כמה הייתם מופתעים אם בבדיקת ההיריון הראשונה שלכם הייתם מגלים שיש לכם תאומים? עכשיו תכפילו הכל בשלוש, ואז שוב בשלוש, ותבינו איך הרגישה ג'ודית אגוטה, אחת משלישיית אחיות, שגילתה שהיא בעצמה עומדת ללדת שלישייה. ההפתעה הייתה כמובן עצומה, אבל זאת הייתה רק תחילתו של מסע מלא בתהפוכות, קשיים ולבסוף גם ניסים.
ג'ודית ושתי אחיותיה, סופיה וסילביה, בנות ה-31 נולדו וגדלו בבודפשט. כשבגרו, הן חיו שנים ארוכות במדינות שונות, עד שאחת מהן עברה לגור באוסלו, והשתיים האחרות באו בעקבותיה. "תמיד היינו בעדיפות ראשונה אחת אצל השנייה, וזה נתן לנו את הביטחון שאנחנו לעולם לא לבד", מספרת ג'ודית, "אחרי כמה שנים בנפרד, הבנתי שהחיים שלי לעולם לא יהיו טובים ומלאי הגשמה כשהאחיות שלי לא חלק מהם".
זמן קצר אחרי שעברה לאוסלו, הכירה ג'ודית את בעלה לימים, גלן. "הכרנו באתר הכרויות, אחרי חודשיים כבר עברנו לגור ביחד, ולא הרבה זמן אחר כך, החלטנו להביא ילד לעולם", היא מספרת, "זה פשוט הרגיש נכון, ותוך חודשים כבר נכנסתי להריון. היינו מאושרים".
כשג'ודית הגיעה לבדיקת האולטרסאונד הראשונה, לרופאה הייתה בשורה מפתיעה כבר בשנייה הראשונה: "היא הודיעה שהולכים להיות לנו תאומים. לא הצלחתי להבין בכלל מה היא אומרת. תכננו להביא רק ילד אחד! הייתי בשוק, וכבר התחלתי לדאוג איך נצליח להסתדר", נזכרת ג'ודית, אבל היא לא ידעה שההפתעה האמיתית עוד לפניה. בסוף השבוע השמיני להריון, הגיעו בני הזוג לבדיקה אצל רופא נוסף. "לקראת הסוף גלן שאל פתאום את הרופא – אתה בטוח שאלה תאומים?", מספרת ג'ודית, שכמו בעלה עדיין התקשתה להאמין שיש לה בבטן שני תינוקות ולא אחד. הרופא הסכים להעיף מבט שוב. "פתאום הוא השתתק. הייתה דממה בחדר. התחלתי לדאוג, הייתי בטוחה שיש בעיה עם התינוקות שלנו", מספרת ג'ודית, אבל למעשה, האמת הייתה בדיוק הפוכה: "בעצם יש לכם שלישייה!" הכריז הרופא.
"הרגשתי כאילו כדור הארץ עצר", מספרת ג'ודית, "שניים כבר נשמעו לי כמו ערימות של עבודה, אבל שלושה?! אמרתי לעצמי שזה בלתי אפשרי, איך אחת משלישייה יכולה ללדת שלישייה? הסיכויים היו 1 ל-6 מיליון. הייתה מבועתת. בשנייה אחת כל הסיפורים של אימא שלי חזרו אליי. כל הפעמים שהיא סיפרה כמה קשה היה לטפל בשלוש תינוקות ביחד, כמה כבד ומסוכן ההיריון היה", היא מספרת. "רצו לי אלף מחשבות בראש. הייתי משוכנעת שהגוף שלי לא יצליח להתמודד עם היריון של שלישייה. יש לי לב חלש, אפילו עברתי ניתוח לב לפני כמה שנים, ותמיד ידעתי שהריון יהיה מאתגר בשבילי, בטח ובטח עם שלושה תינוקות בבת אחת. הלב שלי יצטרך לפעום עבור עוד שלושה אנשים, עבודה קשה מאוד אפילו בשביל לב בריא".
