כל אמא יודעת שהשילוב בין אימהות לעבודה הוא לא תמיד פשוט, בעיקר אם את אמא טרייה, בעיקר אם את עדיין שואבת חלב, ובעיקר אם את עובדת במשרד. לא מעט מקומות עבודה עדיין לא מספקים לעובדות שלהם מקום מיועד שיספק להן את הפרטיות והנוחות שהן צריכות כדי לשאוב חלב בזמן שעות העבודה, אבל מסתבר שאפילו אם יש לך משרד פרטי משלך עם דלת שאת יכולה לסגור - זה לא תמיד כל כך פשוט.
אמא טרייה אחת שחזרה מחופשת לידה ורצתה לשאוב בעבודה לא ציפתה שדווקא היחס מהעובדים האחרים יהיה הבעיה. היא גילתה שהם לא מוכנים לכבד את הפרטיות שלה בזמן שהיא שואבת, ולאחר תקרית לא נעימה במיוחד, היא פנתה לגולשים ברשת כדי לשאול מי צודק - היא או העובדים האחרים.
"אני כותבת את זה תוך כדי שאני שואבת", פתחה האמא, והסבירה שלמזלה יש לה משרד משלה שבו היא יכולה לשאוב חלב. "מאז שחזרתי לעבודה כל פעם שהייתי צריכה לשאוב הייתי פשוט סוגרת את הדלת, ותולה פתק - בבקשה תחזרו בעוד רבע שעה". אבל מהר מאוד היא גילתה שזה לא ממש עוזר: "אנשים עדיין המשיכו לדפוק לי על הדלת כל כמה דקות, ניסו לדבר איתי מעבר לדלת, אפילו ניסו לפתוח ולשאול - אפשר רק שאלה קטנה? אפשר אותך רק לרגע? זה לא הספיק שביקשתי בסך הכל רבע שעה בלי הפרעות".
ההטרדות הבלתי פוסקות הלחיצו אותה, "וכל מי שאי פעם שאבה יודעת שלחץ יכול פשוט להרוס את השאיבה, כי היא נהיית הרבה פחות יעילה", היא הסבירה. אז האמא הטרייה החליטה להוסיף תוספת קטנה לפתק שלה - "אני שואבת חלב, בבקשה תחזרו בעוד רבע שעה". "כנראה שקשה יותר להתעלם מהפתק כשהוא גורם לך לחשוב על ציצים", היא כתבה והוסיפה כי מאותו רגע ההפרעות פחתו. רק שעכשיו התעוררה בעיה חדשה: עובדים סיפרו לאמא שחלק מהעובדה מתלוננים על כך שזה מידע שהם לא רוצים לדעת, ושהם לא מרגישים בנוח עם הפתק החדש.
העובדת פנתה לרשת כדי לשאול אם הפתק החדש שלה היה מוגזם, אבל לגולשים היה ברור בצד של מי הם. "לא עשית שום דבר לא בסדר. מה, הם בני 6?", כתבה לה אחת הגולשות, "איזה בן אדם מבוגר מרגיש לא בנוח רק מלראות את המילה 'שאיבה'? עם מה בדיוק הם מרגישים לא בנוח? שאת מספקת מזון לתינוק שלך?". "אין לי שום ספק שהעובדים שנפגעו הם אלה שהתעלמו מהפתק שלך". חלק מהן סיפרו על פתק דומה ששמו כששאבו בעבודה: "ממש לא הזיז לי אם זה גרם למישהו להרגיש לא בנוח, כי עם כל ההפרעות שהיו קודם, במקום לשאוב רבע שעה בגלל הלחץ זה נמשך 40 דקות. אין שום חוק שמונע ממך להגיד שזה מה שאת עושה", הסבירה אחת מהן. גולשות אחרות היו הרבה פחות עדינות: "הם נפגעים גם מהשלטים של השירותים כי אנשים מורידים שם מכנסיים?", תהתה מישהי, "זה לא יאומן שעדיין יש אנשים שבעיניהם אישה שמתנהגת כמו אמא זה דבר פוגעני. את מוגנת על פי החוק". ועוד מישהי כתבה: "אוי ואבוי! אנחנו עובדים באותו מקום עם אמא! בת אדם עם שדיים מתפקדים! איזה סיוט! ברור שאת צודקת, ופתיתי השלג האלה צריכים להפסיק לדחוף את האף. אם אנשים מתנהגים מוזר לגבי משהו כל כך טבעי שאת עושה בפרטיות עם דלת סגורה, שיקפצו לך".
"זה צריך להתחיל ממקום של הקשבה"
לפי מחקר שערך מגזין People Management הבריטי אצל יותר מ-24 אימהות, לא פחות מ-52 אחוז מהן נאלצו להתמודד עם אפליה במקום העבודה, וחמישית מהן עזבו את מקום העבודה שלהן. 64 אחוז ספגו הערות פוגעניות מצד הקולגות או המנהלים שלהן בעבודה בזמן שהיו בהריון, ו-10 אחוזים נוספים נאלצו להתמודד עם הצקות והטרדות במהלך ההיריון או לאחר שחזרו לעבודה מחופשת הלידה. 7 אחוז הודו שנאלצו לעזוב את עבודתם עוד קודם לכן בעקבות ההיריון: חלקן פוטרו, אצל חלקן המנהלים דאגו לייתר את המשרה שלהן, וחלקן אף פוטרו לאחר שביקשו גמישות בשעות העבודה מסיבות בריאותיות.
לדברי ג'יימי-אלקסיס פאולר, המייסדת המנהלת של עמותת Empower Work ("העצמת העבודה") ששמה לה למטרה לשנות את האופן שבו עובדים מקבלים תמיכה במקומות העבודה שלהם, מנהלים טובים הם כאלה שמסירים מחסומים ודואגים לצרכים של העובדים שלהם. כך בדיוק הם צריכים לדבריה לתמוך גם באימהות טריות כשהן חוזרות לעבודה: "זה צריך להתחיל ממקום של הקשבה - מה העובדת צריכה, ממה היא חוששת, ואז לפעול בהתאם. עדיף להתחיל אפילו לפני שהן יוצאות לחופשת הלידה, למשל לדאוג להן לחדר שאיבה מיועד, כדי שיהיה להן את הביטחון שיש להן גב מהמנהל, מהקולגות וממקום העבודה שלהן".
לפי אתר "כל זכות", במשך ארבעת החודשים הראשונים אחרי סיום חופשת הלידה כל אם בישראל שמועסקת במשרה מלאה זכאית על פי חוק לשעת הורות (שעת הנקה) - שעה אחת ביום שבה יש לה זכות להיעדרות מהעבודה ללא ניכוי מהשכר. ההיעדרות היא בנוסף להפסקות הרגילות שמגיעות לכל עובד לפי חוק, והאם זכאית לה בין אם היא מניקה או שואבת ובין אם לא.