אבל מי עובד בעבודה קלה בימינו? זה מענה הכרחי בעיניי, בשוק העבודה של היום, ולשמחתי הצלחתי למצוא פתרון כזה, שאני מקווה שיקל על ההורים".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
