"פתחתי את הדלת ומצאתי ילדה נסערת, בוכייה ועם כוויות ברגליים"

עשרות מטרים צעדה לבדה בת שנתיים ביישוב בבקעת הירדן, אחרי שנשכחה בגן שעשועים על ידי צוות מטפלות הפעוטון. רק בנס התינוקת הגיעה בשלום לבית הוריה, שהיו המומים למצוא אותה בפתח הדלת, נסערת ופצועה. את הסיפור פרסם לראשונה אור רביד ב-N12.

נ', אמה של התינוקת, שיחזרה הבוקר (רביעי) בשיחה עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" את שאירע. "בתחילת החודש בתי בת השנתיים נכנסה למעון לראשונה. באותו יום שגרתי לפני שבועיים כמעט בעלי שם אותה בשמונה בבוקר בפעוטון ואנחנו נשארנו בבית לעבוד וללמוד", תיארה נ', "בגלל המצב לא נסענו לעבודה באיזור המרכז".

"בשעה 11:55 לערך אמרתי לבעלי שאני שומעת את הילדה בוכה, בכי היסטרי", המשיכה נ', "הוא אמר לי שזה לא הגיוני, שזה כנראה מהטלוויזיה - הרי הילדה במעון. התעקשתי בפעם השנייה שאני שומעת אותה, קפצתי מהכיסא ופתחתי את הדלת. ראיתי מולי ילדה נסערת, בוכייה, סמוקה ומזיעה. הסתכלתי עליה ולא הבנתי מה אני רואה, הייתי ממש בשוק. בעלי צעק ישר 'הרגליים, הרגליים, הרגליים', והבנתי שהיא עם כוויות ברגליים".

היא הלכה על כביש לוהט עשרות מטרים, יחפה.
"אנחנו גרים בבקעה ואני משערת שכולם יודעים מה מזג האוויר פה בשעה 12:00 בצהריים. היא הייתה יחפה. יש רק מדרכה אחת בצד הכביש, אני מניחה שהיא הלכה גם על הכביש כדי לעבור בין המדרכות ונאלצה לדרוך על הכביש עצמו".

איך היא ידעה את הדרך?
"אין לי מושג, היא לא מדברת. כמובן שמעולם לא נתתי לה ללכת לבד, היא ילדה מאוד חכמה ומבריקה. מקווה שהחינוך שלי עזר".

לאף אחד לא היה נראה מוזר שתינוקת מסתובבת לבד ככה?
"אף אחד לא פנה אליי. לא ידעתי מה קרה עד שראיתי את הסרטון והבנתי את הזמנים, ואז הבנתי עוד יותר את חומרת האירוע. התקשרתי למנהלת המעון והיא לא ענתה בשיחה הראשונה. כתבתי לה הודעה שהילדה בבית עם כוויות. התקשרתי אליה שוב והיא ענתה נסערת, אמרה - 'רק תגידי לי בבקשה שהיא בסדר'. מנהלת המעון הגיעה אלינו הביתה ושאלה לשלומה, היא הייתה מאוד נסערת ומאוד דאגה לה".

המטפלות ניסו להסביר מה בדיוק קרה?
"לא קיבלתי תשובות. פניתי למשטרה והגשתי תלונה כנגד שלוש המטפלות שהיו בפועל באותו היום עם הבת שלי. הילדה קיבלה טיפול רפואי ואנחנו מנסים להתאושש. היא הייתה ילדה מאוד שמחה שלא בוכה בדרך כלל, אבל בשבוע וחצי מאז שזה קרה היא נסערת מאוד. אני לא יכולה לעזוב אותה אפילו לדקה, היא לא נותנת לי. היא צורחת ממש אם אני מתרחקת ממנה. היא איתי בכל מקום עכשיו, ממש צמודה אליי".