רוב הילדים מזהים ואומרים את שמותיהם של הצבעים עד גיל 3, אבל תאמינו או לא, עד גיל 4 זה תקין שילדים עוד יתבלבלו ויקראו לרוב הצבעים בשם של צבע אחד. עם זאת, כאשר ילד לא מזהה את הצבעים עד גיל 3, ייתכן שזה סימן לקושי ברכישת מושגים, והקושי עשוי ללוות אותו גם כשינסה ללמוד את שמות המספרים והאותיות ובהמשך גם את סימני הניקוד וכו'.
מה נעשה כשהילד שלנו לא מזהה את הצבעים לפני גיל 3?
לפני הכול נוודא שהוא לא "עיוור צבעים", כלומר, נראה האם הוא מצליח למיין חפצים לפי צבע, למשל לסדר לגו או מגנטים בערמות לפי צבעים, כך נוודא שהוא מבחין בין הצבעים עצמם אך עדיין לא מבחין בין השמות שלהם.
אם הוא לא מצליח למיין, נלמד אותו ונתאמן, אך אם הלמידה ממושכת והוא לא תופס את פעולת המיון או ההתאמה לפי צבע, נקבע תור לרופא עיניים ונשתף אותו בקושי. לאחר שווידאנו וראינו שהוא מצליח למיין, סימן שהקושי הוא ברכישת מושג הצבע, וברכישת המילה עצמה. יש 3 עקרונות שיעזרו לילד לרכוש את השפה ולהתחיל לשיים את הצבעים:
ראשית, נבחר בצבע הבולט ביותר וזה שקל לילדים להגיד את שמו – אדום. לצבע שבחרנו נצמיד תומך זיכרון, מילה שתעזור לילד לשייך את הצבע למילה שהוא מכיר היטב, למשל "אדום-תות". מעכשיו נקרא לצבע האדום "אדום-תות". אגב, גם כשנראה עגבנייה נגיד לילד "הנה אדום-תות".
העיקרון הבא הוא שכרגע, לא מזכירים צבעים אחרים. אם ראיתי לימון, אני לא אגיד שהוא צהוב כי זה עלול לבלבל ילדים עם קשיים ברכישת מושגים, במקום זאת, אני אוכל להגיד: "זה לא אדום-תות" ואז אראה משהו אדום ואגיד "הנה אדום-תות".
העיקרון השלישי הוא איתור חפצים מאותו הצבע – ניקח שקית או קופסה בצבע "אדום-תות" ונכניס לתוכה חפצים בצבע "אדום-תות", נלך ברחוב ונזהה פריטים בצבע "אדום-תות" וכו'.
שימו לב כי ילדכם בתחילה יקרא לצבע עם תומך הזיכרון שהוספנו, אך לאחר מספר שבועות הוא צפוי לזנוח את המילה "תות" ולקרוא לצבע "אדום".
מתי נעבור לצבע הבא? כאשר הילד שלך לא מתבלבל וקורא רק לאדום "אדום". במצב כזה נוסיף צבע חדש נוסף מצבעי היסוד, למשל: "צהוב-שמש" או "כחול-ים", שימו לב כי לילד שאינו הולך לים, אולי נעדיף "כחול-שמיים", כלומר, תומך הזיכרון יכול להשתנות בהתאם לעולם התוכן של הילד.
הכותבת היא קלינאית תקשורת התפתחותית, מומחית באבחון וטיפול בפעוטות בקליניקה: "לדבר עם ילדים".