אז כדי שאחרות לא יפלו בפח התירוצים, אחרי כמעט שנתיים של ניסיון החלטתי לאסוף למען אמהות העולם שלל סיבות "מקוריות" של אבות שחברותיי ואני נתקלנו בהן, לצד עצות שימושיות איך להתמודד איתן. לצערי, אין לי מקום בטור לפרוס את כל מגילת התירוצים האבהית, אבל בינתיים הנה מדריך מקוצר מאמא צעירה לאמא צעירה – על הזנים החדשים של האבות. גזרי והשמרי:
החנפנים
משפט מצוי: "אני בכיף ארדים אותו, אבל את עושה את זה הרבה יותר טוב".
ואני אומרת: אוקיי, אז נכון שחנופה זה לא דבר מזיק, אבל זה גם לא עובד עליי אחרי שאני ערה משש בבוקר, רצה בגני שעשועים ורודפת אחרי יהונתן שרודף אחרי חתולים גם אם זה כולל זחילה מתחת למכוניות (חונות, כן? יש גבול).
הפתרון: להגיד לילד שאבא תיכף בא להרדים אותו. זה כבר יעשה את העבודה.
המשתעבדים
משפט מצוי: "איזה באסה, אני תקוע בעבודה. הייתי בכיף בא איתך לקנות סיר לילה בשילב".
ואני אומרת: מעניין שכל הגברים נתקעים בעבודה מהרגע שבו קוראים להם אבא, גם אם מדובר בשומר בגן חיות ("יש לי פה משבר עם ההיפופוטם, את לא מבינה, הזברה חתכה ממנו הוא על הפנים").
הפתרון: אין בעיה, אני אקנה לו סיר - אתה תגמול אותו. חלוקה הוגנת לגמרי.
העייפים
משפט מצוי: "היה לי יום ממש קשה בעבודה, אני חייב לנוח, את חזרת מוקדם ".
ואני אומרת: נכון. וגם התעוררתי מוקדם בבוקר. וגם עבדתי. וגם החזרתי אותו מהגן. וגם בניתי רכבות, פאזלים ויצורים לא מזוהים מלגו. וגם סחבתי אותו עם הבימבה לפארק, העליתי אותו 900 פעם למגלשה הגדולה ועוד אחת לשנה הבאה. וגם רדפתי אחריו שלא יקפוץ ראש לירקון (עם כל הכבוד לחולדאי) כי הוא ראה ברווז שדומה לבובה שלו והחליט שגגה ברח. גם החלפתי לו, בישלתי לו וכמובן רחצתי אותו, ואתה חייב לנוח?!
הפתרון: תתפטר! או בגישה היותר עדינה, אל תבלבל לי ת'מוח ותבוא מוקדם הביתה או שנבוא בספונטניות לביקור ונראה מה אתם באמת עושים שם בין הפוקר לפורנו.
עוד בערוץ בית ומשפחה:
בטור הקודם: "חגגתי והתגעגעתי: חופשה בלי הילד"
למה האבות של היום כל כך מבולבלים?
גיבורת-על מניקה: השער שמעורר סערה בעולם
המתנדבים
משפט מצוי: "אני חייב ללכת לעזור לרועי לפרק את הארון, הוא עובר דירה".
ואני אומרת: מוזר. כי כשהבאנו את מיטת התינוק, נאלצתי להגיד לבחור הנחמד שמכר לנו אותה שאני חד הורית ומסכנה עם שתי ידיים שמאליות, ולבקש ממנו שיעשה ג'סטה וירכיב לי אותה בעצמו בזמן שהתחבאת באמבטיה!
הפתרון: אם הוא החליט להפוך להנדי מן בין לילה, אין בעיה, עלייך לאמץ את הכישורים החדשים שנולדו לבן זוגך. אז מחר מותק, אני צריכה שתרכיב לי את הכוורת מאיקאה, את ארון הנעליים, ואת הג'ימבורי שקניתי לילד.
המתחרשים
משפט מצוי: "ממי, אני לא יכול לקום אליו, אני לא שומע בלילות".
ואני אומרת: מעניין, דווקא זכור לי שהוא שומע מצוין את הסרט בסלון, את השכנה ממול גונחת ואת ההתגנבות שלי מאוחר הביתה. הבעיה מתחילה בשעות היום - הוא פשוט אף פעם לא מקשיב.
הפיתרון: מניילנים לראש שלו את הרמקול של הבייביסנס, ואם זה לא עוזר אז כאפה תמיד עובדת.
המשכילים
משפט מצוי: "אין לי בעיה להחליף לו, זה הוא שמעדיף שאמא שלו תעשה את זה. נשבע לך, קראתי על זה מחקר".
ואני אומרת: ברור. בעיקר לאור העובדה שהדבר היחיד שהוא קרא בעשור האחרון זה את ההוראות על הספריי של האסלה. אבל האמת? גם אני קראתי מחקר יותר מתקדם שאומר שמי שלא מחליף קקי לתינוק שלו הוא סוג של קקי בעצמו.
הפתרון: מכריחים אותו או מפתחים דלקת בגיד של היד. מהר.
הסוחטים רגשית
משפט מצוי: "הייתי הבכור, ואף אחד לא שיחק איתי כשהייתי ילד, אני לא יודע לעשות את זה", או "אני לא יכול לבשל לו. גדלתי על פיצה מקפיצה, זה רק ידרוך לי על הפצעים".
הפתרון: במקרים כאלו אנחנו חייבות להיות חכמות ולהגיב לכל שטות שהם אומרים שזאת הזדמנות מצוינת לתקן את עוולות הילדות שלהם. או כמו שמתי אמר: זאת ילדותך השנייה.
הבוגרים
משפט מצוי: "מאמי, אני לא יכול לשחק אתו כדורסל! אני תחרותי מדי – אני אנצח והוא יבכה".
ואני אומרת: במקרה הזה יש לי רק פתרון אחד - פסיכיאטר דחוף.
מאצילי הסמכויות
משפט מצוי: "אין לי זמן לדבר עם אמא שלי, תסגרי איתה מה קורה ביום הולדת של הילד/ בליל הסדר/ בברית שלו".
ואני אומרת: איכשהו קורה שמהר מאוד הבן זוג שלך מוריש לך את אמא שלו (לא אישי סבתא שוש, אני מתה עליך) ולאט לאט גם את שאר המשפחה (גם עליכן דודה מרי ונעמה), ובנוסף לזה את כל תיאומי ההפקה שכרוכים סביב הילד - מהחגים ועד ימי ההולדת. ומה התפקיד שלו? לריב ולהתווכח איתך אחרי שכבר סגרת הכל.
הפתרון: להאציל סמכויות בחזרה או פשוט להוריש לו את המשפחה שלך בתמורה.
החיים בסרט
משפט מצוי: "ממי, איזה פרטנרים טובים אנחנו, חייבים לעשות עוד ילד, נכון?".
הפתרון: לזה בנות, באמת שאין לי פתרון. בעצם, אולי פשוט לתת להם לקרוא את הטור הזה.
שיהיה לכולכן יום עצמאות שמח, ומי ייתן ותצליחו להפוך את בני הזוג שלכן לעצמאיים יותר עם הילד (או שפשוט תצאו לעצמאות). חג שמח.