בני הזוג פנו להתייעץ עם כמה רופאים, וההמלצה של כולם הייתה זהה – לדלל את אחד העוברים. וכך, בני הזוג קבעו תור להליך שבועיים אחר כך. "אלה היו השבועיים הכי קשים ונוראיים בחיים שלי", מספרת ג'ודית, "הסתכלתי על זה בתור דבר הכרחי כדי להגן על שני התינוקות שלי, ורק רציתי לסיים עם זה. חשבתי שאני אצליח לשכנע את עצמי שככה הדברים חייבים להיות. אבל היו לי שלושה תינוקות, והלב שלי רצה את שלושתם".
בית החולים היה במרחק שבע שעות נסיעה מביתם של גלן וג'ודית, וברגע שהם יצאו לדרך שניהם פרצו בבכי. אחרי שלוש שעות, הם החליטו לעצור לדבר. "אחרי שבועיים שלא יכולנו אפילו להסתכל אחד לשני בעיניים, הצלחנו להירגע ולדבר על מה שאנחנו מרגישים", היא מספרת, "פחדנו מאוד להיות הורים לשלושה תינוקות, אבל פחדנו גם לאבד את שלושתם או שייוולדו מוקדם מדי. אבל הרגשתי שהם צריכים להיות ביחד, כמוני וכמו האחיות שלי. שאני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלי סופיה וסילביה, ושאנחנו צריכים לשמור גם על שלושת התינוקות שלנו ביחד". אי שם, באמצע הדרך הארוכה לבית החולים, בני הזוג החליטו ללכת נגד ההמלצות של כל הרופאים: "החלנו שנשאיר את שלושת התינוקות, ונקווה שהכל יסתדר נגד כל הסיכויים".
"היה לי הריון קשה, והלב החלש שלי אכן עשה בעיות", מספרת ג'ודית, אבל בסופו של דבר, היא הצליחה לשאת את השלישייה עד השבוע ה-34 ואז ילדה, כדבריה, "שלושה ניסים קטנים, בריאים ומדהימים: פיליפ, אמיליה, והכי קטנטן – הנריק".
תחילה שלושת התינוקות הזעירים לא יכלו לנשום בכוחות עצמם, אבל אחרי שבילו שלושה שבועות בטיפול נמרץ, המשפחה חזרה הביתה, ובני הזוג התחילו את חייהם כהורים לשלישייה.
שלישיית התינוקות גדלה לשלישיית ילדים, אבל החודשים הראשונים היו קשים. "החודשים האחרונים היו מלאים בעליות וירידות", כתבה ג'ודית, שמתארת את המסע המופלא של המשפחה במיוחדת בעמוד האינסטגרם שלה triplet_with_triplets ("שליש משלישייה עם שלישייה") שבו עשרות אלפי עוקבים. "זה נכון ששלישייה זה כפול שלוש אהבה, אבל גם כפול שלוש עבודה. גלן ואני חווינו דיכאון בחודשים האחרונים, כי החיים שלנו השתנו בקיצוניות. המחסור בשינה משמעותי, ולעיתים קרובות אנחנו ישנים רק שלוש-ארבע שעות ביממה. הבית שלנו מכוסה בערימות של כביסה מלוכלכת. לפגוש חברים, לצאת לסרט או להתנהג כמו זוג נורמלי הפכו להיות דברים בלתי אפשריים. הכל סובב סביב התינוקות. ועדיין, למרות שזה ממש קשה לפעמים, אנחנו לא מתחרטים על ההחלטה שלנו לרגע. אי אפשר לתאר במילים עד כמה אנחנו מאוהבים בילדים שלנו".
"אני מאושרת מהמחשבה שלתינוקות שלי יהיה קשר חזק כמו זה שיש לי ולאחיות שלי", מסכמת ג'ודית, "אני יודעת איך זה להיות חלק משלישייה, ועכשיו אני זוכה להסתכל על זה מבחוץ פנימה, כשאני מסתכלת על הילדים שלי באהבה בכל יום ויום".