לא מעט הורים, ובעיקר כאשר אחד מבני הזוג יודע שפה נוספת ברמת שפת אם uלעתים אפילו טוב יותר מעברית, מגדלים את ילדיהם בבית דו-לשוני. ואם בעבר חשבו כי הדבר עלול לבלבל את הילד ואולי אפילו לגרום לו לעיכוב שפתי, כיום מחקרים מראים כי דו-לשוניות היא בעלת לא מעט יתרונות: היא מאפשרת הזדמנויות בתחום החברתי, הלימודי והתעסוקתי; תרומה במישור השפתי, התרבותי, הרגשי והקוגניטיבי; וגמישות מחשבתית. לדוגמא, כאשר נעשה שימוש בשתי שפות באותה שיחה, לעתים המילה "החסרה" בשפה אחת קיימת בשפה השנייה (תופעה זו תקינה כאשר היא מופיעה במינון נמוך).
כמו כן אם פעם סברו כי דו-לשוניות גורמת לעיכוב שפתי, וההמלצה הייתה לדבר עם הילד בשפת הסביבה, כיום ידוע שהדבר אינו נכון וכי חשוב שההורה ידבר בשפה שנוחה לו - ובלבד שזוהי שפת אמו כדי לשמור על היכולת לתקשר באופן טבעי עם הילד ולהוות עבורו מודל תקין של שפה. אז לפני שאתם מתחילים לדבר עם הילדים בשפה שנייה יש כמה דברים שחשוב שתדעו. קודם יש להבחין בין שני סוגים של דו לשוניות:
דו לשוניות סימולטאנית: כאשר הילד רוכש שתי שפות באופן טבעי בו זמנית מלידה עד גיל שנתיים-שלוש. לדוגמא, כאשר כל אחד מההורים דובר את שפתו הילד חשוף לשתי שפות מלידתו ורוכש אותן במקביל.
דו לשוניות עוקבת: כאשר הילד רוכש שפה אחת בבית ולאחר מכן רוכש את השפה השנייה - לאחר גיל שנתיים-שלוש. לדוגמא, כאשר בבית ההורים מדברים בשפה אחת ובמסגרת החינוכית הילד חשוף לשפה השנייה (בבתי ספר דו-לשוניים). כך השפה השנייה נרכשת באופן טבעי ובמהלך אינטראקציות יומיומיות משמעותיות של הילד, להבדיל מלימוד שפה באופן פורמאלי בבית הספר.
חשוב לציין כי ככל שהילד יהיה חשוף יותר לשפה, כך השליטה בה תהיה טובה יותר. לכן אצל ילדים דו-לשוניים תהיה שליטה טובה יותר בשפה אחת מאשר בשפה השנייה. עם זאת, דומיננטיות השפה יכולה להשתנות במהלך החיים.
אם אתם כמובן מרגישים שיש לילד איזשהו עיכוב שפתי ומחליטים לקחת אותו לקלינאית תקשורת, אתם צריכים לקחת בחשבון את סך המילים של הילד בשתי השפות יחד, ולבדוק אם הוא תואם את גילו הכרונולוגי. אם נמדוד את אוצר המילים בכל שפה בנפרד הוא עשוי להיראות מצומצם ביחס למצופה בגילו. כמו כן, חשוב לשים לב באיזה שפה הילד מנסה לדבר. במידה וקיים עיכוב שפתי, הוא יראה בשתי השפות. ילדים דו-לשוניים מופנים לעתים לאבחון שפתי אצל קלינאית תקשורת בשל ציפיות לא מותאמות, דבר היכול לגרום לאבחון יתר של לקות שפה.
מתי כן יש צורך בקלינאית תקשורת?
- אם הילד לא הפיק מילים ראשונות סביב גיל שנה.
- אם בגיל שנתיים אוצר המילים ההבעתי כולל פחות מ-50 מילים בשתי השפות יחד.
- אם בגיל שנתיים הילד אינו מפיק צירופים.
- אם עד גיל שלוש הילד אינו מפיק משפטים פשוטים באחת השפות.
- אם עד גיל שלוש וחצי הילד אינו מפיק משפטים מורכבים באחת השפות.
- אם קצב ההתקדמות בשתי השפות איטי באופן משמעותי.
לסיכום, כיום הדעה הרווחה היא שכדאי להורים להשתמש בשפת האם שלהם כשהם מדברים עם ילדיהם כדי לעודד תקשורת טבעית ומקרבת, כאשר אבחון וטיפול בילדים דו לשוניים בדרך כלל יהיה בשפת הסביבה, והם מצריכים התייחסות ליכולותיו של הילד, סביבתו ומאפייני השפות שבהן משתמש.