"יש מאות מקרים של שעלת כל חודש אצל תינוקות"

מחלת השעלת היא מחלה מחזורית שחוזרת אלינו בכל 4 שנים ומביאה איתה גלים של התפשטות התחלואה. הסבב הקודם, שהתרחש בשנת 2019, נבלם באופן זמני בעקבות מגפת הקורונה עם סגרים ושימוש נרחב במסכות. פעולות אלו הצליחו לרסן את המחלה, אך כעת, כמו שעון, אנו עדים להתפרצות נוספת הממשיכה להרים את ראשה ולסכן במיוחד את תינוקותינו.

לאחרונה שמענו על התינוק השלישי שנפטר כתוצאה מההתפרצות הנוכחית, שהחלה ב-2023. בישראל נרשמים בכל חודש מאות מקרים חדשים של שעלת, בעיקר אצל ילדים ותינוקות, כאשר חלק מהמקרים החמורים הובילו לאשפוז בטיפול נמרץ. הדיווחים מבריטניה וממדינות אחרות בעולם מציירים תמונה דומה – מדובר במגפה שממשיכה להתרחב ולסכן חיים, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות.

מהי שעלת ולמה היא כל כך מסוכנת?

מחלת השעלת נגרמת על ידי חיידק בשם בורדטלה פרטוזיס. החיידק, עם הרעלנים שהוא מפריש, תוקף את דרכי הנשימה וגורם לתסמינים המשתנים בהתאם לגיל החולה. החיידק מדבק מאוד ומופץ בקלות באמצעות שיעול, עיטוש או מגע עם אדם נגוע. מספיק לשהות לזמן קצר באותו חדר עם אדם חולה כדי להידבק.

המופע הקלאסי של המחלה מתחיל עם כשבועיים של תסמינים הדומים לשפעת או לקורונה, כגון שיעול, נזלת ולעיתים חום. לאחר מכן, המחלה מתפתחת לשיעול התקפי המלווה במאמץ נשימתי, הידוע גם בשם whooping cough (שעלת חדה). תסמינים אלו נפוצים במיוחד אצל ילדים. בלא מעט מקרים הילדים מפסיקים לנשום במהלך ההתקפים, מאדימים ולעיתים אף מכחילים, עד שחוזרת להם הנשימה. אצל מתבגרים ומבוגרים, התסמין העיקרי הוא שיעול ממושך.

אצל תינוקות רכים המצב מסוכן אף יותר. ביילודים לעיתים אין את המופע הקלאסי של השיעול, אלא הפסקות נשימה פתאומיות ומסכנות חיים. במקרים חמורים, החיידק מפריש רעלן שגורם לדלקת ריאות משנית, כשל לבבי או דלקת קרום המוח עם פרכוסים. הנתונים מראים כי מתוך כלל החולים, אחד מכל 1,500 ימות מהמחלה, אך בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה שיעור התמותה עולה ל-1 מכל 100. כמו כן, אחד מכל 20 תינוקות חולים בשעלת יפתח דלקת קרום המוח – כלומר גם תינוקות השורדים את המחלה וסיבוכיה, עלולים לסבול מנזקים מוחיים ארוכי טווח.

למרות שיש אנטיביוטיקה בשם אזניל שניתנת כדי לעצור את התפשטות החיידק לאחר ההדבקה, היא לא תמיד מונעת את החמרת המחלה עצמה. הטיפול ניתן לתקופה של חמישה ימים, אך כמו בכל טיפול אנטיביוטי, גם לאזניל יש תופעות לוואי, וקיים החשש מהתפתחות חיידקים עמידים כתוצאה מהשימוש הנרחב בתרופה. לכן, הדגש העיקרי צריך להיות על מניעה מראש.

איך אפשר למנוע את המחלה?

למרות הסיכון הגבוה של המחלה, יש לנו דרך יעילה להילחם בה – החיסון. החיסון לשעלת קיים כבר משנת 1957, והוא חלק משגרת החיסונים של משרד הבריאות, בדומה לזו שבארצות הברית ובמדינות מערביות אחרות באירופה. החיסון הראשון ניתן בגיל שישה שבועות (הוקדם מגיל חודשיים בתחילת ההתפרצות), עם מנות נוספות בגיל 4 חודשים, 6 חודשים, שנה, כיתה ב' וכיתה ח'. השילוב של חיסונים בגילאים מוקדמים ונוספים נועד להבטיח שהמערכת החיסונית של התינוק תתפתח בצורה אופטימלית ותוכל להגן עליו לאורך זמן.

החיסון אינו מכיל את החיידק עצמו אלא חלבונים שמטרתם לעורר תגובה חיסונית בגוף. ההגנה החיסונית היא חיונית במהלך השנים הראשונות שבהן התינוקות הם הפגיעים ביותר. מאחר שההגנה הטבעית מהמחלה עצמה גם היא אינה מספקת הגנה ארוכת טווח, חיסונים חוזרים ("בוסטרים") נדרשים כדי לחזק את המערכת החיסונית ולמנוע את התפשטות המחלה באוכלוסייה. ככל שיותר אנשים מתחסנים, כך תפוצת החיידק באוכלוסייה יורדת וניתנת "הגנת עדר" גם לאוכלוסיות בסיכון.

החיסון בטוח מאוד, כפי שהוכח ביותר מ-25 מחקרים מהעשור האחרון, שכללו מעל ל-7,000 תינוקות. תופעות הלוואי האפשריות של החיסון הן בדרך כלל קלות וכוללות חום ותגובה מקומית באזור ההזרקה. כמו כל תרופה, יש סיכון קטן לתגובה אלרגית.

מבחינת היעילות, החיסון הוכח כמפחית את שכיחות המחלה ב-99%. לפני המצאת החיסון, נרשמו בין 150,000 ל-250,000 מקרי שעלת בשנה, כאשר כ-9,000 תינוקות נפטרו מדי שנה בעקבות סיבוכי המחלה, כמעט כולם היו יילודים מתחת לגיל שלושה חודשים, כאשר קבוצות הסיכון העיקריות היו פגים ויילודים לאימהות צעירות. בסופו של דבר, כמעט כל היילודים שנפטרו מהמחלה לא היו מחוסנים, מה שמדגיש את חשיבות החיסון.

הגנה נוספת לתינוקות

אחד הצעדים המשמעותיים בשנים האחרונות נגד התפשטות המחלה הוא חיסון נשים בהיריון נגד שעלת. מאז שנת 2015, חיסון זה נכלל בסל הבריאות בישראל, והוא ניתן לנשים בין השבועות 27 ל-36 להריון. מתן החיסון לאם במהלך ההיריון מספק לה נוגדנים שמגנים גם עליה מפני הידבקות במחלה, אך החשיבות הגדולה ביותר היא בהעברת הנוגדנים לעובר דרך השלייה. כך התינוק ייוולד עם מערכת הגנה ראשונית שתגן עליו עד לקבלת החיסון הראשון בגיל שישה שבועות.

מתן חיסון בהיריון מפחית באופן משמעותי את הסיכון שהתינוק יידבק בשעלת בשבועות הראשונים לחייו, תקופה שבה הוא פגיע ביותר למחלות ולסיבוכיהן. מחקרים הוכיחו שהחיסון בטוח הן לאם והן לעובר, והוא משפר את סיכויי ההגנה בצורה משמעותית.

האמון בחיסונים ובמוסדות הבריאות עבר לא מעט טלטלות, תהליך שהחל לפני כמה עשורים וכעת בתאוצה לאור השפעות מגפת הקורונה והנגישות למדיה. כמי שנמצאת בקשר יומיומי עם הורים, אני חשופה מצד אחד לרצון העז של ההורים לעשות את הטוב ביותר עבור ילדיהם, ומצד שני את החשש מפני ביצוע פעולה אקטיבית, כדוגמת חיסון, שהם אינם יודעים בהכרח את השלכותיה. כאן אנחנו נכנסים לתמונה כרופאים. תפקידנו אינו רק להמליץ על חיסונים, ואינו רק לדחוף להתחסנות באמצעות הפחדה. עלינו לבנות מחדש את האמון בין ההורים למערכת הבריאות. אני מאמינה כי הנגשת המידע בצורה שקופה, ברורה ומדעית, תוך תמיכה בהחלטות ההורים מתוך כבוד הם הבסיס. עלינו להקשיב לחששות ולהפיג את הפחדים, לכוון למידע אמין ומבוסס, ולהדריך כיצד אפשר לקבל החלטה בצורה מושכלת.

בעולם שבו הרבה אינו בשליטתנו, חיסונים הם הכלי היעיל ביותר שיש לנו בתור פרט להגן על ילדינו. חיסון לשעלת הוא הגנה יעילה ובטוחה מפני מחלה קטלנית, והבחירה להתחסן היא בחירה בהגנה על בריאות התינוקות והחיים של הדורות הבאים.