מקרה נוסף של חשד להתעללות בפעוטון. אם ובתה שמפעילות פעוטון בכפר סבא במשך שנים ארוכות חשודות שפגעו בילדים שהיו תחת השגחתן.
מעיין אלמקייס שלחה שני ילדים לפעוטון, והיא אף קרובת משפחה של המטפלות. בילד השלישי היא גילתה לפתע מה קורה במקום שאמור היה לדאוג לילדיה. "זה קרה כי הילד שלי הוא אריה, הוא בא וסיפר שהוא לא אהב את הגן. הוא היה בן שנה וארבעה חודשים כשהוא נכנס, היום הוא בן שנתיים וארבעה חודשים. הוא בכה שהוא לא רוצה ללכת לגן, אבל אני חשבתי שמדובר במשהו אחר".
בנה של אלמקייס נהג להתעורר מסיוטים בלילה, חזר עם סימן כחול על גבו ואז עם סימן כחול באוזן (כנראה ממשיכה). "הכל לכאורה, אני לא יכולה לדעת בוודאות. אנחנו קצת פחדנו מהמטפלת המבוגרת. היא אישה קשה. כזו שלא מתווכחים איתה".
הרגע ששינה את הכל מבחינת אלמקייס היה הניסיון שלה לגמול את בנה מחיתולים בפסח האחרון. "המטפלת אמרה 'לא! אם הוא יעשה פיפי בגן אני אחזיר לו חיתול. השארתי אותו שלושה שבועות בבית כדי שהוא יחזור גמול לגן. ואז, ביוני, הכנסתי את הבת הקטנה שלי לפעוטון. זה היה השיא. היא לא הפסיקה לבכות בגיל שמונה חודשים. הוא חזר עם סימנים כחולים בירכיים. שאלתי אותו: 'נפלת בגן?'. והוא ענה לי: 'לא. שני (השם של המטפלת)'. הוא פשוט צבט את עצמו ואמר לי: 'ככה כואב'".
אלמקייס ההמומה התקשרה להדס חכימי, המכונה "שומרת הטף", וביקשה ממנה מכשיר הקלטה ושלחה אותו עם בנה לגן. "אמרתי לעצמי שאני אשמע קשיחות, אבל לא מעבר לזה. אבל אני ובעלי תפסנו את הראש. שמונה שעות של הקלטה. התינוקת שלי בת שמונה חודשים נמצאת שמונה שעות בגן. היא צורחת כל הזמן, ואף אחד לא מלטף אותה, אף אחד לא מחבק אותה. היא ישר מוכנסת לחדר ובמשך שעתיים רצופות אתה שומע צרחות אימה מהילדה שלי. ואחרי שעתיים יש ניסיון של שתי דקות בלבד שבהן היא מנסה להאכיל אותה והיא אומרת : 'תפתחי', והילדה צורחת כי היא מכאיבה לה. ואז היא אומרת לה: 'את לא רוצה לאכול? אל תאכלי, כוס אמא שלך. מצידי תהיי רעבה עד הערב'. ואז היא זורקת אותה לחדר וסוגרת עליה את הדלת כמו איזו בובה. אז היא ממשיכה לצרוח במשך עוד שלוש שעות של אימה, עד שהגוף שלה בגד בה והיא נדמה. אם הבת שלי בת שמונה חודשים הייתה פולטת ונחנקת, מה היו אומרים לי? עם זה אני הולכת יום יום ושעה".
אבל זה לא נגמר שם. "אתה שומע 8 שעות של טרור של השתקה. הילדים לא מוציאים מילה. אין שום פעילות. הם מודבקים לטלוויזיה כמו זומבים עד רבע לאחת עשרה. שם היא שמה אותם במסדר כשהיא מקללת: 'זין, זה מה שהוא צריך', 'אין לו קקי, הוא קקי'".
בתה של אלמקייס נשארה בחדר בזמן שבתה של המטפלת הראשית נשארה לבד עם 12 פעוטות במשך שלוש שעות. כששבה האם לפעוטון היא שאלה אם בתה של אלמקייס אכלה. "הבת עונה לה: 'מי הוציא אותה מהחדר בכלל'. בקרירות. והיא ממשיכה להתנהל כאילו כלום לא קרה".
טלי שגיא קאופמן, שהתלוננה גם היא על תקיפת בנה בפעוטון, מגלה שהילד שלה אובחן לאחרונה עם פוסט טראומה. "עוד לפני כן, כשהוא היה בפעוטון, היה לו עיכוב התפתחותי. ולא סתם היה לו עיכוב התפתחותי. אסרו עליו לדבר. ולכן, הוא לא דיבר ולא ידע איך לנהל שיחה. אנחנו לקחנו אותו לקלינאית תקשורת. הגננת אמרה שהוא לא צריך טיפול, וסירבה לקבל אותו לגן ביום שהוא טופל כדי 'לא להפריע לסדר היום'. הוא היה שם מגיל 8 חודשים עד גיל שלוש".
מאז שהנושא התפרסם פונים הורים שילדיהם היו בפעוטון ומדווחים לאימהות על בעיות רגשיות ובעיות התפתחותיות. "אולי עכשיו אנחנו מגלים להם מה קורה", אומרת טלי.
עו"ד אריק שכנאי, המייצג את החשודות, מסר בתגובה: "מרשותיי מצרות על תחושות ההורים אך הן מבוססות, בכל הכבוד, על חלקי הקלטות שהוצאו מהקשרן, סברות ללא ביסוס ושמועות חסרות חסר. משהוגשה תלונה והתנהלה חקירה ראוי להמתין לתוצאותיה ויש להצטער שההורים המתלוננים הפכו גם לעדים ולשופטים במשפט שדה, בו מבחינתם מרשותיי כבר הורשעו. מרשותיי עסקו בתחום החינוך שנים רבות ועשו עבודתן במסירות ואהבה גדולה, ואנו סמוכים ובטוחים כי תוצאות החקירה יהיו שבמרשותיי לא נפל רבב".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה כל חשד להתעללות ופגיעה בחסרי ישע ובהתאם, מיד עם קבלת התלונה, המשטרה פתחה בחקירה, במהלכה בוצעו מגוון פעולות לרבות גביית עדויות, וחקירה באזהרה בהתאם לחשדות. נמשיך לחקור את המקרה ביסודיות במשטרה להגיע לחקר האמת. עם סיום החקירה יועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל".