הגיע הרגע שבו אתם רוצים לגמול את הילד מחיתולים. רק מהי בכלל "מוכנות לשירותים" ואיך תדעו שהילד שלכם מוכן? בנג'מין ספוק וטי ברי ברזלטון, שני רופאי ילדים, טענו שחלק מהילדים "נדחפים" לכך לפני שהם מוכנים באופן התפתחותית. אז נוצר מצב שבו הילדים מתנגדים, והמשפחות לא מצליחות להתקדם עם הגמילה. כדי להימנע מהמלכודות הללו, המליצו הרופאים על סבלנות. ואמרו כי צריך לחכות עד שהילד יקבל את אבני הדרך הפיזיות והפסיכולוגיות. אז איך אתם יכולים להיות בטוחים שילדיכם מוכנים?
לכל ילד יש את הקצב שלו. צפו בילד שלכם, זה עוזר להבין אלו דברים הוא כבר מוכן ללמוד. כמו כן, המוכנות של ילדיכם תלויה במה בדיוק אתם רוצה להשיג. עבור חלק מההורים המטרה היא עצמאות מוחלטת בשירותים, הם רוצים שהילדים שלהם יוכלו להיכנס לשירותים, להוריד את המכנסיים, לנגב את עצמם וכו'. אם זו המטרה שלכם, אז ברור שאתם צריכים לחכות למשל ליכולת של הילד ללכת באופן עצמאי. כמו כן אתם יכולים לנקוט בצעדים אקטיביים כדי לעורר את העניין של ילדך וליצור התלהבות מהתהליך. ומה עם הורים אחרים - כמו אלה שמתחילים עם סיר? להם יש מטרות צנועות יותר. עבור משפחות אלה, חלק גדול מה"סימנים", כמו עצמאות של הילד, אינם רלוונטיים.
אז אילו סימנים של מוכנות לשירותים צריכים להיות על הרדאר ההורי שלכם? קודם כל, לא משנה מה המטרות שלכם - יש תנאי רקע מסוימים שצריכים להיות לפני שתתחילו לבקש מילדיכם לרכוש כישורים חדשים.
באופן כללי, אל תנסו להתחיל אלא אם כן הילד הוא בריא (ללא שלשולים או עצירות, למשל); רגוע (לא לחוץ משינויים חדשים בחיים); ושיתופי (לא עובר שלב מרדני). תוצאות מוצלחות תלויות בכך שילדים ישמרו על רגשות חיוביים בתהליך. אם תנסו לעשות זאת כשהילדים עוברים תקופה קשה, הם עשויים ללמוד לקשר בין בשירותים לכאב, מחלה, מצוקה רגשית או לחימה. וברגע שזה יקרה, הסיכוי שלכם להיכשל יגדל.
אז מה כן? הנה הרשימה שכל הורה צריך:
- חיקוי המעשים של ההורים.
- סדר: הילדים שמים חפצים במקום שלהם.
- גילוי עצמאות באמירת "לא".
- הבעת עניין (למשל, מעקב אחריכם לשירותים).
- הליכה וישיבה.
- הילדים מתקשרים כשהם עןשים פיפי או קקי, ואומרים כשהם צריכים לעשות אותם.
- הסרה והחלפת בגדיהם באופן עצמאי (כלומר, משיכת המכנסיים למעלה ולמטה).
- הפגנת "חוסר שביעות רצון" מחיתול מלוכלך (כלומר, הם רוצים להישאר נקיים, ומרגישים מצוקה מחיתולים מלוכלכים או רטובים).
- הילדים מראים שליטה בשלפוחית השתן או המעי (למשל, הישארות יבשה במשך שעתיים בכל פעם).
- הם מבקשים להשתמש בסיר או בשירותים או ללבוש תחתוני "ילד גדול".
- מסוגלים להגיב להנחיות, שאלות או הסברים.
- רצון לבצע משימות באופן עצמאי, ולהפגין גאווה בהישגים שלהם.
נכון. אלו לא מעט סימנים, וגם אם רק חלק מהן יהיו – זה בסדר. אתם מכירים את הילד שלכם ויודעים למה הוא מוכן. הכי חשוב הוא שתקשיבו לו ולרצונות שלו, ותשימו את הרצון שלכם גמילה בצד כשצריך.